כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בדרך למעלה

    על הדברים הקטנים בדרך אל האושר (והעושר!!)

    פוסטים אחרונים

    סיפורים מהשכונה

    7 תגובות   יום רביעי, 4/4/07, 03:26

     

     

    גם השנה, את הסדר עשיתי אצל ההורים שלי,בשכונה.

    טוב, זו לא ממש שכונה, אלא יותר עיר די בפריפריה, שההבדל בינה לבין עיירת פיתוח זה רק עניין של סמנטיקה.

     

    בדרך כלל הנסיעות שלי לשם כוללות נחיתה אצל ההורים, ארוחת ערב ויאללה חזרה לתל אביב. הפעם, נ' שעזב איתי לתל אביב לפני שלוש שנים, שכנע אותי להישאר עוד קצת, "בוא נעשה סיבוב בקניון נראה אם יש פה עוד אנשים שאנחנו מכירים". ואני, שמעודד זרימה באופן עקרוני, זרמתי.

     

    אחרי בדיקות בטחוניות בכניסה לחניון ובדיקות בכניסה לקניון, כאילו ביקשנו להיכנס לתוך האלגוריתם הסודי של גוגל, אנחנו בפנים.

     

    הקניון הזה (שלא נכנסתי אליו שנים), לא השתנה הרבה, רוב החנויות בו נטושות, ובאלו שלא, יושבות מוכרות משועממות ומחפשות איך לשרוף את הזמן...

     

    "עזוב, אנחנו לא נמצא כאן אף אחד שאנחנו מכירים. נראה לך שמישהו מהשכבה שלנו נשאר לגור כאן?" שאלתי את נ' בנאיביות תל אביבית בועתית. "ברור, מה נראה לך? שאם אתה העפת את התחת השמן שך' מפה אז סגרו את העיר?" כזה הוא נ' - מניאק אבל צודק.

    ולא הבנתי עד כמה... 

     

    אנחנו נכנסים לחנות הספורט. כשהיינו בצבא, א' התחיל לעבוד שם. "אין סיכוי שהוא עוד עובד כא..." אני לא מסיים את המשפט וא' יוצא מהמחסן עם נעל אולסטאר ביד אחת ושרוך ביד השניה. "אבי, איזה קטע שנים לא ראיתי אותך. איפה נעלמת?" אחלה, זוכרים אותי פה...

     מתחיל להשחיל במיומנות את השרוך לאולסטאר

    "מה? שמעתי שאתה עובד בטלויזיה...  ערוץ 2 לא?"

    אני מהנהן, יאללה שיהיה ערוץ 2, מה אכפת לי... הוא מספר לי שקצת נמאס לו לעבוד בחנות (בכל זאת 7 שנים) ושהוא חושב על כיוונים אחרים.

     "אז יאללה תעזוב" אני זורק לו כיוון מחשבה קצת אחר.

    שקט.

    "כן נראה לי. למרות שמה רע לי פה? שעות נוחות ואף אחד לא מדבר איתי."

    מותח את השרוך "גברת, הנה זה 39 תנסי את זה... ותבוא תשב עם כל החבר'ה פעם אה?"

     אני מבטיח לבוא ואנחנו יוצאים מהחנות.

    בדרך למדרגות הנעות אנחנו פוגשים את ל'. פעם אחרונה שראיתי אותה היא הייתה נערה די פרועה וצעקנית. עכשיו היא די שקטה. ועם חצאית ארוכה.

    אני קורא לה, מושיט לה את היד ושואל אותה מה שלומה.

    "ברוך השם" הידיים שלה נשארות מאחורי הגב.

    לפני ארבע שנים היא גילתה את האור, מאז היא מתחזקת . היא שואלת אותי מה אני עושה בחיים. אני מספר לה שאני עורך. טלויזיה, אינטרנט, כאלה...

    "הבל הבלים" היא מלמלת בשקט. פעם ראשונה בחיים שלי שאני שומע אותה ממלמלת.

     

    ליד מה שהיה פעם חנות צעצועים, והיום זה קירות הרוסים, נ' טוען ש"זה מה שקורה למי שנשאר בחור הזה, נופל לו השכל". אולי.

     ילד קטן בוכה, אמא שלו מנסה להרגיע אותו. בעגלה יש לה תינוק נוסף. זאת מ'. פעם היא הייתה שרלילה לא קטנה. היום בת 25 אמא לשני ילדים, טרנינג עם קטמי אקונומיקה ושקיות מסביב לעניים.

     

    הספיק לי. אני מוכן לעוף מפה חזרה לבועה התלאביבית הפלצנית שלי.

     

    נ' מבקש עוד עצירה קטנה בחנות הספרים - נוסטלגיה הוא קורא לזה. בכניסה לחנות מסודרות בעגלה מקושטת הגדות של פסח, ומתחתיהן עיתוני הארץ. (זה אגב, המקום היחיד בעיר שאפשר לקנות בו הארץ).

    "הייי כמה זמן לא ראיתי אותכם, איזה קטע, מה אתם עושים פה?"

    לוקח לי שניה לזהות שהדודה עם השיער הקצר ומשקפי הציפיגוןגרוס שפונה אלי בהתלהבות היא ב'. ה- כוסית של התיכון. כמה רצינו אותה...

    היא מספרת שהיא לומדת באוניברסיטה, ספרות. וחולמת על הוצאת ספרים משלה. בקיץ היא מתכוונת לעבור לגור עם בת הזוג שלה.

    ואיזה אושר יש לה בעיניים.

     

     

    זהו, יצאנו. את הראל מויאל לא פגשנו. אומרים שמאז הזכייה הוא לא בא לכאן הרבה.

     

    בדרך חזרה לתל אביב אני חושב לעצמי שבנסיבות אחרות, הייתי יכול להיות במקום כל אחד מהאנשים האלה. 

    ברדיו מנגנים את נשל הנחש של מאיר אריאל.

    קפצתי על העגלה שלי, אני חושב לעצמי ומחייך...

     

    וכמו שאמרה לי ל':

    "שהשם ימלא כל משאלות לבכם לטובה. מועדים לשמחה"

    קורץ

     

      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/09 17:31:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        10/10/08 15:20:

      חחחחחחחחחחחחחח...........

      הבל הבלים......צוחק איזה שטות!

       

      אני תמיד חוזרת חולה ממחוזות ילדותי, זה כבד על הלב שלי.

        17/9/07 12:46:

      חסה...

       

      זה ממש יפה

       

       

        5/4/07 15:33:

      יאא...

       

      מזכיר קצת את השכונה שלי...

       

       

       

        4/4/07 12:52:
      יצא לך מצחיק קצת. ועצוב קצת. חשבון נפש, דרך עיני העבר, וחברי ילדות, זה תמיד דבר מרתק
        4/4/07 03:40:

       

      לא מתקן

      קתמי קתמי קתמי!!!

      קורץ

      תודה :)

        4/4/07 03:35:

       קטמי אקונומיקה?
      ובבקשה אל תרוץ לתקן, שגיאה חיננית דווקא. אפילו מתאימה קצת לשכונה שלך. הנוכחית, לא זו שעזבת.

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Avisson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין