כשתמי בצלאלי מסבירה נפתחות ארובות הבינה וגשם של דברי טעם נשפך משפתותיה והיא משאירה את שומעיה מהודקים למוצא פיה
כשתמי בצלאלי מסבירה היא חיה את חייו של האמן ונוגעת בצמתים בחייו באצבע רכה, סקרנית והיא מעבירה את ההתרגשות המתחוללת בתוכה בפשטות שמלטפת את לבו של השומע
כשתמי בצלאלי חושפת את סודות דמיונו של האמן היא אפופת חרדת קדושה, ואת יראת ההערכה לאמנותו ולאמנות היא חורטת על לוח האם של סקרנותנו
וכך, כשהיא מדגימה את דבריה בשליטה וירטואוזית בפחם ובנייר הפרטי שלה, היא מוחקת את שארית התנגדותנו הטבעית, ורק אז שולחת את צבור שומעיה הלום דבריה, לחוות את סצנת האמנות בחדרי המוזיאון.
ואני בכלל לא ידעתי שככה אלך לאיבוד בדמיונה ואחווה את תערוכתו של ויליאם קנטרידג' ![]() ![]() ![]() מתוך עולם שבנתה הבצלאלית, שהוא נפלא, חדש ,מרגש ובעיקר מסעיר בכל פרט מפרטיו הקטנים.
|
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת יקירתי. לתמי יש איכויות נדירות בכל צורות הביטוי, כתיבה,רישום ציור וחיוך
גם את קראת את "חבורת הבלשים והכלב" ואת "השביעיה הסודית"?
כיף שקפצת והשארת סימן
אני תכף הולכת לבדוק את הבלוג שלך חמודתי
אביה יקירתי, את לא צריכה לשאול את המקורבים, את יכולה לפנות ישירות לקיפוד
כי הוא סופר את הקוצים בכל פעם שהיא יורדת ממנו, כי אצלה אי אפשר לדעת
יפתי זה בדיוק מה שקרה לי עצמי כשפספסתי את כשתמי בצלאלי בסבוב הראשון.
ולכן כשצלצלתי אליה היא יצאה בנפש חפצה לסבוב נוסף
אילנה
תודה על השיתוף
עכשיו ניתן להכיר את תמי....עוד קצת
ובאמת יש לה...קוצים בתחת?
אשאל מקורבים לה:)
אשוב שוב
תודה לך רינת
כמה פירגון יש כאן .. והיא ראויה לכל מחמאה..
תודה ששיתפת אותנו.
רינת
שאפו על ההגדרה המדויקת
מאיה, את חמודה תודה
יופי שהצלחנו, תודה על המחמאה
צדת את עיקר העיקרים....תודה
מגיעה לך תודה על תגובתך השובבה ועכשיו אני הולכת לחפש את הקוצים
אצלי, אצלה או אצלך :-)
אני שמחה עמי מתוק
חמישה שבים את אלופת האלופות
את מביאה את ההפתעה הגאונית דרך מחולל הפשטות שלך
ועכשיו אני מרוחה כמו ריבת תות מעונגת
תודה
יצא לי להכירה ולו במקצת.
לב רחב יש לתמי וכישרון אדיר.
אני בהחלט מודה לך על תרומתך. המשפט "העולם- זה ברור מאליו
מכוון רק אלינו" הוא סוג של משפט מכונן מבית מדרשה של הגדולה מכולן
בטח הכי מתאים , על הצד של הקומון-סנס והטאקט, שאשתוק עכשיו.
אבל אף פעם לא הייתי טובה בלשתוק.
ומעבר לזה הפוסט שלך, אילנה , וכמובן התגובות שנסחפו בו,
מחייב שגם אהיה בעלת נימוסין, ואומר יפה תודה.
אולי גם אמחה את דמעות הכרת התודה שעלו בי
כי אני רק בנאדם, מה לעשות..
אבל
גם טוב שתדעי ,שהלכתי לראי מייד, בשביל לראות הכצעקתה,
ואם בי חשבתי לרגע שמדובר- לחזור ולקבל פרופורציות.
וזה מה שאמרתי לעצמי:
מול כל אחד שמדבר, עומד אחד שמוכן לשמוע.
מול כל מורה, יש תלמיד.
לפעמים אנחנו מורים, ולפעמים תלמידים.
לפעמים זה קורה בוזמנית, ואז זה פלא גדול.
כמו ,
כשאני עומדת מולכם ומסבירה עשרה דברים שאני מבינה על קנטריג',
ההקשבה שלכם מלמדת אותי עוד אלף דברים שלא ידעתי.
אז מי צריך להגיד תודה למי?
ואת אילנה, תקשיבי,
ראיתי אותם. את החמישה.
עמדו בשורה, רבו קצת ביניהם, כל אחד על סוס אצילי משלו.
אחד היה נמוך, אחד עם רעמת שיער ענקית, השלישי גבוה ומזוקן,
הרביעי צעיר(מדיי צעיר לטעמי)
והחמישי הוזה , וקצת מעופף.
ביחד הם:
הומור, חכמה, טוב לב, יצירתיות ,ושלווה.
כל אחד מהם רוצה אותך בחזרה.
הם נמלכו בדעתם ועכשיו הם שבים.
שימי לב:
תמישה שבים אליך.
תוכלי לקבל את כולם, כי מגיע לך.
אבל
יש להם נטייה לריב זה עם זה(גברים זה ככה)
לכן
הקפידי טוב טוב
שבחמשת השבים
יחשוב כל אחד מהם
שבחרת רק אותו.
נשיקות לך
ולכל אלה שהשתתפו פה בחגיגה שעשית לי.
אלף תודות.
חם מהתנור, מה שפירסמה היום תמי בפייסבוק:
אלף קולות נישאים במרחב,
מלווים בקולות של תיפוף,
ראשנו סחרחר מסונוור מזהב
הלואי ויכולנו לעוף.
סוכריות גומי בטעם אבטיח
וכוס קמפארי אדום
או
פלח לימון לחוץ בין הלשון לחיך
ישיבו לנו את החלום
שחלמנו ,
ולפתור לא ידענו איך.
החכמה לעבור את הדרך
בסדר גמור , לא בערך.
האתמול -בצבע סגול,
המחר- איננו
העולם- זה ברור מאליו,
בענק, בגדול ,
מכוון רק אלינו.
אחת ויחידה היא, בטח מתחבאת עכשיו מתחת לשולחן
או עולה לכיסא ברעש גדול. תלוי:))
שלום לך דליה האחת, קצת נעלמת לי
אבל כיף למצוא אותך שבויה בקסמה של תמי וגם אוהבת אותי
כיף גדול
אל תחליפי כלום.
את השיר על הקינאה האמיתית והרעה ההיא תשאירי על הטיוטה או תזרקי לפח.
עדיף להתענג ב'טוב' מאשר להתבוסס ב'רע'(למרות שזה לא אותו כיף:))
ראית מה זה?... כשאי אפשר להתחרות ברוח - ישר אני הולכת אל החומר. (:
אילנקה, אל תקנאי ברונית. היא לא חיבקה ונישקה אותי (עדיין). ממני קיבלה רק חיבוקים ונישוקים באוויר:)))
ובענייני קנאה,
אם יש מישהי שאני באמת, אבל באמת, מקנאה בה בגלל
היצירתיות הבלתי-פוסקת שלה,
היכולת הפדגוגית המופלאה שלה,
החיוכים החמים (גם כשכואב)
המבטים המבינים שלה (כשכואב)
היכולת לחדור מבעד לעור (מבלי להכאיב)
החיבוקים האמיתיים שלה (גם כשכואב, אעפ'י ולמרות שכואב)
זו
תמי
אז עכשיו אני מיקנאת נורא
נכון ביותר. אבל אני בכלל תמיד מיקנאת בכייף (:
אתמול הייתי עם חברה מהקפה שהגיעה לביקור ב'טי ג'יי מקס' איפה שקניתי את התיק ההוא .
תודה חמה לך דנה הקסמת אותי מאד
הייתה לי הרגשה. סלחי לי יקירתי
אני מבינה לגמרי. אבל תודי שבתמי כיף אפילו לקנא
'אילנה...תראי...חחח...תשמעי...'
(ומיד מרימה ומנפנפת את יד ימינה לאוויר. בחיוך),
כך מתחילה תמי. בין אם היא מדברת איתך או איתי
(לאחר מכן, מגיעה הרצאה המתמשכת על פני עשר דקות. אם לא מפסיקים אותה, היא ממשיכה עוד עשר דקות)
כשתמי מחייכת, כולם מחייכים. לא תמיד מבינים למה, אבל מחייכים.
(אגב, תמי, שלא תחשבי שאני לא מכירה את התנועה הזו של היד השמאלית...:))
אבל, הכי הכי אני אוהבת אותה כשהיא כך.
אורי חביב, כבר אמרו חזלנו (ואם לא הם אז בטוח מישהם שכבר לא אתנו) שקנאת סופרים מרבה חכמה.
יש לי הרגשה שבקנאה השוררת עתה בינינו יש פוטנציאל אך ורק לאהבה. אז יאללה קח כמה שאתה יכול
לתמי הזותי יש המון מזה
אני מעבירה לתמי ומחכה לטלפון
תודה חמה לך אמיליה
גם לך תודה צחיתוש מתוקה על האהבה ועל הכוכב
לא היית צריכה להפסיק אילנקה חמודה, ותודה לך על התגובה
וגם לך יקירתי תודה חמה
עליזה,לה חמדתי, קראי את תשובתי להלנה היפה וכך תראי איך התגלגלה החוויה.
ובאשר לך יפתי, את הבחורה שהכי עושה שימוש בחמשת השווים ולכן את כל כך משמחת אותי
מה שמעיד על רוחבו של לבך ועומקו של אזור הסרעפת שלך. תודה
תודה חמה לך חמודה
רותקה, אם לא ראית את חייבת לראות את התערוכה הנהדרת הזאת
שמעת מדויק לגמרי
איציק, שמחת אותי כל כך בדבריך. תודה
זו האימא של המחמאות רפי יקירי, תודה
אני ממש חלשה בכל הנושאים הטכניים שכל ילד יודע לחוללם. אי אפשר לסמוך עלי בהקלטות
וזאת גם הסבה שבטלתי חלום ישן להפוך לבלשת פרטית
אני מודה לך נינה מתוקה
את צודקת בכל מה שאת אומרת יקירתי המתוקה. ובאשר להחמצה האמת היא שנודע לי שתמי הזמינה את כל העולם ואשתו מעל דפי הפייסבוק. כשלעצמי לא מדפדפת שם ולכן בקשתי Action replay ובטובה הסכימה תמי לשלב אותי ועוד 4 חברות בכיתה שלה במוזאון וכך נהנינו מהחוויה.
חמישה שווים לבצלאלית (תמיד), ולא חשוב בכלל שלא הזמינה גם אותי לראות איתה תערוכה או סתם לשמוע אותה (שתמיד מצחיק ונעים), ולא חשוב שאני קוראת את זה בדיעבד אצלך, וכל בית פה, בפוסט הזה, מחלק בעצם חמישה (ויותר) שווים לך אילנה, כי איך שאת מביאה לי את האחרים זו אומנות בפני עצמה (שמזילה ממני ריר של מנה מושקעת בארוחת גורמה...). שבת קסןמה לך (ולא...לא נעלבתי ב-י-כ-ל-ל...)