דווקא היית כזה חבר לאחרונה תמכת בכל רגע נתון היית כשהייתי צריכה ממך מנות גדושות לא זנחת גם ברגעי מבחן בחיי שהתחלתי להתרגל לנוכחותך נעמת לי מאוד ליטפת חיבקת שפעת רוך נתת לי להרגיש שמעולם לא הייתי ואהיה לבדי ופתאום ככה פאף זנחת אותי לאנחות הרגשתי קצת כמו הקיטשים הללו שמדברים במושגים של 'קושקוש' 'מאמי' בחיי שהייתי מוכנה לבזות את עצמי ולקרוא לך כך אבל... החלטת ללכת ולתת לי קיק אחורי הבטת לי אל תוך העיניים יישרת מבט ואמרת: "תתמודדי בעצמך"
ככה עוזבים ומשאירים אותי בדדית? אתה יודע שאני לא תלותית מה כל כך היה קשה רק לעמוד שם לצידי
לתת לי להנות ממה שיש לי להציע? איך שהוא, כשאתה מתרחק זה כבר לא מרגיש היצע זה מרגיש רק קטן קטן קטן
ואתה כמו כל ביטחון עצמי אלוף הניפוח חזור אלי אני מפונצ'רת בלעדיך
(מוקדש באהבה לביטחון העצמי שהחליט שאני לא מספיק זקוקה לו, כנראה שגם לו אין הרבה ביטחון עצמי אם הוא מרגיש כל כך לא נדרש)
שיחזור כבר כמה זמן אפשר להצטמק כאן בפינה? |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לגמרי לוקולוקו...מלצרים תמיד אומרים לי..
נווו איפה הלייק כשצריך אותו? אה זה באתר אחר
אבל לייקתי את הפרשנות שלך מאוד מאוד
הולכת לנבור ולחרוש אמיר
שכנעת אותי בקלילות
:)
תודה על המילים
אני כבר במקום אחר
כל יום הרפתקה אוטונומית מיום קודם
לא, זה לא עסק ככה מוס', שיחזור או ילך? אני אומרת לך שאם זה ימשיך ככה אקח גורם שלישי לתרגם לי את חוסר ההחלטיות הזה
:))))
:)
מבטיחה עינת, פשוט אתאמן בצלילות:)
אל תתמקדי באורך אלא באורח הנשימה שיש לך בדרך, התמקדי בו:)
הדרך חזרה קצרה יותר ...אני מקווה