כשתמי בצלאלי מסבירה
כשתמי בצלאלי מסבירה נפתחות ארובות הבינה וגשם של דברי טעם נשפך משפתותיה והיא משאירה את שומעיה מהודקים למוצא פיה
כשתמי בצלאלי מסבירה היא חיה את חייו של האמן ונוגעת בצמתים בחייו באצבע רכה, סקרנית והיא מעבירה את ההתרגשות המתחוללת בתוכה בפשטות שמלטפת את לבו של השומע
כשתמי בצלאלי חושפת את סודות דמיונו של האמן היא אפופת חרדת קדושה, ואת יראת ההערכה לאמנותו ולאמנות היא חורטת על לוח האם של סקרנותנו
וכך, כשהיא מדגימה את דבריה בשליטה וירטואוזית בפחם ובנייר הפרטי שלה, היא מוחקת את שארית התנגדותנו הטבעית, ורק אז שולחת את צבור שומעיה הלום דבריה, לחוות את סצנת האמנות בחדרי המוזיאון.
ואני בכלל לא ידעתי שככה אלך לאיבוד בדמיונה ואחווה את תערוכתו של ויליאם קנטרידג'    מתוך עולם שבנתה הבצלאלית, שהוא נפלא, חדש ,מרגש ובעיקר מסעיר בכל פרט מפרטיו הקטנים.
|
