-          פסטיבל ישראל שלום

-          שלום, הגעתי לקופות הכרטיסים?

-          כן אדוני במה אפשר לעזור

-          שלום לך, אני מתעניין ברכישת כרטיסים מרוכזת למעל מאה תלמידי מגמות מוזיקה בבתי ספר תיכוניים בירושלים שהייתי רוצה לחשוף אותם לקונצרטים במסגרת הפסטיבל.

-          בבקשה אדוני. מחיר כרטיס 180- 220 שח.

-          ומה המחיר המסובסד לתלמידים? שהרי לא נוכל לשלם סכום דמיוני שכזה

-          אין לנו מחירים מיוחדים לתלמידים אדוני אך אני מוכנה לבדוק עם האחראי

-          ממתין תודה.

-          ובכן בדקתי עם ההנהלה, המחיר 220 שח לכרטיס אדוני ואין הנחות.

-          חבל לי מאד לשמוע תודה.

את שיחת הטלפון הנ"ל ניהלתי לפני כחודשיים מתוך כוונה לקחת את תלמידי במגמות המוזיקה שאני מרכז לאחד ממופעי המוזיקה של הפסטיבל. מכיוון שאני מכיר את תחום ההפקה משני צדדיו – כאמן וכמפיק, לא החמרתי בביקורת על תשובת הפסטיבל שכן עברה לי מחשבה על כך שגם הפסטיבל צריך לשרוד ואם ביכולתם לשווק כרטיסים במחירים כאלה בהצלחה, לבריאות. אבל בכל זאת – מכיוון שהפסטיבל נתמך על ידי גופים פרטיים (בנק לאומי למשל) וציבוריים – תנו את הדעת על המשימה החשובה הזאת של סבסוד כרטיסים לקהל צעיר.

את הפוסט הזה אני רושם לאחר כתבה שקראתי ב YNET ממנה עולה כי לבסוף אותם קונצרטים היו ריקים למחצה מקהל ולפיכך שני הצדדים יצאו מפסידים. אני קורא להנהלת הפסטיבל לתת את הדעת על כך בשנים הבאות, והנה הציטוט מכתבתו של יון פדר (YNET 4.6.11)

"כשיסתיים הפסטיבל הזה יצטרכו מנהליו לבוא חשבון עם עצמם. איך יתכן ששוב ושוב אנחנו מגיעים לקונצרטים עם אולמות ריקים למחצה. משהו לקוי לחלוטין בשיווק ובמכירת הכרטיסים בפסטיבל הזה. ואם תיטען הטענה כאילו ירושלים לבדה כבר לא יכולה לפרנס אולמות קונצרטים מלאים, אזי על אחת כמה וכמה שנדרשת יצירתיות ארגונית ושיווקית. ואין סיבה שהנהלת הפסטיבל לא תדאג לגדוש את הכיסאות הריקים באמצעות כרטיסי חינם לסטודנטים ולתלמידי כל בתי הספר למוסיקה ודרמה בארץ.

בכך היה הפסטיבל לא רק פותר את אי הנעימות של קונצרטים מדוללי קהל, אלא גם ממש את אחד מיעדיו: לחנך ולהטמיע מוסיקה לדורות הצעירים. שני ציפורים במכה אחת. (השגיאה "שני ציפורים" - במקור. הגהה היא מזמן מוצר מותרות במערכות העיתונים כנראה)

תגיות: פסטיבל ישראל

ועוד אנקדוטה באותו עניין:

להבדיל מפסטיבל ישראל, לתזמורת הפילהרמונית הישראלית מפעל ארוך שנים ומבורך: "תכנית מפתח". במסגרת התכנית מוזמנים בני נוער ותלמידי תיכון להאזין לקונצרטים של התזמורת במחיר מסובסד של 45 שקלים ובנוסף גם זוכים לפגוש במנצח או סולן הקונצרט ולקבל הדרכה והצצה אל "מאחורי הקלעים" של העשייה. לפני מס' חודשים ביקרתי עם תלמידי, חבורה תוססת של בני נוער באחד הקונצרטים בו בוצעה אחת היצירות שלמדנו בכיתה. בהפסקת הקונצרט ניגש אלי פנסיונר נרגז ושאל אם "אני אחראי על הילדים". אמרתי שכן ואז התחיל במטר תלונות על כך שהצעירים לא יודעים להתנהג בקונצרט וכמה מהם אף פטפטו פה ושם והפריעו לו בהאזנה. שאלתי את אותו האיש מי לדעתו יאזין לפילהרמונית לאחר שאני והוא כבר לא נהיה כאן? (ובינינו, פטפוט ילדים פה ושם אינו עולה בעוצמתו על התקפת שיעול ממוצעת או צילצולי פלאפון הנפוצים במחוזותינו )

עלינו לחשוב כיצד אולמות הקונצרטים יהיו נגישים לצעירים. ולא, שימוש בגימיקים זולים או בבידור זול אינה הדרך. יובל המבולבל אינו שייך לאולם הקונצרטים אולם הקצאת כמות כרטיסים מסויימת במחיר כרטיס לסרט לקהל צעיר היא בהחלט צעד רצוי.

אחרון חביב - תוספת: אני מזמין את הקוראים להציץ במאמר המקורי ב YNET ולקרוא את תגובה מס' 3 של שמעון בוזגלו. בתגובתו מתאר בוזגלו במדוייק את התהליך העצוב העובר על החברה הישראלית ביחסה לתרבות, תהליך שאותו חש על בשרו כל אמן ומוזיקאי . הנה הקישור