כותרות TheMarker >
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    יוסי סידר: האם תרבות שוליים באקדמיה?

    11 תגובות   יום ראשון, 12/6/11, 00:22

    "תרבות שוליים באקדמיה, זה הוא פן נוסף של  הסרט "הערת שוליים",  בימוי ותסריט יוסי סידר. יוסי סידר הוא בנו של הפרופסור לביולוגיה חיים סידר חתן פרס ישראל וחבר האקדמיה הישראלית למדעים, נושאים שבליבת הסרט המרתק וזוכה פרס קאן לתסריט הטוב.


    הפרופסור חיים סידר הוא זוכה פרס ישראל, פרס  וולף, פרס אמת , חבר האקדמיה הישראלית למדעים, ראש  מרכז מצוינות באוניברסיטה העברית  ומועמד אולי לפרס נובל, שהעביר כנראה לבנו מנה גדושה של מידע ותחושות על תרבות השוליים האקדמית ומידע פנימי עמוק על נושאי הסרט, האקדמיה הישראלית למדעים ובכלל ,פרס ישראל ועוד... ללא הבסיס  מהבית , קשה להסביר את איכותו הגבוהה של התסריט ורב גווניותו, למרות שלא מדובר כאן על סרט אוטוביוגרפי.

    ''

    הפרופסור חיים סידר אביו של הבמאי. האם גם מקור השראה לתרבות השוליים באקדמיה?

     

    בסרט "הערת שוליים" אין טובים ורעים כי הענינים "בתרבות השוליים באקדמיה" נסגרים בחשכה וללא שקיפות,  עד כדי ערעור מוחלט של יחסי אב ובנו , שלא לדבר על חברות וקולוגיאליות של שותפים לדרך.


    יוסי סידר מראה את הצביעות של המערכת האקדמאית.  את העקום ניתן לישר כאשר מדובר בעניינים פנימיים ובתסבוכות אישיות הנגרמות כתוצאה מחוסר שקיפות  והתעללות ממושכת בזולת, כאילו הזולת  אינו קיים ואינו נראה, כאשר הוא פועל לפי צוו המצפון ולא לפי צוו הממונה.

     

    הפרופסור הבן  שקולניק קובע בנחרצות : "זה אומר שיש דברים יותר חשובים מהאמת" האמנם? בתרבות השוליים באקדמיה זה כנראה קיים ולא רק בסרטים.


    רק לפני זמן קצר כפה בית המשפט העליון כללי שקיפות על המוסדות האקדמיים בישראל . 

    מדובר בבג"ץ  שדן בהתנהלות לא שקופה של האוניברסיטאות בישראל בתואנה של  "חופש אקדמי" . באותן תואנות אגב סירבו האוניברסיטאות למסור נתוני שכר לאוצר עד שהוכנעו .

     

    במקרה הנדון מדובר בסכסוך בין  מועמדים לקידום אקדמי מעל לתואר שני אשר מועמדותם נדחתה על ידי האוניברסיטה . בסכסוך מסוג זה בד"כ בית הדין נותן צו לחשיפת מסמכים (גילוי ועיון במסמכים לפי בקשת בעל דין),  האוניברסיטה לא ביצעה את הצו בטענה של חיסיון מטעמי חופש אקדמי וכך התגלגלו העניינים עד לבית המשפט העליון.


    לעתירה של אוניברסיטת בר אילן הצטרפו כל האוניברסיטאות בארץ ואילו למשיבים מהסגל הזוטר הצטרף הפורום המתאם של ארגון הסגל האקדמי הזוטר. האוניברסיטאות אף לא הסתפקו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ופנו לבג"ץ למרות שידוע שבג"ץ מתערב בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה במקרים חריגים בלבד.

     

    במקרה הזה קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ והרחיב  את הזכות לגילוי נאות  וקבע ששקיפות וגילוי נאות הם זכות מוקנית עבור הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות:


    מצבו העגום של הסגל הזוטר , עתיד המחקר של מדינת ישראל , זועק כבר מזה זמן רב. האוניברסיטאות מתנהלות בעצלתיים  מה שעלול לאיים על פתיחת שנת הלימודים הבאה.


    המוסר הכפול שעליו מדבר יוסי סידר בסרט  "הערת שוליים" , מוצא את ביטויו גם בהתיחסות לעשרת אלפי עובדי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות, שחלקו הגדול מועסק רק 8 חודשים בשנה , עם זכויות סוציאליות מוגבלות וללא בטחון ויכולת הזדהות עם מקום העבודה.  האם אנחנו עדיין מופתעים מתופעת בריחת המוחות בתנאים כאלו?


    הבמאי יוסי סידר כותב על ארגון שרוב תקציבו, למעלה מ 85 אחוזים מגיע מהממשלה. הארגון הזה מייצר ניירות בד"כ, מקבל תקציבים על סמך ניירות, וחושב כנראה כי הנייר סובל הכל.

    ''

    פרופסור שקולניק מפזר את הניירות, כי הנייר סובל הכל אך לא נפש האדם. חופש אקדמי אינו תרוץ להסתרת האמת.


    "הגילדה" שמנהלת ארגון בעל "תרבות שוליים" צריכה להשתנות ומוטב מוקדם ממאוחר.  האמת צריכה גם להראות , כי כמו אצל הבמאי סידר סופה של האמת  לצוף, אך נזקי הסתרתה גדולים ומסוכנים .



     

     

     

    דרג את התוכן: