20 שנה בהייטק.... כן, עבר הרבה זמן.

יצאתי מהצבא כקצינת קשר בשנת 90 ומאז עבדתי בחברות תקשורת למיניהן.

בשבוע הבא מסיימת 9 שנים בעולם של תמיכה טכנית, תפקיד אחרון - ניהול מוקד תמיכה.

ביום ראשון הקרוב אקבל את המכתב הנדרש עבור תחילת תיקתוק השעון אל עבר חיים חדשים.

כן, עוזבת מבחירה ומחפשת את המקום הנכון לנפש שלי.

כל הזמן עוברות בי דילמות, מה אני אעשה? האם יש לי כיוון? כל כיוון לא שלם עדיין

מחכה לקליק עם המהות שלי, עם הסיבה שבגללה אני כאן.

זה קרוב.... :)

אני אשתף בדברים שכרגע אני מרגישה שחייבים להיות חלק מהעשייה שלי.

אנשים טובים, יצירתיות, אמנות מכל סוג, הדרכה.

היום לקחתי את הזמן מהבוקר וראיתי כמה סירטונים של 21 דקות של פטריציו פאולוטי, אחת הנשים תפשה את תשומת ליבי ושמה ארין גרוול. שמעתי ביוטיוב הרבה דברים שסיפרה ואז החלטתי לראות את הסרט שעשו עליה שנקרא כותבי חירות.

ההרגשה שלי כרגע שאני מאוד הייתי רוצה לעשות משהו דומה, לתת ערך מוסף לנוער שאחרים הרימו ידיים מהם. לחנך את הנוער לחשיבה אחרת, לפתיחות ויצירתיות. שילמדו להביע את עצמם בדרכים חדשות, ציור, כתיבה תנועה.... הכל פתוח.

טוב, חוזרת לסיים את הסרט.