אזהרה: מדובר בגיבוב קלישאות של בחורה מאוהבת. אני מתנצלת, זה בלתי נשלט, אני תחת השפעה.

הוא ישן, מחזיק את ידי בכף ידו, נוחר קלות. זה לא מעצבן אותי, זה לא נראה לי מגוחך, אולי אפילו להיפך, החירות הזאת שהוא נוטל לעצמו לנחור לידי, השלווה שנוסכת עליו כף ידי שבידו, או כך נדמה, ואני מרגישה את הלב שלי יוצר אדוות, מהדהד בפעמו.

ואני לא מבינה איך זה, למה זו התחושה הזו, של הלב המתרחב, אני יכולה להרגיש אותו, פיזית, מתרחב, דוחק את גבולותיו, כמו רוצה לצאת או לשדר. אני מסתכלת עליו, ואני לא מבינה את המקור לתגובה הזו. ברור לי, שזה לא בגלל שהוא רגיש וחכם, ורך וקשה, וחזק וחלש, שמשתלטת עלי התחושה הזו, שעולה מהלב ועושה את העיניים שלי... כאלה.

אין לזה הסבר וסיבה, זה לא עובר דרך הראש, זה לא מובן, ולכן קשה להאמין לזה, אבל אני נאלצת, כי זה לגמרי כאן, גם אם לא ברור לי, איך קרה פתאום,
שיש אצלי במיטה אדם
חשוב.