כאבן שאין לה הופכין כך אהבתה מונחת שם יפה, ברורה, צמאה, לבדה... הוא הושיט ידו להרימה ליטף, ניקה צחצח אותה ואז באחת השליך אותה לאדמה, הקרה... בלבו חלפה רק זו המחשבה יש עוד אבנים, לא רק זו היפה הפנה מבטו ממנה...הלך לדרכו והאבן עדיין שם... מונחת לה ובסודה טמון סיפור אהבה. |