כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Message in a Bottle

    ארכיון

    הַוַּעֲדָה בָּרָשׁוּת לִרְוָחַת נִיצוֹלֵי הַשּׁוֹאָה

    11 תגובות   יום רביעי, 8/6/11, 23:40

    כְּדַאי לְהַגִּיד כָּל יוֹם מַשֶּׁהוּ אִם רוֹצִים שֶׁיִהְיֶה סִכּוּי שֶׁמִּישֶׁהוּ יַעֲנֶה. הַחֲלִיפִין הַפְּשׁוּטִים הָאֵלֶּה יְכוֹלִים לָתֵת תֹּקֶף. אֶפְשָׁר גַּם לְלַטֵּף בְּהֶסֵּחַ הַדַעַת כָּתֵף שֶׁל יֶלֶד כְּי אֵצֶל יְלָדִים הָעֲצַמוֹת עֲדַיִן עָטוּפוֹת בִּמְעַט תִּקְוָה. אוֹ לְהָרִים טֶלֶפוֹן בְּלִי סִבָּה מְיֻחֶדֶת. אַחֲרַי הַוַּעֲדָה בָּרָשׁוּת לִרְוָחַת נִיצוֹלֵי הַשּׁוֹאָה אָדָם נִזְכָּר כַּמָּה עָמֹק שׁוֹכֵן הַפַּחַד בְּגוּפוֹ. שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ שָׁם אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלֹּא נְכוֹנוֹת וְהוּא עוֹנֶה תְּשׁוּבוֹת נְכוֹנוֹת. אוֹמְרִים לוֹ גַּם לֹא לְהִתְגַּלַּח לִפְנֵי כֵן, אֲבָל אַחֲרֵי הַכֹּל אֶת הָעֶצֶב הָאֲמִתִּי שֶׁלוֹ יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ רַק בִּיתוֹ בַּטֶּלֶפוֹן אוֹ מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל לוֹ לְתוֹךְ הָעֵינַיִם עַד שֶׁכָּל הַצֶּבַע נֶעֱלַם מֵהֶן וְנוֹתֶרֶת רַק כְּנָף פַּרְפַּר. יֶלֶד שֶׁנִּשְׁכַּח עַל הָרָצִיף וְזוּג יָדַיִם זָרוֹת מַצִּיל אוֹתוֹ, מְחַפֵּשׂ כָּל הַחַיִּים אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ עַל הָרַכֶּבֶת, לַמְרוֹת שֶׁמָּצָא אוֹתָה וְהִיא כְּבָר מֵתָה בְּבֵית הַחוֹלִים מִקָּרִישׁ דָּם אַחֲרַי נִתּוּחַ, שָׁנִים אַחַר כָּךְ וְהַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/7/12 17:14:
      כשאני קורא את זה, למרות כל כובד החיים הבלתי נתפס שנדחס פה, ההבנה היחידה שנשארת לי היא שהחיים שלנו לא כבדים בסופו של דבר יותר מכנף פרפר
        12/6/11 12:55:

      צטט: saskia 2011-06-12 07:40:19

      תמרה, אני לא יודעת איך, אבל צריך להביא לכאן יותא קוראים..

       

      זו מחמאה מאוד גדולה, נעמה. אני אישה צנועה. מי שבא, בא. אני בהחלט רוצה לפרסם ואף מנסה לעשות זאת ולפעמים אני אפילו מצליחה :)

        12/6/11 07:40:
      תמרה, אני לא יודעת איך, אבל צריך להביא לכאן יותא קוראים..
        11/6/11 22:07:

      צטט: Lola Bar 2011-06-11 12:17:10

      טקסט חזק ואירוני תמרוש.

      אני מתחברת מאד לסגנון הכתיבה בצורת לבנה (אישית טרם התנסיתי), כאשר הכל דחוס ועמוס ומורגש לחץ אטמוספרי. זה סגנון שלא מתאים לכל נושא. החכמה היא לדעת מתי כן ומתי לא, ואת יודעת.

      ודווקא מתוך הלבנה הקשה (כמו מצבה להנצחה) מטפטף רגש ואמפטיה לניצולי השואה.

       

      תודה

       

      היי לולה! התגעגתי :) תודה על הקריאה. זו פעם ראשונה שאני כותבת מרובע כזה, הוא פשוט יצא ככה, אולי הושפעתי מהיואל הופמן שבדיוק קראתי...

      והרגש, אוי הרגש מטפטף - כנראה בגלל שכתבתי את השיר על אבא שלי...

      תודה

      תמר 

       

       

       

        11/6/11 21:58:

      צטט: מיקית 2011-06-10 19:09:05

      יקרה, שיר מרובע מצוין, מעביר את נצחיות האסון, את התבייתות הכאב בצירופים בלתי נשכחים ההופכים את הבטן: אֵצֶל יְלָדִים הָעֲצַמוֹת עֲדַיִן עָטוּפוֹת בִּמְעַט תִּקְוָה... מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל לוֹ לְתוֹךְ הָעֵינַיִם עַד שֶׁכָּל הַצֶּבַע נֶעֱלַם מֵהֶן וְנוֹתֶרֶת רַק כְּנָף פַּרְפַּר. ו: אָדָם נִזְכָּר כַּמָּה עָמֹק שׁוֹכֵן הַפַּחַד בְּגוּפוֹ. - וכמה מדויקות המילים המיטיבות להעמיק ראות אל בית הפחד בגוף. תודה שהבאת! מזי

       

      מזי נשמה, תודה רבה על הקריאה. הבאת את השורות החביבות עליי, בדיוק אלו שבאות אין לי מושג מאיפה ומפתיעות גם אותי :)

      תמר

        11/6/11 12:17:

      טקסט חזק ואירוני תמרוש.

      אני מתחברת מאד לסגנון הכתיבה בצורת לבנה (אישית טרם התנסיתי), כאשר הכל דחוס ועמוס ומורגש לחץ אטמוספרי. זה סגנון שלא מתאים לכל נושא. החכמה היא לדעת מתי כן ומתי לא, ואת יודעת.

      ודווקא מתוך הלבנה הקשה (כמו מצבה להנצחה) מטפטף רגש ואמפטיה לניצולי השואה.

       

       

      תודה

       

       

       

        10/6/11 19:09:
      יקרה, שיר מרובע מצוין, מעביר את נצחיות האסון, את התבייתות הכאב בצירופים בלתי נשכחים ההופכים את הבטן: אֵצֶל יְלָדִים הָעֲצַמוֹת עֲדַיִן עָטוּפוֹת בִּמְעַט תִּקְוָה... מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל לוֹ לְתוֹךְ הָעֵינַיִם עַד שֶׁכָּל הַצֶּבַע נֶעֱלַם מֵהֶן וְנוֹתֶרֶת רַק כְּנָף פַּרְפַּר. ו: אָדָם נִזְכָּר כַּמָּה עָמֹק שׁוֹכֵן הַפַּחַד בְּגוּפוֹ. - וכמה מדויקות המילים המיטיבות להעמיק ראות אל בית הפחד בגוף. תודה שהבאת! מזי
        10/6/11 18:20:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2011-06-10 13:25:19

       אֵצֶל יְלָדִים הָעֲצַמוֹת עֲדַיִן עָטוּפוֹת בִּמְעַט תִּקְוָה. 

       תמר, יפה לי התבוננותך בשורות נוגעות :)

       

      ליאורה יקרה

      תודה רבה

      תמר

        10/6/11 13:25:

       אֵצֶל יְלָדִים הָעֲצַמוֹת עֲדַיִן עָטוּפוֹת בִּמְעַט תִּקְוָה. 

       תמר, יפה לי התבוננותך בשורות נוגעות :)

        9/6/11 15:58:

      צטט: saskia 2011-06-09 07:54:49

      תמרה- נותר רק להודות על כך שאת כותבת. כל כך מתאימה פה הדחיסה לתוך שירה פרוזאית. עינים שנותר מהן רק כנף פרפר- דימוי מבריק. ושוב תודה

      נותר לי רק להודות על כך שאת קוראת...
      תמר

       

        9/6/11 07:54:
      תמרה- נותר רק להודות על כך שאת כותבת. כל כך מתאימה פה הדחיסה לתוך שירה פרוזאית. עינים שנותר מהן רק כנף פרפר- דימוי מבריק. ושוב תודה

      פרופיל

      tamara hop
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין