מועדון הסרט הטוב

19 תגובות   יום שישי , 10/6/11, 13:00

מכיוון שנרשמה התלהבות גורפת לסרטון הקצר ששלחתי אליכם בשבוע שעבר - "מוחמד מת, מוחמד מת", ומכיוון שהדבר נפל על רקע אכזבה כוללת מהאיכות הירודה של פסטיבל דוקאביב 2011, החלטתי להעלות לכולם את המורל עם סרטון קצר נוסף, גם הוא מיום ירושלים, שהתרחש לפני עשרה ימים.

 

באין לסרט עדיין שם מסחרי, אקרא לו כאן - "ושבו בנים כגמולם".

כוכב הסרט הוא נער יהודי-אמריקאי. נקרא לו כאן - ג'ון דו, כמו שהאמריקאים מכנים את מי שאינם יודעים את שמו,
אלה מבינינו שאוהבים להעניק שמות עבריים לכל יהודי שמגיע לארץ, יכולים להשתמש בכינוי המקביל בעברית - פלוני אלמוני, או בכל שם אחר שיחפצו להעניק לגיבורנו.
השם המלא, על כל פנים, שמור במערכת.

בחור צעיר וחובש כיפה זה הגיע מארה"ב כדי למחות על הכיבוש, אותו הוא מוצא כמעשה פסול.

כבר בסצנה הפותחת של הסרט ניתן ללמוד שמדובר בצעיר שזכה לחינוך קפדני. הוא מפגין נימוסים טובים, משתמש בשפה נאה, ומנהגיו נראים תרבותיים.
הנער עומד ושוטח את טענותיו בפני המצלמה ברהיטות ובשקט, משל היה נציג הקולג' בשלב הגמר של תחרות הנאומים הארצית השנתית.

אולם, מידות נאות אלה, כושר הדיבור ועדינותו הטבעית של הנער אינן נושאות כלל וכלל בעיני אנשי משטרת ישראל, המחליטים להראות לחוצפן מה זה.
ומכיוון שמדובר בסיטואציה רגישה ומסוכנת במיוחד, נדרשים אל המשימה לא פחות מאשר מפקדי מחוז ירושלים - הן של משטרת ישראל והן של משמר הגבול - ואחדים מסגניהם. כל זאת כדי להשיב על כנם את השקט, הסדר הטוב והבטחון שעם ישראל כה זקוק להם כדי להמשיך בשגרת ימיו, ממש כפי שהם עושים בנאמנות פעם אחר פעם.

לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

צפייה מהנה ושבת שלום

 

''

דרג את התוכן: