כל כך הרבה מדברים על "בועת הנדלן", עליית מחירי הדירות מתוך ביקוש אמיתי או שימוש כלשהו בטרמינולוגיה כלשהי-כל אחד לפי השקפתו או לפי האינטרס שהוא מייצג: בתכל'ס, מציפים אותנו ומטביעים אותנו באינפורמציה על כך ש"הממשלה נוקטת בצעדים האלו" "הנגיד נוקט בצעדים אחרים" כל אלא, כביכול צעדים האמורים להיטיב עם רוכשי הדירות: (ומבלי להכנס לויכוח לאלו רוכשי זה אמור להועיל ולמי בכלל), אך,למעשה, נסיון בוטה לטשטש את המציאות ואת הפתרון האולי לא שלם, אך האמיתי.

האם משהו עצר לרגע לחשוב מה, אם למשל, לא ייצטרכו רוכשי הדירות, שמימילא כבר הגיעו לקצה גבול היכולת שלהם מבחינת כושר הקנייה של "דירה למגורים" לא ייצטרכו לשלם למשל: "מס קניה" (איפוא הממשלה עתה? מה אם להקל שם?) "מס  השבחה", "מס ממס" ועוד מיסים ממיסים שונים. אלו מיסים כבדים מאד המייקרים מאד את מחירי הדירות:

זו ממש רמאות, בדיחה: הרי נכון, ויתרו על "מס שבח"- (מס, אותו משלם מי שיש לו יותר מדירה אחת והוא מעוניין למכור אותה לאחר פחות מ-4 שנים מהיום שרכש אותה)  אולם, אם התמריץ הביא אנשים למכור דירתם ביותר (כי לא יישלמו מס), הרי שמי שעומד בצד השני,-הקונה, יישלם מס קניה-אם יהיו הרבה קונים: הם יישלמו הרבה מיסי קניות: האוצר לא ויתר על מאום!!,

במקום לומר באומץ- באמת נעזור-נוותר על מס (או לפחות נפחית) למי שזה יכול לעזור באמת,   עוזר האוצר לעצמו: ומייצר סוג של "יחסי ציבור" מטעים.

הרי כאשר יש אינטרס,  "לאומי", אמיתי, אפשר מעט להקל: ישנם איזורים בארץ, למשל, המוגדרים "ישובי קו עימות" שם, ישנה הקלה משמעותית ורצינית במיסים- (בצדק), כי יש אינטרס  "לאומי" התישבותי- אולי, בעצם, במקום כל הברברת צריך משהו למצוא את הטיעון הבלתי וכיח (מלשון ויכוח) לאינטרס ברור ומשכנע מאד מאד-מדוע יש לעודד אנשים צעירים או אפילו פחות צעירים לרכוש את דירתם שלהם במקומות אטרקטיביים - ולהגדיר זאת כ"אינטרס לאומי",- הכל הרי עניין של טרמינולוגיה.