נכתב בנשימה
הוא ירד לטייל עם הכלבה...נישק את ילדיו לישון, ליטף את כתפה של זוגתו..."כבר חוזר "- הוא אמר... ירד לרחובות הריקים של העיר המסודרת והמסוגננת שלו. באותו זמן לא הרחק משם התכוננה שלגייה אורבנית לצאת לריצה. היא מחכה לריצה הזאת כל יום זוגי...הבריאות חשובה לה, היא ממלמלת: "יצאתי..." ולא זוכה לתשובה, אלה הזמנים שהיא בולעת מחשבות כמו: איך בחרתי בו? איך ייתכן? נעלמת אל חדר המדרגות , מוותרת על המעלית ומדלגת במדרגות שתיים שתיים... הנה, הרחוב ניגלה אליה היא בוחרת צד ויוצאת בריצה קלילה - היא לא רוצה להזיע, שומרת את עצמה, בשבילו, עוד פינה אחת והוא ייתגלה מולה...עם כלבת הלברדור המהממת שלו...כשסיגריה בזוית הפה, לא דולקת...הוא שומר אותה לאחר כך... העיניים שלו תרות אחריה תיכף היא תופיע מולו בחליפת הריצה הקצרצרת שלה...בנעלי ספורט וניחוח אמבטיה. הנה עוד עיקול אחד, הם נפגשים- האצנית והמטייל....נכנסים לחצר הקבועה, הוא קושר את הכלבה , מלטף את ראשה ולוחש לה - כמה רגעים מותק, כבר חוזר.... הם נופלים זו על זה , הוא משעין אותה לקיר ונושם אותה לתוכו. היא מסירה את הכל ומניחה בקפידה, אין לה זמן, היא מחכה כבר ימים. הוא מזדקר למולה כל גברותו במלוא גודלה ותפארתה... הוא רוצה לעשות לה דברים, לא איכפת לו אם ייראו אותם הוא חייב אותה, היא מסעירה את חושיו. הוא חודר- היא מקבלת , מהדקת רגליה סביבו, בולעת אותו לתוך גרונה. האגן שלה תלוי עליו והוא מועך אותה כנגד הקיר, בעוצמה ובתשוקה שיש לו רק בימים הזוגיים האלה. הוא מתנשק איתה, בסוף -כי הוא יודע שהיא אוהבת, הוא נהנה מטעם החטא הניאנדרתלי... הוא עוזר לה להתארגן ושורך את נעליה...בלי מילים, בלי מבטים. היא מנשקת את הכלבה, מלטפת את לחיו....יוצאת לריצה. הוא מדליק את הסיגריה ומתיר את הרצועה...של הכלבה.
|
