על מי נספר הפעם. על מי שרוצה לבנות חדר או יחידה לאביה  התשוש, בחדר המשפחה, במרתף, עם כניסה חיצונית מן החצר הקדמית, והמטפל, כן זו בעיה ממש , אולי ניתן לארגן שישן בממ"ד. "תראי", אני אומרת לאט, "בממ"ד אין חלונות, תהיי חייבת להוסיף בחלל הזה מזגן או מערכת איורור," "כן", עונה הבת המסורה,  "כעת כשאת אומרת זה לא רעיון כל כך מעשי, טוב אז נארגן לו מיטה מתקפלת, רק בלילות יפתח אותה, במשך היום הוא יהיה עם אבי ואין לו צורך במיטה".

היא יודעת שניתן לבנות חדר.  כן, היא מכירה את העלויות, כן היא תבוא עם הארכיטקטית שלה. בינתיים נשכחו ממנה כמה פרטים פעוטים שאני לא חושבת שיש לספר לה עליהם, בנייה נמשכת זמן מה, אישורי בנייה בעירייה גם להם יש את קצב החיים שלהם, והאב התשוש  - בינתיים  תוייק במקום סיעודי. או ש... או ש... הלכה, לא חזרה. אבל אני כבר יודעת מהי אהבת בת לאביה, ומהי אהבת אדם באשר הוא אדם (אם הוא לא מטפל ממדינת עולם שלישי).

            היה גם זוג שתיכף יולדים, בפעם הראשונה  באה הגברת ההרה, מקסימה אמיתית, הייתי מציעה לה חברות בפייסבוק.  ואחר  כך הגיע בעלה, רשג"ד כזה מהצופים, הבית נאה בעיניהם, נאים גם השכנים. ואז הוא אומר,"אני רוצה שכל התהליך יהיה מאוד נעים", "אני", השבתי, "רוצה שהכול יהיה כבר מאחורי". בינתיים נולדה בתם הרביעית, מזל טוב, נהיה בקשר??? עד הבת מצווה של הפעוטה יש לי זמן. וגם להם.

            היתה גם גברת צעירה עם תינוק, עולה יורדת, "ויי מקסים הבית, אני חייבת לרוץ להוציא את הנסיך שלי מהגן..." ביי, נפרדנו בדמעות זריזות. אין מצב להפעלות לעולל? אני כבר מתורגלת וגם הבית ...

 והיה המתווך שהביא גברת עם חזה מפואר ממש, שלא ראה את הבית רק צפה במרפסת של הלקוחה שלו וחלם "אמריקה..." והיא בבגדי ספורט צמודים אמא לארבעה, מאיפוא היא לוקחת את החוצפה להיות כזו חתיכית, "אני חייבת להגיע בזמן לחדר כושר", עולה במדרגות, וגם יורדת, פותחים חדרים סוגרים חלונות,  זה כאן וזה שם, והשאלה היחידה שבובת הברבי שאלה היתה "יש אזעקה אני מקווה". יש אזעקה, ויש כושר, ולמתווך יש על מה לחלום.

היה גם מי  שהצטערתי מאוד שפגשתי, כמו האיש שבא לראות את הבית ועיניו דולקות ואדומות מווירוס מאוד לא נעים. מיד נתתי לו את הטלפון של רופא העיניים האהוב עלי. ממילא את הבית הוא לא יכול היה ממש לראות. וגם שני יועצי נדל"ן, יש דבר כזה בכלל?! בעצם זה שם יפה למתווכים (ראה  ספרית ומעצבת שיער), שהסבירו לי שהבית שלי פשוט מדי ולא מספיק מפואר... טוב. הלכו, לא יביאו את הלקוחות שלהם, יש להם בכלל?! הרגשתי כמו רווקה דחויה שכרגע הבהירו לה סופית שכמו שהיא נראית – בחיים לא יימצא לה זיווג.