ספר תהילים שכתב ברוח הקודש דוד המלך , היה בשבילי תמיד סמל לכוחות הנפש באדם . דוד המלך שרוב ימיו עסק במלחמות ה' , היה חייב להיות מקושר למקור חיי החיים הקב"ה , אחרת לא היה מצליח לעבור את אשר עבר , ואת זה עשה דוד ע"י המזמורים הנפלאים לבורא עולם , אשר נמצאים בספר הקדוש הזה . הרבי מליובוויטש באחד המאמרים הנפלאים והעמוקים שלו האיר את עייני למשמעות  , והכוחות אשר עומדים מאחורי  מזמור כ"ג . על כן , אומנם באיחור רב אחרי הגילוי הנ"ל , ראיתי לנכון לכתוב את פרוש המילים למזמור כ"ג ע"פ המפרשים שעלו לידי .

מזמור לדוד ( אומר רש"י , אמרו רבותינו בכל מקום שמתחיל בתהילים "מזמור לדוד" , היה תחילה דוד מנגן עד שהיה שורה עליו רוח הקודש , ואז היה מתחיל לומר המילים עכ"ד . וידוע שהניגון מביא לשמחה ושמחה לרוח הקודש . דוגמא מפורסמת בעניין זה היה אצל דוד כאשר שאול ביקש מנגן וגם אצל אלישע הנביא שביקש " ועתה קחו לי מנגן " . ומפה בפשטות לומדים שלפני שאומרים המזמור הנ"ל יש לנגן ניגון לעצמך כדי להגיע לומר מזמור זה מתוך שמחה . על פי קבלה , מזמור זה מעורר את ההארה של ש"ע נהורין , שהוא השפע הרוחני הקשור בסוד הפרנסה , היורד מרישא דאריך אל המזלות [לשון נזילה] והוא הניקרא " מנוחות " בהמשך המזמור ) . ה' רועי ( דוד המלך שהיה הרועה של עם ישראל היה בעצמו נזקק לרועה משלו והוא הקב"ה , שדוד היה מקשר בזה את עם ישראל להקב"ה , וגם היום עושה את זה דוד בעזרת הספר שהוריש לנו לדורות ) . לא אחסר ( ועל כן כאשר אדם מקשר עצמו לרועה הקב"ה שהוא הבעל בית הבלעדי של העולם , איך יכול להיות שמשהו יהיה חסר לו ?! , כאשר יסתכל אדם בחשבון לאחור על חייו יגיע לבד לחשבון הפשוט , שבאמת אף פעם עד היום לא היה חסר כלום , וכל חיסרון אצל האדם הוא בדברים הקשורים לעתיד , ועל כך אמרו חז"ל "אין עני אלא בדעת" ! ) . 

בנאות דשא ירביצני ( מאכל הכבש הוא עשב , מאכל אחד ופשוט , כאשר אדם מסתפק במה שיש לו , ואין הוא נגרר אחרי הטירוף של העולם , גם מאכל אחד פשוט יכול להיות מעדן . על כך אמרו חז"ל , איזהו העשיר ? השמח בחלקו . וכמה פעמים בחיים שלנו אנחנו עוצרים להגיד תודה על מה שיש לנו ?! ) על מי מנוחות ינהלני ( והמשל בזה כאשר מים עומדים הם צלולים , ואם אדם מערבב אותם החול בתחתית גורם לחוסר צלילות במים . ובפשטות כאשר אדם יודע שהכל מאיתו יתברך הכל ברור לו . בספר " נפש החיים " לרב חיים מוולוז'ן חלק ג' , נותן הרב סגולה לביטול הדינים , והיא , שאדם תוקע מחשבתו שהכל מהקב"ה ואין כוח אחר מלבדו שיכול להזיק לו ממילא מגיע לה " מי מנוחות " ) נפשי ישובב ( וזה עניין שרק הקב"ה בסופו של דבר מנחם את האדם , וסופו יחזירו למצב של הטוב . כותב המהר"ל בספר "נתיבות עולם" נתיב הבטחון " ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגילוי . ואם יעשה אדם שוב חשבון יראה שסוף כל דבר שעובר עליו מסובב הקב"ה שהסתיים בטוב הנראה והנגלה .) ינחני במעגלי צדק למען שמו ( בדרך כלל אדם חושב שהוא מבין מה טוב בשבילו , אבל ברוב המקרים זה לא כך . ומי חוץ מזה שאמר והיה עולם יכול לדעת  מה הטוב ביותר לאדם , ולכן כאשר אדם מצדיק את כל הבא עליו שיודע שהוא הטוב הגמור , הוא רגוע ובמנוחה . וזה עיקר ומהות מידת הבטחון בהקב"ה ) . גם כי אלך בגיא צלמות ( גיא צלמות הוא המצב שהדברים הולכים כנגד הרצון של האדם , ואף לא מובנים לו , ועם זאת כאשר הוא יודע שזה לטובתו מייד מגיע ההמשך ) לא אירא רע כי אתה עמדי , ( והסיבה לכך היא כי אני יודע ש ) שבטך ( והם היסורים שבאים על האדם הם לטובתו , ועל כך אמר שלמה המלך חושך שבטו שונא בנו . דבר נוסף הוא , כאשר אדם עובר קושי בחיים , הוא לומד לגלות יכולות שנסתרים בתוכו  ) ומשענתך המה ינחמוני ( סוף מסכת סוטה , מדברת על הזמן של סוף הגלות , ובזמן הזה הצרות מתגברות . ועל כל כמה צרות שמסופרות שם מסיים הכתוב במשפט , " אין לנו על מי להשען , אלא על אבינו שבשמים " ) תערוך לפני שולחן נגד צוררי ( ומשמעות הדברים , חלק מהצרות שבאות לאדם הם ע"י שליחים , והוא העניין שמגלגלים חובה ע"י חייב , ואותו השליח גורם נזק גדול יותר ממה שהיה מגיע לאדם , ועל כך כאשר יבוא היום , כל אותם הצוררים של האדם יעמדו מול שולחן ערוך מעדנים ויראו איך האדם זכה לזה בזכות מה שעבר ) דשנת בשמן ראשי ( וזה ההמלכה הנראת והנגלת של האדם לבן של מלך ) כוסי רויה ( והוא שאז לא יהיה חסר לאדם כלום ) אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים ( וזה מסיים את כל העניין שלעתיד לבוא והוא יהיה נצחי ) .  

אשמח לעוד פרשנויות במידה ומשהו מעוניין להוסיף ... בהצלחה לכולם !

א מִזְמוֹר לְדָוִד :  יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר . ב  בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי ;  עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב ; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמו ֹ.  ד  גַּם כִּי - אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת , לֹא - אִירָא רָע -- כִּי - אַתָּה עִמָּדִי ; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ , הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי . ה  תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן -- נֶגֶד צֹרְרָי ; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי ,  כּוֹסִי רְוָיָה . ו  אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי -- כָּל-יְמֵי חַיָּי ; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה , לְאֹרֶךְ יָמִים.