אלון עוזיאל, צעיר תל אביבי המתגורר בסמוך לבית העלמין ברחוב טרומפלדור, החליט להפריע ולשבש את ההלוויה של סמי עופר וכך גם לפגוע ברגשות בני משפחתו של עופר ושאר המשתתפים. וכך, הפעיל עוזיאל במהלך ההלווייה מוסיקה רעשנית ועתירת דציבלים - תוך כוונה ברורה לשבש כאמור את טקס ההלוויה, וכאמור גם לפגוע ברגשות המשתתפים. אלא שהפרחח הזה לא הסתפק בכך: הוא גם הסריט את מעשה הנבלה, ולמען יראה כל הציבור את הקולות - אף העלה את הסרטון ליו טיוב תחת הכותרת "חוגגים בלווייה של סמי עופר". הנה מילה במילה מה שכותב עוזיאל בבלוג שלו על הארוע: "יעל ואני גרים ממש מעל בית הקברות של טרומפלדור וממש לא מזמן התחילה פה הלוויה של סמי עופר. שמחנו, סך הכל זה כיף כשאנשים כאלו מתים – אפילו שהם לא נעלמים אלא רק מתחלפים. אז החלטנו לעשות מסיבה על המרפסת, ולנגן את "The Day That Thatcher Dies" של הפנר בווליום חזק (האמת, היה שם כזה שקט, שגם הרמקולים הביתיים לגמרי הספיקו בכדי להרתיח את עשירי ישראל). והנה מה שאומר חוק העונשין בעניין זה: "הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו – מאסר שלוש שנים". דומה, שהסעיף האמור בחוק העונשין נחקק בדיוק כדי לטפל בעבריינים מסוגו של אלון עוזיאל. ראוי לציין שאלון עוזיאל זה רואה עצמו כאיש תקשורת – באשר הוא מציג עצמו בבלוג שלו כך: "כותב בטיים אאוט, עורך את אייקאסט, חלק מתכנית הרדיו תא הכפפות, ומתקלט בקולקטיב שולחן 7". עוד ראוי לציין, שבראיון שנתן הפרחח הזה לערוץ 10 ניתנה לו הזדמנות להביע צער על המעשה אך הוא דחה אותה. ברור שיש עניין ציבורי ממשי להעמיד את העבריין הזה לדין פלילי – הן כמובן בשל מעשה הבריונות עצמו, והן בשל העובדה שהוא רואה בכך מקור גאווה משהסריט אותו והעלה את הסרטון להצגה בפני כל הציבור.
---------------------------------------------------------------------------------------------- |