איך קשה לי להתחיל לכתוב את הפוסט הזה.

יש לי חבר שקוראים לו בנימין אבל, אני קוראת לו בני.

בני ואני כבר לא מדברים כמה חודשים,

ובעלי במצב כל כך שונה ממני.

לא יודעת איך להמשיך את זה.

אבל אני לא אוותר לעצמי.

בעלי היקר,

האמת שהפוסט הזה בשבילך, אולי סוף סוף אני אצליח להעביר מה אני מרגישה.

יש כאן ערבוב של מספר דברים:

1. בני ואני כבר לא מדברים כמה חודשים.

2. בני ואתה חברים כל כך טובים, כמו אחים.

3. אני מאוד מאוד אוהבת את בני.

4. בני הצליח להשבית אותך לשבוע שלם.

5.אין לי חוויה של בית ראשון עם בעלי.

6. בעיני, ההתנהלות שלו הייתה צורמת עבור בן אדם שאני מאוד מעריכה.

כל המשתנים הנ"ל גורמים לחיכוכים חוזרים ונשנים, ולשנינו נקודות חזקות מאוד.

אז כל מה שנשאר זה, לנסות לא לעלות אחד על השני עם אלות.

ושאלוהים יהיה איתנו.

אוהבת,

אשתך.