כותרות TheMarker >
    ';

    גלשתי

    0

    נידון למוות - זה נשמע נורא

    80 תגובות   יום רביעי, 8/6/11, 11:23

    ככה פשוט הוא אמר: אני נידון למוות, מתי ההוצאה להורג?

     

    ואחנו כולנו הרי נידונים למוות. איש איש בתורו. אחד ממחלה, אחד מתאונה ואחר במלחמה ו/או מכוונה רעה.

     

    רק שאנחנו, חולי הסרטן יודעים בוודאות שאנחנו נידונים למוות וכמו כולם לא יודעים מתי. 

    אחרים שאינם חולי סרטן - פשוט סבורים שהם יחייו חיי נצח....... חחחחחחחחחחח.......

     

    קם אדם בבוקר, יוצא לכביש ו....אופס, הוא כבר בר מינן.

    ומה קרה? אף אחד לא הזהיר אותו וגם לא אותנו שהוא פתאום ימות לו באמצע יום אביבי ואופטימי.

     

    הוא היה בריא וחזק וצעיר ויפה ועוד נשארו לו המון דברים לעשות - ולמה פתאום למות באמצע יום אביב ואופטימי...

     

    אז נכון, אני חולה סרטן! וזו מחלה קשה שהורגת אנשים טובים באמצע הדרך רק שחלקנו כבר יודעים בוודאות חלקית כמה זמן נשאר לנו ואנחנו ממשיכים להלחם על מנת לקבל עוד יום של אי-ודאות ושלא יקרה כלום בכביש, במלחמה או בכוונה רעה אז נדע מתישהו כמה זמן נותר לי לחיות.

     

    אבל שתדעו כולכם - גם אתם נידונים למוות אולם אינכם יודעים מתי.

     

    אז תחיו כמו שרק נידון למוות יודע להעריך כל יום שהוא חי, לאהוב כל רגע וכל אדם וכל חוויה בטרם הסתיימה לה לתמיד.....

     

    אוהב אותכם עם המון אהבה בלב 

     

     

     

    הפוסט נכתב בעקבות הפוסט שכתבה לולה בשעה 02:00 בלילה 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (80)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/11 11:35:
      מאחלת לך הרבה בריאות:)
        16/6/11 09:45:
      אני השטן.
        16/6/11 08:15:
      מה שלא יהיה, אדוני היקר, הניצול הציני שלך לערב את דעותי במחלתי מצביע בצורה מדוייקת למדי מי עומד מאחורי הכינוי שבחרת לעצמך והבלוג חסר התוכן שהנך מנהל. של נעליך מעל רגליך כאשר אתה נכנס לקודש הקודשים של אנשים בעלי פרצוף ושם המנהלים רב שיח אינלקטואלי בנושאים רבים. התנהלותך הגסה והמכפירה מעידה על אדם פחדן, חסר דעה ודעת, עלוב נפש המייצג את המכוער של החברה הישראלית (ואולי חבל לכנותך ישראלי, די אם אומר החברה דוברת העברית) ואתנחם שלגיהנום נועדת עוד בחייך.
        15/6/11 21:27:
      הוספת המון עומק, תוכן וטיעונים אינטלקטואלים פילה, כיאה ל"שמאל" החדש. אענה בסגנון שלכם. הכל עובר עלייך וקקה בידייך.
        15/6/11 21:17:

      צטט: ינקופלצו 2011-06-15 21:14:28

      אם הוא. תיקון טעות, שלא יאמרו שכל הימנים טפשים. אגב, אתם לא שמאלנים, אתם ניאו-פאשיסטים.

       

      דביל. ב-וו. דוויל. וגם זו מחמאה וגדולה.

      יפה ענה לך התרנגול. ואתה ממש כפרות של ממתק. בעצמך ..

        15/6/11 21:14:
      אם הוא. תיקון טעות, שלא יאמרו שכל הימנים טפשים. אגב, אתם לא שמאלנים, אתם ניאו-פאשיסטים.
        15/6/11 21:12:
      מחיאות כפיים על התגובות הנאורות והתרבותיות, מה היה לנו כאן? הייתה את סמדר 691 שקראה לי מר פלוץ, כמה תרבותי, איזה התייחסות לדברים שאני אומר. מעולה. תגובה מצויינת ואינטלקטואלית, שלא לומר פבלובית ומייצגת נראטיב נעלה. מלי שגם דיברה על פלוצים, כנראה שכולכם אכלתם צ'ולנט בשבת, אחרת איך נסביר את הקקלוגיה הזאת. התרנגול שעובד בתור מודד מוחות מוסמך של מכון שלוותא. ועוד ועוד. אחלה אנשים, שכנעתם אותי שהשמאל כולו אהבה חמלה והבנה לאחר גם עם הוא סובל מגזים ויש לו מוח קטן. תמשיכו להיות צודקים ומעטים. אה ושכחתי את פייס שמאמינה שדעות שאינן זהות לשלה יש לדחוף למקומות אפלים וחשוכים, זה מזכיר לי משטרים אחרים, נאורים כמובן כמו רוסיה.
        15/6/11 16:56:
      או יש הרבה לקרוא ...אקרא ואשוב..
        15/6/11 09:31:
      מאחלת לך איכות חיים ואריכות ימים.
        15/6/11 03:11:

      מולי.

       

      אתה יודע שאני אוהבת אותך. ובטח ובטח לא באה להתווכח איתך ובוודאי לא כאן. במקום הזה שהוא כולו שלך.

      אז בא אלייך אדיוט. חסר נימוס. שמנסה למצוא דרך להראות ולהשמיע קול.

      שייקח את הדעות שלו וידחף אותן לעצמו עמוק-עמוק במקום שלא ראה ולא יראה אור שמש מעולם.

       

      ולך, בריאות. חיוכים וכל היתר. גם,

       

      [אינ-לי כוונה להשקיע שנייה ולקרוא את דברי ההבל שהסרח ההוא כתב. מצטערת]

        15/6/11 02:37:
      רק בריאות בריאות בריאות ועל זה נאמר מהו עשיר ע -זה עיניים ש-זה שיניים י- זה ידים ר- זה רגלים כלומר אדם בריא זה אדם עשיר
      * לחיות! להנות! להגיד תודה!
        14/6/11 23:34:
      אלו ששמו עצמם לנציגי האל ושומרי עם ישראל מטעמו עלי אדמות, יופתעו בבוא העת לגלות שלנמיכות הרוח שגילו בחייהם אין כל קשר למהות האלוהית שהיא בטח לא שנאה, לא הסתה, לא גזענות, לא חוסר רגישות ולא חוסר חמלה משווע לזולת שלא נמנה על מחניהם. מולי יקר, אתה שייך למחנה המוארים אל תתן לחושך לחדור.
        14/6/11 22:52:
      ינקופלצו? מתי תלמדו שלא מתייחסים ולא מגיבים למטומטמים, למופרעים, ולילדים שמקלידים? זה רק גורם למוח הקטנטן שלהם להדהד ולעשות רעש, מה שהרבנים יאמרו איסתרא בלגינא קיש קיש.
      רק בריאות שמחה ואהבה...
        14/6/11 21:14:
      תשאיר את הפלוץ להישאר עם הטימטום שלו
        14/6/11 20:49:

      ואגב מר פלוץ ,גם אני כמו מולי שמאלנית גאה ,רוצה להתעסק עם מישהו ?! בוא אראה לך את נחת לשוני ,חתיכת קיצוני מנוול  ,בור ואוויל .

        14/6/11 20:48:
      רפואה שלמה
        14/6/11 20:45:

      נו באמת מותק ,מה אתה מצפה מינקופלצו ,הפלוצים שיוצאים לו מהפה יותר גרועים ממה שיוצא לו מהתחת .

      הסירחון של הקיצוניים האלה מפריח לנו עננים שחורים בכל המדינה .

       

        14/6/11 20:44:
      צודק בהחלט אף אחד לא יודע ממה ימות , מתי? ואיך
        14/6/11 20:25:

      צטט: ינקופלצו 2011-06-14 17:40:43

      להזכירך כתבת כך לפני שנה: http://cafe.themarker.com/post/1539705/ "רבים מידי אינם מבינים שאך טבעי הדבר שמהכלובים הללו יצאו מרצחים - משום שכבודם הנרמס, הדיכוי וההשפלה מולידים תגובות קיצוניות, מולידים אלימות.." כלומר שאתה מצדיק רצח של אדם על בסיס הכבוד. אני חושב שמחלת הסרטן היא הזדמנות שלך לעשות חשבון נפש אמיתי. תחשוב ככה, אם הייתי רומס את כבודך האם היית ממהר לרצוח אותי או שמא לפני כן היית מנסה לדבר איתי? נתת צידוק לרצח, ואתה מתיימר להיות שמאלן אוהב אדם. אני חושב שגנדי למשל לא היה מסכים עם הדרך הזאת של רצח על רקע כבוד רמוס. יש לי עוד הרבה דברים לומר. מקווה שתעשה חשבון נפש אמיתי, זאת המתנה היחידה שמקבל אדם עם גזר דין מוות (מעניין כי אתה גזרת מוות על עם ישראל כולו בשל רמיסת כבוד הערבים).

       

       

      תודה שהזכרת לי שטרם איבדתי צלם אנוש. תודה שאתה מעיר בי ימים בהם לא עסקתי בסרטן שלי אלא בסרטן שלנו, של המדינה שלנו, של הצבא שלנו.... חן חן על שהחרדת אותי לרגע מהעיסוק בעצמי ובמחלתי והארת את עיני שבעבר עסקתי בערכי מוסר וקיום בני אנוש, בעבר נלחמתי במספר מלחמות חלקן היו בשדה הקרב וחלקן היו על עיצוב החברה הישראלית כחברה הומניטרית המגנה את הכיבוש וההתנחלויות ורואה בהן אם כל חטאת ודבר משחית ומזיק לנו יותר מלכל אחד אחר בעולם.

      נכון שהסרטן שלי עלול להוביל אותי להיות בר-מינן בטרם עת, אבל לעולם לא חשבתי שכדי להציל את נפשי אשנה דרכי ואמונותי. איני מתיימר להיות שמאלן - אני שמאלן גאה המגנה את הכיבוש הרע והמשחית. אני שמאלן גאה הסבור שגזענות היא אם כל רע. אני שמאלן גאה שאינו מתבייש להיות הומניסט בכל רמ"ח איבריו, ואני בטוח שאינך מבין מה אמר גנדי. 

      מעולם לא נתתי צידוק לרצח כלשהו - אבל אתה חזית בתמונות האנשים בכלובים בדיוק כמוני - ואם שכל ישר בקודקודך אינך צריך להתפלא כיצד אחרי תהליך כה משפיל יצא משם הרוצח/מתאבד הבא. 

      זכותך להסיק, אילו מסקנות שתרצה מהכתוב, אבל אין לך שום זכות להוסיף מילים שלא כתבתי, לא אמרתי ואפילו לא חשבתי כמו המשפט מתועב  :"(מעניין כי אתה גזרת מוות על עם ישראל כולו בשל רמיסת כבוד הערבים)." שאתה מייחס לי בסייפא של דבריך.

      ולסיום רק אומר שאתה ושכמותך תביאו עלינו את החורבן.....

        14/6/11 17:40:
      להזכירך כתבת כך לפני שנה: http://cafe.themarker.com/post/1539705/ "רבים מידי אינם מבינים שאך טבעי הדבר שמהכלובים הללו יצאו מרצחים - משום שכבודם הנרמס, הדיכוי וההשפלה מולידים תגובות קיצוניות, מולידים אלימות.." כלומר שאתה מצדיק רצח של אדם על בסיס הכבוד. אני חושב שמחלת הסרטן היא הזדמנות שלך לעשות חשבון נפש אמיתי. תחשוב ככה, אם הייתי רומס את כבודך האם היית ממהר לרצוח אותי או שמא לפני כן היית מנסה לדבר איתי? נתת צידוק לרצח, ואתה מתיימר להיות שמאלן אוהב אדם. אני חושב שגנדי למשל לא היה מסכים עם הדרך הזאת של רצח על רקע כבוד רמוס. יש לי עוד הרבה דברים לומר. מקווה שתעשה חשבון נפש אמיתי, זאת המתנה היחידה שמקבל אדם עם גזר דין מוות (מעניין כי אתה גזרת מוות על עם ישראל כולו בשל רמיסת כבוד הערבים).
        14/6/11 05:14:
      *רפואה שלמה
        12/6/11 22:31:
      אני שוב חוזרת להגיד לך מילה חמה...
        11/6/11 19:14:
      כל הכבוד לך, מולי, ואהבתי את ההסתכלות המפוכחת-משועשעת ביתרון של חולי סרטן (ואולי בכלל "חולים" במחלות עם סיכון ממשי) על פני ה"בריאים". הלוואי ומי שטרם "נפגש" עם מחלות שכאלו בעצמו/ה יוכל לקחת ולו קמצוץ מדבריך אודות האופן בו כדאי "לצרוך את החיים" בברכת רפואה שלמה "ככה סתם", שבוע טוב... מירי
        11/6/11 01:10:

      אמר פעם חכם סיני:

       

      מרגע שאדם נולד הוא נמצא במסע אל המוות

       

      החיים כל כך שברירים

      לכולנו

      בדיוק כמו שאמרת

       

      רצוי להכיר תודה על כל רגע

       

      מצבך כרגע

      אינו אומר שהוא לא ניתן לשינוי

       

      האפשרות תמיד קיימת

       

      סוף שבוע נעים

      שיהיה על מי מנוחות

       

       

       

        9/6/11 22:58:
      מולי, עשית לי קוואעץ' בלב ! רפואה שלמה חלי
        9/6/11 22:28:
      מזדהה עם מילותיך .
        9/6/11 22:12:
      פרוסט כתב: "אנו החיים, כולנו, איננו אלא בחזקת מתים שעדיין אינם מכהנים ככאלה". צריך להינות מכל יום ולהאמין.
        9/6/11 20:26:
      קרעת את ליבי... אבל אין ספק - החשוב הוא להעריך את החיים, ואת האנשים סביבך... כי בזה טמונה איכות חייך... הרבה בריאות ... חיבוק סיגל
        9/6/11 09:33:

      חבל שלא נתת קישור לפוסט של לולה. רציתי להבין מי אמר לך שאתה נידון למוות.
      שמע מולי יקירי, רבים לא יודעים איך להגיב לחולי סרטן. אז יש שנעלמים. יש שמתעלמים. יש שמשחקים אותה אדישים. ויש ציניים.
      אבל יש גם המון אנשים שמתגלים פתאום. שמישירים מבט ואומרים לך בגובה העיניים דברים. את אלו קח תחת כנפיך להמשך החיים ולאחרים נסה לסלוח, או לפחות לשכוח, את הציניות, וחוסר היכולת להתמודד.

      ולגבי איך לחיות - את צודק מאוד! :-)
      שולחת חיבוקים,
      גלי

        9/6/11 08:35:
      לא קל לי לקרוא דברים כאלה, מאחלת לכולם מיתה קלה במיטה, שבעי חיים ואושר.
        8/6/11 23:18:

      תודה רבה חבר יקר. זוהי קריאה מרגשת מהלב.
      מאחלת לך בריאות שלימה והרבה טוב!
      מיכל

        8/6/11 21:18:

      כל כך נכון מולי יקר,
      צריך לדעת להעריך כל יום, לאהוב כל רגע וכל אדם וכל חוויה,
      לא לקחת כלום כמובן מאליו...*

      ערב טוב והמון בריאות לך מולי יקר

        8/6/11 21:04:
      נכון מה שכתבת, ולכן יש לזכור שכל עוד הנר (נשמת האדם ) דולק- אפשר לתקן.. בשורות טובות:-)
        8/6/11 20:56:
      :)
        8/6/11 20:44:
      כפי שאמרו הרבה לפני: יש לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון..*
        8/6/11 19:21:
      הייתי איתה ליד מיטתה ועם יד על הלב ולא מתוך רצון לכתוב, שאלתי למה אי אפשר להתחלף, נכון כל מה שכתבת אבל יש ימים נפלאים עם המון הנאות קטנות וגדולות והחיים ממש מלאים למרות ההרגשות. שלך אודי.
        8/6/11 18:14:
      איש חכם לימד אותי מפי חברתו לחיים, שהייתה אומרת: בשנה הראשונה למחלה מתים כל יום, בשנה השנייה מתים כל שבוע וכך הלכו גדלו המרווחים בין ימי המוות ופרקי החיים התארכו והיא כבר חיה 16 שנה מאז חלתה. ואני כמוך מת על סיפורים כאלה, או יותר נכון חי על סיפורים כאלה. לחיינו.
        8/6/11 18:06:
      צריך להעריך את החיים יום יום
        8/6/11 17:54:

      חיוךגבר גבר
      יש לי שני חברים שחלו בסרטן בצעירותם.
      התגברו
      בעזרת הרפואה המודרנית
      חיים שמחים וצוהלים.
      ואתה
      אתה עוד תכתוב פה הרבה פוסטים
      וכולנו נשמח יחד!

        8/6/11 17:34:
      תודה על התזכורת, גם היא ניתכת לנו ממילותיך ישר בפרצוף ((: מאחלת לך החלמה מלאה וחיים טובים!!!
        8/6/11 16:39:
      צמררת וריגשת אותי מולי. אני לא יכולה לתאר לעצמי מה עובר עליך ומה אתה מרגיש, אני רק מקווה עבורך שתמשיך להיות חזק, אופטימי ולחיות כל יום עד תומו ולמצות אותו בשמחה. אני מסכימה איתך - אף אחד לא יודע כמה זמן נשאר לו וזה מאד מפחיד כי דברים קורים לפעמים ולפעמים דווקא אלו שחולים, ממשיכים להיות אחרי אלו שבריאים וכבר ראיתי זאת די הרבה פעמים לכן - - אף אחד לא יודע מה טומן הגורל בחובו. מישהו פעם אמר "תחיה כל יום כאלו זה היום האחרון שלך עלי אדמות"....**** ומה נותר לי לאחל לך מלבד בריאות וכמה שיותר בריאות - לך ולכל עם ישראל. שולחת לך חיבוק גדול חבר ♥♥
        8/6/11 16:31:
      ידוע וברור שכולנו נעזוב את החיים ,כל אחד בתורו .יש לברך על החיים ולחיות בדרך הטובה ביותר ביום יום .להוולד ולהבין שאנו חיים במערכת קוסמית אדירה ,שיש בה שפע, ובמיוחד בכוכב בו אנו חיים ,זו מתנה גדולה .ובמיוחד בתקופה בה אנו חיים ,שיש תנאי חיים שלא היו לבני אדם לפני 100 ו 200 שנה .בתים, מכוניות,אוכל, עבודה מעניינת ו,חיים מעניינים ,תקשורת ברמת על ,כולנו חיים חיים מבורכים , עד לרגע האמת כאשר אנו הולכים לעולמנו .את הסיבה ,והדרך לעזיבתנו את העולם נשאיר לגורל .
      מולי היקר, זה הוא, זה אתה - היום, ומחר? זה אורב לכולם. כמעט לכולם. אני מאחלת לך ולחבר של לולה החלמה קלה ובאיכות חיים טובה. בהצלחה מכל הלב.
        8/6/11 15:10:

      carpe diem

        8/6/11 14:32:
      מילים כדורבנות!-בריאות ואושר לך!
        8/6/11 14:27:
      אל תחשוב יותר מידי - חייה כאילו אין מחר!!
        8/6/11 14:18:
      גרמת לי לדופק מואץ עד שהגעתי לסוף.. מולי יקירי זה ממש כך. החיים הם בגדר תעלומה או הפתעה כל אחד בוחר לראות את חייו.לחיות את היום והרגע היא מסקנה שהגעתי אליה גם מתוך חווייה וחבל שכך. המשך חג מחובק ואוהב ממני חברי מאז ימי השמוץ.. :-)
        8/6/11 14:09:
      וישנם שאני מכיר שהחלימו והם כבר 20 שנה אחרי זה. צודק.
        8/6/11 14:09:
      לחיות את הרגע.
        8/6/11 14:06:
      החזק מעמד והשתדל להפק הנאה מכל רגע נוסף. בטיול במלגה בקוסטה דל סול עלינו על קו אוטובוס מקומי ייחודי, שמהווה נסיעות תיור עקב המסלול שלו. פגשנו בתחנה זוג אנגלי המבלים בקוסטה דל סול שלוש פעמים בשנה; פנסיונרים מבוגרים מאוד יותר מאתנו. החברנו והחלפנו דעות תוך נסיעה - אני עם הגבר רעייתי עם אשתו. תוך כדי שיחה הוא העביר לי מסר חכם: 'כל יום נוסף הוא בונוס!"*
        8/6/11 13:42:
      גורם למחשבות קשות. אבל, נחמה קטנה - לנסות לחיות את הרגע ולהתפלל שהמות לא יגיע.
        8/6/11 13:33:

      בוודאי שכולנו נידונים למוות,
      בסופם של החיים, ממתין המוות.
      אך רובנו לא מתעסקים אתו ביום-יום,
      מנסים לחיות ולנצל כמה שיותר את החיים והיופי שבהם.

      אנשים, חולי סרטן, חיים ומרגישים אחרת.

      הם יודעים להעריך יותר ולמצות יותר את היום שמא לא יהיה מחר.

      ולך, ידידי, מאחלת עוד ימים ארוכים וטובים

      ורפואה לגמרי שלימה.

        8/6/11 13:26:

      שהרי כבר ביום בו נולדנו,,

      מתחילה ספירה לאחור....

        8/6/11 13:11:
      מרגש . חג שמח
        8/6/11 12:56:
      היה חזק...חג שמח!
        8/6/11 12:50:

      צטט: וילמה 2011-06-08 12:04:17

      כולנו נידונים. מרגע לידתנו אנחנו צועדים לקראת סופנו. אתה מדבר על חולי סרטן. אני אספר לך על המקום בו נמצאת אמי, סיעודי ולתשושי נפש. ....... רציתי לספר לך על חגיגת השבועות שהיתה אמש במקום הזה, חגיגה שכמו שאר חגיגות החגים נערכה מכל הלב ובשפע שמעטים מאד האירועים והמקומות שיכולים להתנאות בכזה, בהתייחסות של לב ונשמה וכבוד ענק לשוהים בין כתלי המקום הקשה הזה, ובין היתר נתבקש בן זוגה של אחת השוהות לברך הן את זוגתו והן את היתר בברכת חג שמח. אז ראשית הוא הקדים ובירך את זוגתו, בת 68, חולת אלצהיימר קשה, ואז התפנה ליתרנו. והוא אמר שהוא אינו מסוגל לאחל בריאות טובה לחבריה למוסד....

      אין ספק שאמך ושכניה למוסד אינם איתנו במובן המלא של המילה. אין ספק שהרפואה המודרנית ובני המשפחה מתחזקות את הגוף אולם בספק רב אם את הנשמה, המודעות והאני של החולים במחלה הנוראית הזאת. יש מחלות, (מצמרר לחשוב על זה) שהורגות את האדם הרבה לפני שהוא באמת מת. מחלות אלו מפילות קורבנות נוספים בקרב בני המשפחה בטרם ליווינו את החולה בדרכו האחרונה וכאן הדילמות הקשות חי-מת / מת-חי / המתת חסד / חסד עם מי? שאלות שאין להן תשובה אחת ומעמידות לא אחת אותנו בעמדת המפלצת למרות שכוונותינו טובות וטהורות.

       

        8/6/11 12:42:
      חג שמח שבעתים...
        8/6/11 12:41:
      מולי...מולי...אהי אכתוב לך
        8/6/11 12:33:
      הי מולי, ואולי שלא במקרה... קראתי הבוקר את הספר "המסע" של ברנדון ברייס ונחש מה, הדבר הראשון שעלה לי לראש הוא השם שלך ואנחנו בכלל לא מכירים. קרא, הנח לתודעה והתחבר לרגש שבך. המחלה הינה צילצול שיש לו מטרה. התייחס אליו. כמו שהוא בא כך הוא יכול להעלם. האמן, תגיע..
        8/6/11 12:32:
      מולי מקסים, חיכיתי למסר, אתה בא מאהבה ...תודה על המילים וכן...לחיות את היום הכי טוב שאפשר ( :
        8/6/11 12:31:

      צטט: forte nina 2011-06-08 11:36:23

      היי מולי,
      אני בוגרת לוקמיה שרק 20% יוצאים ממנה. זה קרה ב-2004.
      גם חולי סרטן לא יודעים מתי ימותו. ראיתי נפלאות וראיתי זוועות כמו כל מחלה.

       

      נכון פנינה, איש אינו יודע, רק יש כאלה שיודעים שהחיים קצרים ואילו אחרים שאפילו אינם יודעים שלא יחיו לנצח 

       

        8/6/11 12:29:

      If you worry, you die

      If you dont worry, you die

      So why worry?

      יקירי,

      אין מוות. יש שינוי צורה.

      שאלתי השבוע בן של חברה (בן 3)

      "אלוני, מה היית כשהיית גדול"? נדהמתי מהזכרון, מרמת הפירוט והתשובות שהוא נתן לי..

      אמא שלו גם היתה בשוק..

      ילדים עד גיל 4-5 זוכרים..

      אני קצת יותר מבוגרת :) ויש דברים שאני זוכרת.

      אין מוות מותק. מתת כבר מלא פעמים בעבר.

        8/6/11 12:26:

      מולי, אנחנו חיים את החיים  כל עוד אנחנו יכולים !!!

      מכירה כאלו שרק שורדים ....והם לא חולים ....

        8/6/11 12:20:

      מולי

      אני מעריכה אותך עם האומץ הנהדר הזה לנוכח המוות הקשה לתפיסה.

      ליוויתי למנוחת עולם, ביום שני, מי שלא רצה להתמודד עם הידיעה שהמוות שלו דופק בדלת.

      חבל.

      אני מאחלת לך חיים איכותיים, מלאים וטובים.

      וכמו הקלישאה האומרת:

      "האורך לא קובע"

        8/6/11 12:13:

      "אז תחיו כמו שרק נידון למוות יודע להעריך כל יום שהוא חי, לאהוב כל רגע וכל אדם וכל חוויה בטרם הסתיימה לה לתמיד....."

       

      זו בדיוק המשמעות העמוקה של כל "החולים" למינייהם,

      החולים אלו החולמים שמחר יהיה טוב יותר ושוכחים "לחיות את היום",

      החולים הם אלו שעברו תאונות קשות, טראומות גדולות ומצבים בהם האדמה פערה פיה ובלעה....

      ה"חולים" הם אלה שלא יודעים שמשמעות החיים היא "פשוט להיות", ופשוט להיות היא לפתוח את הלב, לחבק ולחייך ולדעת בה' הידיעה שיש עולם מלמעלה המכוון אותנו ושומר שלא נטעה,

      לפעמים נותן מכה, ךפעמים סטירנ ולפעצים אף מטלטל ולא מחזיר....

      ואז מתוך התוהו ובוהו מתחיל להשזר חוט שני דק, שמאפשר לנו להבין את המשמעות האמיתית של החיים: אהבה באשר היא!

       

      כתבת כל כך יפה,

      אתה כתבת בעקבות לולה היקרה, ואני הגעתי אלייך מהתגובה היפה שהשארת במדורה:)

      מאחלת לך ולכולנו באשר אנו חיים שנדע לחיות את הרגע ולאהוב:)

      באהבה רבה דליה***

        8/6/11 12:04:
      כולנו נידונים. מרגע לידתנו אנחנו צועדים לקראת סופנו. אתה מדבר על חולי סרטן. אני אספר לך על המקום בו נמצאת אמי, סיעודי ולתשושי נפש. אחרי קילומטראז' לא קצר כלל וכלל במקום הזה אני יכולה לומר ברמת ודאות לא קטנה בכלל שסיעודי גם אם צלול במוחו הינו הופך להיות תשוש נפש בעקבות מוגבלויותיו הפיסיות. אבל לא על זה רציתי לספר. רציתי לספר לך על חגיגת השבועות שהיתה אמש במקום הזה, חגיגה שכמו שאר חגיגות החגים נערכה מכל הלב ובשפע שמעטים מאד האירועים והמקומות שיכולים להתנאות בכזה, בהתייחסות של לב ונשמה וכבוד ענק לשוהים בין כתלי המקום הקשה הזה, ובין היתר נתבקש בן זוגה של אחת השוהות לברך הן את זוגתו והן את היתר בברכת חג שמח. אז ראשית הוא הקדים ובירך את זוגתו, בת 68, חולת אלצהיימר קשה, ואז התפנה ליתרנו. והוא אמר שהוא אינו מסוגל לאחל בריאות טובה לחבריה למוסד, כי מה שהוא לא אמר והתכוון מעומק לבו זה שיהיה זה בבחינת לעג לרש. אבל הוא איחל לכולנו שיהיה כמה שיותר קל. לקחת בקלות עד כמה שאפשר. להתנהל בקלות עד כמה שאפשר. ובעצם - להקפיד לראות את הצד המלא של הכוס ולא הריק. וכשזה בא מאדם שאוהב את יקיריו גם כשאינם מודעים לקיומו בחלק מהזמן ובחלק האחר אינם מכירים אותו, הדברים מקבלים משמעות אחרת. בדיוק כמו הדברים שלך שבאים מפיך, "הנדון". ואני מאחלת לך שתיקח את הדברים בקלות, באהבה, כי כולנו צריכים לחיות באותו האופן, כי כולנו נדונים, כי איש מאתנו אינו יודע מה צופן לו המחר. את העתיד (רחוק או רחוק יותר) - יודעים כולנו.
        8/6/11 12:00:
      תודה מותק על הפוסט המחזק שכתבת אצלך בנוגע לסרטן של חבר שלי. הבעיה שכולם מקבלים טיפול והוא לא מוכן בשום אופן. ככה שהוא מחכה למוות שלו.
        8/6/11 11:52:
      בהצלחה
        8/6/11 11:52:
      זמן שאול מוגדר
        8/6/11 11:51:
      כולנו ידידי היקר מודעים שסופנו ללכת לאן שכל חולי הסרטן וחוליים אחרים הולכים.אגב גם חולה סרטן יכול להיות מופתע ולמות ביום בהיר לא מהסרטן הנותן לו סיכויים מסויימים לחיות אלא מתאונה...חולה הסרטן אולי יכול לצפות לזמן שאול מוגדל ואנחנו ה"בריאים"כביכול...לך תדע. על כורחך אתה נולד,ועל כורחך את חיי ועל כורחך אתה מת...העניין הוא להבין מה זה המוות,לקרא על הנשמה.לעשות מדיטציות שמרגיעות אותך שלמעשה המוות הוא הרבה פחות ממה שאתה פוחד ממנו וכמובן לשאוף לרפא את עצמך בעזרת דרכים נוספות..קרא ספרים על רבים וטובים שריפאו עצמם מסרטן ועוד מרעין בישין... חג שמח וטוב לך ידידי
        8/6/11 11:51:
      מסכימה לכל מילה שלך, וזוכרת זאת בכל רגע! תודה מולי, וחג שמח. אתה איש מיוחד ושמח. חיבוק גדול ממני. יעל.
        8/6/11 11:47:
      קשה לי עם זה ידידי , מצמרר אמרה פה מישהי , אך לפחות ידעה לומר מה היא חשה , לי נעתקו המילים , לא קלישאה היא ברכת הבריאות ....אני מאחלת לך אותה מכל הלב ולכל "הנידונים" שאינם יודעים שהם כאלה.....
        8/6/11 11:42:
      זה ממש לא פוסט פסימי - אופטימי לעילא ולעילא - אני בחברה טובה. וגם אני לא מתכוון להפסיק להילחם. אחד נלחם על לחמו האחר במחלתו וכולם שורדים את היום, החודש, השנה והיובל. אז חג שמח יקירי
        8/6/11 11:41:
      כל רגע שהלב מוצף באהבה ושמחה הוא כמו חיים שלמים.
        8/6/11 11:36:

      היי מולי,
      אני בוגרת לוקמיה שרק 20% יוצאים ממנה. זה קרה ב-2004.
      גם חולי סרטן לא יודעים מתי ימותו. ראיתי נפלאות וראיתי זוועות כמו כל מחלה.
      ממחלת לב אפשר לקבל שבץ בשניה ואפשר לגרור מחלת לב גם 30 שנה.
      אני החלטתי לא להתעסק במוות. אלא בחיים ועל אף התהליך המעורר פחדים, כל יום הוא יום שיכול להיות נפלא וממצה ויכול להיות מבוזבז על מחשבות מיותרות.
      אני בעד לא לחשוב על המוות. כשהוא יבוא הוא יבוא.

      מאחלתלך תהיה בריא. יש לי 4 פרקים על שהותי בבבית החולים

      הם נקראים "דם לבן" אפשר למצוא דרך גוגל דרך האתר cancerhelp

      מאחלת לך בריאות מלאה.

        8/6/11 11:30:
      מצמרר וכואב.
        8/6/11 11:30:

      מולי,

       

      בלי קשר למחלות כאלה ו//או אחרות.

      לחיות את החיים. לדעתי לפחות זו קצת גישה.

      יש מי שחי את היום והשעה ומי שחי את העתיד לבוא.

       

      וזהו. לעת עתה

       

      :))}}{{

       

      [לא קראתי את הפוסט המדובר. אז אני מתייחסת רק לדברים שלך,]

        8/6/11 11:29:

      תודה על השיתוף - על המחשבה - על ההרהורים

      וזה כל כך נכון שאיש מאיתנו אינו יודע מתי....

      זה לצאת לכביש...ולהיות בר מינן כפי שכתבת

      וזה היה המוטו שלי בשמונה שנים האחרונות

      כשבעלי היה חולה שחמת הכבד

      וחשבתי בעצם הוא עוד חי וצריך להלחם

      בעוד שיש מישהו שיצא לכביש ונהרג

      ובסוף - ברוך השם הכל הצליח

      תרגיש טוב והמון בריאות

       

      אז תחיו כמו שרק נידון למוות יודע להעריך כל יום שהוא חי, לאהוב כל רגע וכל אדם וכל חוויה בטרם הסתיימה לה לתמיד.....

       

      ארכיון

      פרופיל

      muliofir
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין