כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בין הבדים

    0

    בין מתנחלים ושמאלנים

    66 תגובות   יום שני, 13/6/11, 11:28

    תקציר פוסט של טל ירון מקדומים.


    כיצד מגשרים בין תפיסות עולם?

     

    ''

    ביום חמישי האחרון השתתפתי במפגש מרגש בין מתנחלים מאיתמר, מתנחלים מקדומים ואנשי שמאל מרחבי הארץ. המפגש היה במסגרת קבוצת ואהבת, ששמה לעצמה למטרה ליצור חברה המבוססת על אהבת האדם, ועל חיפוש המשותף, תוך ניסיון לחיות חיים פוריים בארץ הזאת.

    מסתבר שקיימים פערים גדולים בתפיסות העולם בין אנשי-שמאל, למתנחלים. הניסיון לגשר על תפיסות העולם הללו נראה מתסכל ביותר. לפעמים אף חסר סיכוי.

    ''

    המפגש התחיל בשיח שוויוני: מה משמעות הפסוק ו"אהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), כל אחד מאתנו הציג השקפת עולם נפרדת על הפסוק,

    בעייני אנשי השמאל, פירוש הפסוק היה "לאהוב את כל בני האדם", ובעיני הדתיים הייתה משמעות הפסוק "לאהוב את עם ישראל". הבדל פשוט זה, גרם למתח בין האוניברסליסטיים, שבעיניהם המחשבה-הלאומית, המקומית, היא קשה מנשוא. מדוע, אין יכולים הלאומיים לצאת מגדרם, ולהושיט יד לעמים אחרים?

    האם אין סיכוי שמהמקום הזה תצא אהבה בין מתנחלים לערבים? הדבר תסכל חלק מהשמאל ויצר רגשות שליליים כלפי הדתיים.

    הדתיים מצדם אמרו, כי הדרך היחידה עבורם לפרש את התורה (ששם מופיע הפסוק), היא על ידי  הפרשנים המקובלים, ועל פי אותם פרשנים, לא ניתן לצאת מגדר הפירוש: ואהבת לרעך כמוך - משמעו אהבה לעם ישראל בלבד. 

    ''

    כדי לפשר, הציע מרדכי אשר לראות שני משפטים באותו משפט. הרב יצחק חמו, הציע פשרה כי שאר בני האדם אינם "חביבים", שנאמר "חביב אדם שנברא בצלם". ע"פ הרב חמו, יש פער בין הערבות ההדדית שבין אנשים מאותו העם, לבין היחסים שבינם לבין עמים אחרים.

    אך נראה שהתסכול בין שני הצדדים נשאר. הצד הדתי כעס על כך שמנסים לאלץ אותו להענות לציווים שאינם נובעים מתפיסת עולמו, והצד האוניברסליסטי, נשאר מתוסכל מהראיה הצרה (לתפיסתו) של הדתיים, שלא נראה שניתן לשנותה.

    ''

    עבור השמאל, אם המתנחלים לא יצאו מאהבת ישראל הצרה שלהם, לא יהיה ניתן להגיע לחיבורים אל הפלסטינים.

    עבור הדתיים, נמאס שהשמאלניים מנסים לכפות עליהם עקרונות ושיטות שאינן מכבדות את המסורת, מתנגשות עם תפיסת עולמם, ודוחפות אותם למעשים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם השקפת עולמם.

    ''

    מה ניתן לעשות?

    הדבר הראשון שאנו נזקקים לו הוא סבלנות, והרבה.

    התהליך דורש זמן חיבור, והמון אמון בן בני-אדם.

    הדבר השני הוא פתיחות: לא יתכן שצד אחד בטוח שהצדק אצלו, ויצפה שרק הצד השני ישתנה.

    כשצד אחד יראה שהצד השני לומד ממנו - יהיה מוכן ללמוד הוא בעצמו מהצד הראשון. 

    ''

    מה דעתכם? מה ביקורתכם? היכן עלי לשפר? האם יש לכם הצעה אחרת?

     

    לפוסט המקורי

    http://www.talyaron.com/2011/06/12/worldviews/

     

    רשמיו של יאיר זילברמן מחברי-הגרעין של קבוצת ואהבת

    http://cafe.themarker.com/post/2221467/

     

    *חברים יקרים, יש לי בעיה טכנית להיכנס ל"פוסטים של חברים שלי" אודה למי שישלח לי לינק בהודעה פרטית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/11 13:58:

      אני לא חושב שצריך להסכים. צריך ללמוד לקבל את השונות ולכבד אותה.


      הייתי לפני כשבוע בארוע של חבר. אשתו חוזרת בתשובה והוא חילוני. כבר שנים רבות הם ככה ויש להם ארבעה ילדים. הדבר הכי יפה בארוע היה שהיו שם אנשים מכל סוג שהוא, חרדים, חוזרים בתשובה, קיבוצניקים, קיבוצניקים דתיים, סטלני מסיבות, עירוניים, מושבניקים, אמנים, אנשים,, בקיצור, מכל סוג. והיתה שם אוירה כל כך נעימה, מקבלת ומחבקת. הלוואי בכל ארץ ישראל :-)

      שבוע טוב

        18/6/11 22:57:

      צטט: - אסצ'ילי 2011-06-18 08:12:38

      ? איפה הפוסט? נעלם לי משום מה


      הפוסט מתחת לתגובות משום מה. עולם הפוך :)

        18/6/11 10:35:

      צטט: - אסצ'ילי 2011-06-18 08:13:24

      כנראה באג באתר. כשאני לוחצת על הכותרת אני מקבלת רק עמוד עם תגובות, לא פוסט.

      ----------------------

      כן, כנראה באג.

      נחכה לפוסט הבא.

      תודה

        18/6/11 08:13:
      כנראה באג באתר. כשאני לוחצת על הכותרת אני מקבלת רק עמוד עם תגובות, לא פוסט.
        18/6/11 08:12:
      ? איפה הפוסט? נעלם לי משום מה
        17/6/11 10:54:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 12:15:30

      צטט: irisoded 2011-06-13 11:44:01

      את יכולה להגדיר: מה מטרת החיבור?

      ----------------

      היי איריס

      במילה אחת - שפיות.

      בשתי-מילים - לשנות את השפה

      בשלוש מילים - להבליט את המתינות


      תודה על שאלתך.

       

       .................

      בהצלחה, אני כאן כדי לשמוע. תודה על ההסבר

        16/6/11 11:20:

      צטט: עופר בר 2011-06-16 09:36:28

      אכן יוזמה מבורכת, ותאור המפגש מדגיש את הפערים הכל-כך בסיסיים בין תפיסות העולם השונות. לצערנו ההיסטוריה היהודית כבר הוכיחה שמלחמות אחים לא הובילו אותנו למקומות טובים, והנה כאילו לא למדנו כלום.
      למה "כאילו לא למדנו כלום"? זה בדיוק מה שאנחנו עושים.
      התשובה כנראה מתחילה בחינוך אבל בשביל זה צריכה להתקיים פה מהפכה רצינית.

       

        16/6/11 09:36:
      אכן יוזמה מבורכת, ותאור המפגש מדגיש את הפערים הכל-כך בסיסיים בין תפיסות העולם השונות. לצערנו ההיסטוריה היהודית כבר הוכיחה שמלחמות אחים לא הובילו אותנו למקומות טובים, והנה כאילו לא למדנו כלום. התשובה כנראה מתחילה בחינוך אבל בשביל זה צריכה להתקיים פה מהפכה רצינית.
        16/6/11 01:06:

      רחלי,

       

      הם חושבים שונה מאיתנו, כמו כל זר אחר. אם אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להתחבר עם ערבים, נוצרים וכו' אז גם נוכל להתחבר לאנשים מאמינים שאמונתם שונה משלנו. אלו בינהם שלא יהיו מסוגלים לקבל אותנו לתוכם ילכו למקום אחר אבל אלה שמאמינים שעם ישראל צריך להתאחד, ויכירו גם בנו כחלק מעם ישראל, ויכירו כי אנחנו לא חושבים כמוהם לגבי האחר ולא ילכו - איתם אפשר לעשות דברים משמעותיים כמו לטפל בפערים חברתיים, במצוקות של פרטים או קבוצות כדי שהשותפות הגדולה, המדינה, תהיה טובה יותר עבור כולם, עבורנו .... ועבורם

       

       

       

      צטט: רחלי45 2011-06-14 15:02:22

      אם דבר כזה בסיסי כמו "ואהבת לרעך כמוך" לא מצליחים להגיע לעמק השווה, מצבינו גרוע. כי המתנחלים רואים הכל דרך עיניים צרות, ורק את עצמם, בשבילם "רעך" הוא רק היהודי, ומה עם השאר, הם לא בני אדם?לא כדאי להתחבר ולהיות "רעים = חברים???

       

        14/6/11 21:33:

      צטט: רונן מאיר 2011-06-14 19:26:50

      אם לא היו פערים שכאלה הרי לא היה צריך את כל העניין.
      זה יהיה קשה מאוד. אני נמצא בחזית הזאת כבר כמה שנים. קריעת תחת.
      אבל בעיני זה הדבר הכי חשוב. סגירת הפער הזה תקל על טיפול בהרבה פערים אחרים.

      זהו הבוער ביותר והאקוטי ביותר, ולא רק בגלל עניין ההתנחלויות. 

      --------------------------------

      רונן

      מאז המפגש עברו 5 ימים. בינתיים נפגשתי במסגרת "מפגשים-טובים" עם אנשי קדומים. מעניין לצפות בתהליך: הרצון העז בחיבור מרכך עמדות. ושישאר בינינו, בפנים בפנים, כולנו אותו דבר. אולי לא הקיצוניים, אבל המתונים, שהם הרוב, אין הבדלים גדולים.

      אם אתה רוצה לחוות משבר נוסף, אתה מוזמן למפגש הבא עם איתמר.

      אבל אני רגועה, כי נגיע כבר עם מיומנות ליצירת לימונענע מהלימון.

      תודה על העידוד

      והרוח-הגבית

       

        14/6/11 21:23:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-06-14 18:52:23

      התחלתם ברגל ימין. עצם המפגש ויצירת התחושות של הקרבה אפילו הפיסית. הם לא שם מעבר להררי החושך, הם על המרפסת. וככל שירבו המפגשים ויימשך הדיאלוג אפשר לקוות שמשהו בקיבעון של שני הצדדים ישתנה. ואם לא תרוויחו חווית התנהגות אחרת וגם זה משהו
      ------------------------
      נכון, אילנה. ואפילו אני יכולה לומר שרוב האנשים המגיעים הם בעלי-משפחות ועול פרנסה. למרות זאת, הם מוצאים את הזמן והמוטיבציה להשקיע במטרה.
      תודה יקירתי
      וערב נעים

       

        14/6/11 19:28:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.


      מעניין אותי אם אתה חושב כנ"ל גם לגבי הגישור מול הפלסטינים.

        14/6/11 19:26:

      אם לא היו פערים שכאלה הרי לא היה צריך את כל העניין.
      זה יהיה קשה מאוד. אני נמצא בחזית הזאת כבר כמה שנים. קריעת תחת.
      אבל בעיני זה הדבר הכי חשוב. סגירת הפער הזה תקל על טיפול בהרבה פערים אחרים.

      זהו הבוער ביותר והאקוטי ביותר, ולא רק בגלל עניין ההתנחלויות. 

        14/6/11 18:52:
      התחלתם ברגל ימין. עצם המפגש ויצירת התחושות של הקרבה אפילו הפיסית. הם לא שם מעבר להררי החושך, הם על המרפסת. וככל שירבו המפגשים ויימשך הדיאלוג אפשר לקוות שמשהו בקיבעון של שני הצדדים ישתנה. ואם לא תרוויחו חווית התנהגות אחרת וגם זה משהו
        14/6/11 16:43:

      צטט: בלאק סמארה 2011-06-14 15:54:35

      את כזאת שמאלנית מקסימה, כן ירבו כמוך :))) רוב השמאלנים הולכים להתחבר ולהידבר עם הפלסטינים, שזאת לא חוכמה כי הם ממילא בעדם ומחוברים אליהם נפשית ומבינים אותם, את הולכת לנסות להתחבר עם מתנחלים - שנואי השמאל הגדולים ביותר. (ועזבי את זה שאמרת שממילא הפלסטינים לא מחכים אצלך בתור להידבר). קיצר, המעשים שלך כנים מאוד ונעשים בכיוונים הנכונים. את הולכת איפה שקשה. יש לי עוד המון מה להגיד בקשר ל"ואהבת רעך כמוך", אבל אין לי כוח לנסח עכשיו. אולי אחר כך.
      --------------------------------------------
      הרסתותי, סמארה.
      החברה מורכבת מקבוצות קבוצות.
      לכל קבוצה חלק מאוד חשוב בחברה ככלל.
      טל מציג כאן בכוונה רגע של משבר שהתרחש במפגש.
      כשיש רצון גדול לחיבור נוצר ריכוך שמקרב בין הדעות.
      המתנחלים אומרים קודם אהבת עמך.
      השמאלנים אומרים אפשר ביחד.
      המרחק כבר לא משהו, ואז מסתבר שבדת יש ציוויים רבים לגבי יחס טוב ל"אחר".
      ואני מתעקשת למצוא פלסטינים שיניפו איתי ביחד: 2 מדינות ל-2 עמים.

      ויש עוד קולות בחברה לגבי ואהבת. הקול הרוחני-העכשווי הטוען שכולנו, אבל כוווולנו, רקמה-אנושית אחת. יענו, אם יש צונאמי ביפן מתארגן משלוח של אור ואאבה... שאינני בטוחה אם בדקו שהמשלוח הגיע ליעדו.


       

        14/6/11 15:54:
      את כזאת שמאלנית מקסימה, כן ירבו כמוך :))) רוב השמאלנים הולכים להתחבר ולהידבר עם הפלסטינים, שזאת לא חוכמה כי הם ממילא בעדם ומחוברים אליהם נפשית ומבינים אותם, את הולכת לנסות להתחבר עם מתנחלים - שנואי השמאל הגדולים ביותר. (ועזבי את זה שאמרת שממילא הפלסטינים לא מחכים אצלך בתור להידבר). קיצר, המעשים שלך כנים מאוד ונעשים בכיוונים הנכונים. את הולכת איפה שקשה. יש לי עוד המון מה להגיד בקשר ל"ואהבת רעך כמוך", אבל אין לי כוח לנסח עכשיו. אולי אחר כך.
        14/6/11 15:47:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-14 15:32:25

      למשל - אני עומד להתחתן. (אני לא, זה רק משל:) השקפת עולמי דוגלת בהפרדת דת ומדינה. כדי ליישב את השקפת עולמי עם התנהלותי, לא אנשא ברבנות. ואז - זה ממש לא משנה שהרבי חביב עלי, ששילוב הצבעים של החופה ממש-ממש לטעמי וגם החליפה שקניתי לאירוע יושבת עלי פיצוץ.

      ----------------------------

      הבנתי אותך.

      גם אני בעד הפרדת הדת מהמדינה. שלא יהיו ספקות. 

      אך, מכיוון שנפלנו לצרה הזו, אני מוכנה להפריד בשלבים, למשל. 

      ואל תשאל אותי באלו שלבים. לצורך העניין עלי לדון בנושא עם מי שמתנגד להפרדה הזו, ולהגיע עימו להסכמה כלשהי.


      אגב, היה לי קושי גדול לוותר על ה"חכמה" הפרטית שלי, למען רעיון חכמת-הקבוצה.

      זאת דוגמא טובה לטמטום שב"אחיזה מוחצת" ברעיונות.

      שהרי, אין ספק שחכמת-הקבוצה מקלה על החיים.

      נאמר, אני מתלבטת שעניין כלשהו, מציגה את הדילמה בפני הקבוצה, בתוך דקה עפים רעיונות שלא חשבתי עליהם.

      מה רע?

      זה פטנט לעצלנים.

        14/6/11 15:37:

      צטט: רחלי45 2011-06-14 15:02:22

      אם דבר כזה בסיסי כמו "ואהבת לרעך כמוך" לא מצליחים להגיע לעמק השווה, מצבינו גרוע. כי המתנחלים רואים הכל דרך עיניים צרות, ורק את עצמם, בשבילם "רעך" הוא רק היהודי, ומה עם השאר, הם לא בני אדם?לא כדאי להתחבר ולהיות "רעים = חברים??
      --------------------------------
      היי רחלי
      אני מסכימה איתך לגבי רעיון ואהבת לרעך כמוך.
      ההפתעה היא שאחרי שמציפים את הקונפליקט מתחילים לשמוע קולות חדשים.
      עברו 5 ימים מאז המפגש.
      על קיר הפייסבוק שלנו כבר מרגישים התקרבות בין ימין לשמאל.
      הכי חשוב: ליצור מרחב לדיון שפוי ולא מתלהם.
      וגם לנו, השמאלנים, יש מה ללמוד בימים טרופים אלה. אני מחפשת בנרות פלסטינאים שירצו לעשות משהו במשותף, הם לא מחכים בתור אצלי.
      תודה לך מותק
      על החידוד

       

        14/6/11 15:32:
      למשל - אני עומד להתחתן. (אני לא, זה רק משל:) השקפת עולמי דוגלת בהפרדת דת ומדינה. כדי ליישב את השקפת עולמי עם התנהלותי, לא אנשא ברבנות. ואז - זה ממש לא משנה שהרבי חביב עלי, ששילוב הצבעים של החופה ממש-ממש לטעמי וגם החליפה שקניתי לאירוע יושבת עלי פיצוץ.
        14/6/11 15:02:
      אם דבר כזה בסיסי כמו "ואהבת לרעך כמוך" לא מצליחים להגיע לעמק השווה, מצבינו גרוע. כי המתנחלים רואים הכל דרך עיניים צרות, ורק את עצמם, בשבילם "רעך" הוא רק היהודי, ומה עם השאר, הם לא בני אדם?לא כדאי להתחבר ולהיות "רעים = חברים???
        14/6/11 14:46:

      ארז, מה ההבדל בין טעם לבין השקפת-עולם?

        14/6/11 14:31:
      הכרתי בחיי המון קבוצות-לא-חכמות וגם כמה אנשים נטולי קבוצה לא טיפשים בכלל. בקיצור - קבוצות, לא עושות לי את זה. (אני גם לא נוהג להביא לקבוצה נימוקים לטעמי האישי, בגג - בקבוק יין) (גלילה, את שוב מדברת על טעם ואני מדבר על השקפת עולם. צהוב, אדום :))
        14/6/11 13:26:

      ארז

      אני מקווה שטל ירחיב את הדיבור לגבי חכמת-הקבוצה.

      החכמה הזו מאפשרת לך להתלבש ע"פ טעמך האישי.

      בו בזמן היא מספרת לך מהי האופנה-הישראלית שהתקבלה...


      כלומר, בדיון בקבוצה עליך להביא את הנימוקים לטעמך האישי, תוך כדי כיבוד הטעם-האישי של זולתך.


      זו קערת-סלט ישראלי שכזאת. שהרי כל מה שיזרק לתוכה לעולם ישפר את טעמה הסופי,

      כמובן שהתנאי צריך להיות שהירקות קצוצים דק-דק.

        14/6/11 13:24:
      ארז, האם איננו מסתכלים על אותה מציאות? מה גורם להבדלים הללו בין ראיות העולם?
        14/6/11 13:14:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-14 12:42:42

       


       

       

      תקרא לזה שבשבת? מה איכפת לי. ובלבד שתהיה צבועה בגווני אפור ונגיעה קלה של ורוד-בייבי.

       

      נו בבקשה. היית פותחת בזה, והיינו מתגשרים כבר על ההתחלה...

        14/6/11 13:09:
      אם אנחנו לוקחים את אותו "משל השמלה" למחוזות הפוליטיקה, הרי ששם, לא רק שאנשים המתבוננים באותה סיטואציה יתחלקו ל-אדום-צהוב, הם ירחיקו אף ל-שחור-לבן. אם אחד אומר "כולה שלי" ושני אומר "כולה שלי" (לאו דווקא לגבי קרקע, בכלל - בבעלות על אמת כלשהי) זה לא מכפיל את אותה "אמת", פשוט הופך אחת מהן לבעלת תוקף ואת השניה -לא. הגדרת צבע השמלה היא משחק ילדים לעומת מנעד הצבעים האפשרי של ההשקפות המדיניות. ובוודאי כשזורקים לתוך המדורה גם את ענייני הדת.
        14/6/11 12:45:
      ארזעמירן, כתבת "אני רואה צהוב והוא רואה אדום". בא ניקח את המשל הזה, ונמשך קצת הלאה. מדוע שאותה שמלה נראה בצבעים נפרדים? האם זאת אותה שמלה שאנו רואים? האם הפיגמנטציה בעיניים שלנו שונה? בעולם נורמלי, אנו יודעים שרוב בני האדם יסכימו על צבע השמלה, ואלו שלו, בד"כ הם עיוורי הצבעים. כך גם במצב הפוליטי. האם איננו מדברים על אותו מצב פוליטי? מדוע ששני אנשים יראו את המצב אחרות. ואם יש סיבה, האם לא נוכל לגשר עליה?
        14/6/11 12:42:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-14 11:56:36

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 23:55:40

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 21:54:18

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 16:18:34

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.

      ----------------------------

      ארז

      אם ניקח את זה לעולמנו הדוגמא שלי תהיה אחרת:

      לך יש טעם מסוים (מוג'י?), הבת שלך, המתוקה מהצילומים, מתלבשת בסגנון אחר...

      איך תקבל זאת?

       

      אתמול ישבנו שוב על אותו גג, אבל האורחים היו אחרים.

      אם היית, ולו לדקה, זבוב על הקיר, היית רואה במו-עינייך את הפלא הזה:

      מתחלים וקומץ (לצערי הרב) שמאלנים בחיבוק ממש לא דביק.

       

      בשורה התחתונה - לא מדובר רק ביחסי אנוש.  ברמה האישית - אפשר לחבב, להעריך או אפילו להזדהות עם תחושות של מי שאחר לנו, אפשר גם להתחבק.

      אבל בעניינים של מהות, של השקפת עולם שגוזרת התייחסות קיומית, אידיאולוגיות  שעומדות זו מול זו, אין מה לגשר וגם אולי לא צריך. טעמים אפשר לאחד, לנסות איש את טעמו של האחר, זה לא מזיק. כשמדובר בהשקפות עולם מנוגדות, חייבים "לחתוך" - אדום או צהוב.

      -----------------------------------

      ארז

      במציאות אין שורה תחתונה.

      במציאות הדיאלוג נעשה מחודד ומעמיק.

      רוב האנשים שמגיעים למפגשים מאמינים שיש טעם בהדברות הזו.

      ותתפלא, כשאין לך צפיות להגיע ליעד מסוים - אתה מגיע להשגים מדהימים.

      בשבילי חציית הקו-הירוק זה הישג ושחרור מאידיאולוגיה מיותרת.

      בשבילי, הקשבה לדתיים היא חידוש והרחבת-הדעת.

      בשבילי, לגלות שיש בין המתנחלים אנשים רציניים ומתונים - זה חידוש.

      בשבילי לדעת שאם יצטרכו להתפנות - אהיה איתם לאורך המשבר - זה הישג.

      מה עוד?

      נראה בהמשך הדרך.

      יש משהו כ"כ יפה בפתיחות הדיון בינינו, עד שאני מוצאת את עצמי אומרת למורדי:

      אתה כזה שמאלני.

      זו דרכי להחמיא לאדם מוערך.

       

      המציאות מלאה שורות תחתונות :)

      שוב, לדעתי, את מדברת על יחסים בינאישיים ועל המימד האנושי. כאן - אין לנו שום ויכוח. אני לא מפקפק ביכולת של אנשים להתחבר, אישית, אל אויבים אידיאולוגיים, להבין, להכיר, לחבב, להעריך, אפילו להזדהות. מהאספקט הזה, ודאי שמדובר בצעדים חיוביים.

      ועדיין (אני טוען) מבחינה רעיונית, כשמדובר על השקפות עולם קיומיות, לא תמיד ניתן לגשר על פערים, ובאותה מידה - גם לא רצוי. אם (לצורך הדוגמא)  נערי הגבעות מסמלים בעיני את הדרך לאבדון לאומי ומוסרי, אין לי שום רצון לגשר על פערי השקפת העולם שלנו, כי כל גישור כזה משמעו ויתור מסוים על מה שאני מאמין שהוא הדרך הנכונה. או (דוגמא אחרת) אם אני חושב שהצימוד דת-מדינה הוא אסון, אין לי שום עניין ב"ללכת לקראתם" בנושא הזה. טעות (גם אם תפיסתה ככזו מושתת על השקפה אישית ולא על איזו שהיא "אמת אבסולוטית") לא הופכת לפחות "טעות" בגלל שיש עליה הסכמה גורפת יותר. או שאתה נאמן להשקפתך ולפילוסופיית החיים שלך, או שאתה שבשבת.

      ---------------------------------------------

      אני מסכימה איתך לגבי ה"שורות-התחתונות".

      נערי-הגבעות הם חלק קטן וקיצוני שאינו מייצג את ציבור המתנחלים. אנחנו שומעים עליהם כי הם מספקים דלק למדיה. כמו שבשמאל יש מיעוט קיצוני. (ראה את הפוסט האחרון של רונן).

      הפעילות שלנו שואפת לתת מרחב ונראות למתונים.

      לגבי האמת-האבסולוטית מול השקפה-אישית:

      אני מזכירה לך שאנחנו בתחילתה של דרך. 

      אם פעם חשבתי שההתנחלויות הם המכשול לשלום, היום אינני בטוחה שזו אמת. אולי חלק מהאמת...

      פעם חשבתי שעלי לעלות על בריקדות מול המתנחלים, היום אני חושבת שעלי לדבר איתם, להיפגש, ללמוד, להרחיב את ההבנה והדעת. בדרך זו אני יכולה למצוא שבילי-אמצע, שהם תמיד יותר נכונים למציאות מאשר שבילים צדדיים. 

      בעצם, אני לא רוצה להחליט לבד. אני רוצה להתחבר אל חכמת-הקבוצה. זה טרנד חדש!!! 

      תקרא לזה שבשבת? מה איכפת לי. ובלבד שתהיה צבועה בגווני אפור ונגיעה קלה של ורוד-בייבי.

       

        14/6/11 11:56:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 23:55:40

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 21:54:18

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 16:18:34

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.

      ----------------------------

      ארז

      אם ניקח את זה לעולמנו הדוגמא שלי תהיה אחרת:

      לך יש טעם מסוים (מוג'י?), הבת שלך, המתוקה מהצילומים, מתלבשת בסגנון אחר...

      איך תקבל זאת?

       

      אתמול ישבנו שוב על אותו גג, אבל האורחים היו אחרים.

      אם היית, ולו לדקה, זבוב על הקיר, היית רואה במו-עינייך את הפלא הזה:

      מתחלים וקומץ (לצערי הרב) שמאלנים בחיבוק ממש לא דביק.

       

      בשורה התחתונה - לא מדובר רק ביחסי אנוש.  ברמה האישית - אפשר לחבב, להעריך או אפילו להזדהות עם תחושות של מי שאחר לנו, אפשר גם להתחבק.

      אבל בעניינים של מהות, של השקפת עולם שגוזרת התייחסות קיומית, אידיאולוגיות  שעומדות זו מול זו, אין מה לגשר וגם אולי לא צריך. טעמים אפשר לאחד, לנסות איש את טעמו של האחר, זה לא מזיק. כשמדובר בהשקפות עולם מנוגדות, חייבים "לחתוך" - אדום או צהוב.

      -----------------------------------

      ארז

      במציאות אין שורה תחתונה.

      במציאות הדיאלוג נעשה מחודד ומעמיק.

      רוב האנשים שמגיעים למפגשים מאמינים שיש טעם בהדברות הזו.

      ותתפלא, כשאין לך צפיות להגיע ליעד מסוים - אתה מגיע להשגים מדהימים.

      בשבילי חציית הקו-הירוק זה הישג ושחרור מאידיאולוגיה מיותרת.

      בשבילי, הקשבה לדתיים היא חידוש והרחבת-הדעת.

      בשבילי, לגלות שיש בין המתנחלים אנשים רציניים ומתונים - זה חידוש.

      בשבילי לדעת שאם יצטרכו להתפנות - אהיה איתם לאורך המשבר - זה הישג.

      מה עוד?

      נראה בהמשך הדרך.

      יש משהו כ"כ יפה בפתיחות הדיון בינינו, עד שאני מוצאת את עצמי אומרת למורדי:

      אתה כזה שמאלני.

      זו דרכי להחמיא לאדם מוערך.

       

      המציאות מלאה שורות תחתונות :)

      שוב, לדעתי, את מדברת על יחסים בינאישיים ועל המימד האנושי. כאן - אין לנו שום ויכוח. אני לא מפקפק ביכולת של אנשים להתחבר, אישית, אל אויבים אידיאולוגיים, להבין, להכיר, לחבב, להעריך, אפילו להזדהות. מהאספקט הזה, ודאי שמדובר בצעדים חיוביים.

      ועדיין (אני טוען) מבחינה רעיונית, כשמדובר על השקפות עולם קיומיות, לא תמיד ניתן לגשר על פערים, ובאותה מידה - גם לא רצוי. אם (לצורך הדוגמא)  נערי הגבעות מסמלים בעיני את הדרך לאבדון לאומי ומוסרי, אין לי שום רצון לגשר על פערי השקפת העולם שלנו, כי כל גישור כזה משמעו ויתור מסוים על מה שאני מאמין שהוא הדרך הנכונה. או (דוגמא אחרת) אם אני חושב שהצימוד דת-מדינה הוא אסון, אין לי שום עניין ב"ללכת לקראתם" בנושא הזה. טעות (גם אם תפיסתה ככזו מושתת על השקפה אישית ולא על איזו שהיא "אמת אבסולוטית") לא הופכת לפחות "טעות" בגלל שיש עליה הסכמה גורפת יותר. או שאתה נאמן להשקפתך ולפילוסופיית החיים שלך, או שאתה שבשבת.

        13/6/11 23:57:

      צטט: שיר_שטוטית 2011-06-13 23:03:34

      קראתי ברפרוף התרשמתי מהצילומים ולי יש בעיה טכנית בגב לא יכולה לשבת כאן הרבה אשוב הולכת למיטה

      --------------------

      לאט לאט לך

      שמרי על עצמך ועל בריאותך

        13/6/11 23:55:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 21:54:18

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 16:18:34

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.

      ----------------------------

      ארז

      אם ניקח את זה לעולמנו הדוגמא שלי תהיה אחרת:

      לך יש טעם מסוים (מוג'י?), הבת שלך, המתוקה מהצילומים, מתלבשת בסגנון אחר...

      איך תקבל זאת?

       

      אתמול ישבנו שוב על אותו גג, אבל האורחים היו אחרים.

      אם היית, ולו לדקה, זבוב על הקיר, היית רואה במו-עינייך את הפלא הזה:

      מתחלים וקומץ (לצערי הרב) שמאלנים בחיבוק ממש לא דביק.

       

      בשורה התחתונה - לא מדובר רק ביחסי אנוש.  ברמה האישית - אפשר לחבב, להעריך או אפילו להזדהות עם תחושות של מי שאחר לנו, אפשר גם להתחבק.

      אבל בעניינים של מהות, של השקפת עולם שגוזרת התייחסות קיומית, אידיאולוגיות  שעומדות זו מול זו, אין מה לגשר וגם אולי לא צריך. טעמים אפשר לאחד, לנסות איש את טעמו של האחר, זה לא מזיק. כשמדובר בהשקפות עולם מנוגדות, חייבים "לחתוך" - אדום או צהוב.

      -----------------------------------

      ארז

      במציאות אין שורה תחתונה.

      במציאות הדיאלוג נעשה מחודד ומעמיק.

      רוב האנשים שמגיעים למפגשים מאמינים שיש טעם בהדברות הזו.

      ותתפלא, כשאין לך צפיות להגיע ליעד מסוים - אתה מגיע להשגים מדהימים.

      בשבילי חציית הקו-הירוק זה הישג ושחרור מאידיאולוגיה מיותרת.

      בשבילי, הקשבה לדתיים היא חידוש והרחבת-הדעת.

      בשבילי, לגלות שיש בין המתנחלים אנשים רציניים ומתונים - זה חידוש.

      בשבילי לדעת שאם יצטרכו להתפנות - אהיה איתם לאורך המשבר - זה הישג.

      מה עוד?

      נראה בהמשך הדרך.

      יש משהו כ"כ יפה בפתיחות הדיון בינינו, עד שאני מוצאת את עצמי אומרת למורדי:

      אתה כזה שמאלני.

      זו דרכי להחמיא לאדם מוערך.

       

        13/6/11 23:42:

      צטט: עכשיו אני ! 2011-06-13 21:48:30

      לדעתי הצנועה העניין הוא באמת לא בלחנך אחד את השני, אלא לבדוק אם יש איזו נקודה משותפת, הסכמה לגבי מושגים בסיסיים. ערכי-על. אם אי אפשר לדבר על "ואהבת" כערך אוניברסלי, איך נדבר על תוכן ומשמעות מגילת העצמאות, ריבונות מדינית, דמוקרטיה וכיו"ב? אני נמנע מדיון עם מי שאין לי איתו שום בסיס משותף הנוגע לערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה המדינה. מה שנותר הוא לבסס ערכים אלו, שלא קשורים לדעה פוליטית, בקרב כלל הציבור על מנת שישאר רוב מוחלט המאמין בהם.
      ---------------------------
      עכשיו אתה!!!
      אתה ממש צודק. שהרי הנסיון לחנך או לשכנע, הוא בדיוק הפוך לרעיון ואהבת.
      במציאות יש תהליך. הוא התחיל ברצון לחבר חיבורים-אנושיים.
      תוך כדי הליכה אנו לומדים מהרעיון עצמו.
      בקבוצה נשמעים קולות רבים.
      הפגישות דומות לחציבה, או לגילוי השכבות הגאולוגיות, שחושפות תמיד את הצורך ביחסים אנושיים.
      אין החלטות כמעט, יש תהליך של התקרבות מרגשת ומרחיבת-דעת.
      תודה לך יקירי
      וכיף לפגוש אותך כאן

       

        13/6/11 23:03:
      קראתי ברפרוף התרשמתי מהצילומים ולי יש בעיה טכנית בגב לא יכולה לשבת כאן הרבה אשוב הולכת למיטה
        13/6/11 21:54:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 16:18:34

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.

      ----------------------------

      ארז

      אם ניקח את זה לעולמנו הדוגמא שלי תהיה אחרת:

      לך יש טעם מסוים (מוג'י?), הבת שלך, המתוקה מהצילומים, מתלבשת בסגנון אחר...

      איך תקבל זאת?

       

      אתמול ישבנו שוב על אותו גג, אבל האורחים היו אחרים.

      אם היית, ולו לדקה, זבוב על הקיר, היית רואה במו-עינייך את הפלא הזה:

      מתחלים וקומץ (לצערי הרב) שמאלנים בחיבוק ממש לא דביק.

       

      בשורה התחתונה - לא מדובר רק ביחסי אנוש.  ברמה האישית - אפשר לחבב, להעריך או אפילו להזדהות עם תחושות של מי שאחר לנו, אפשר גם להתחבק.

      אבל בעניינים של מהות, של השקפת עולם שגוזרת התייחסות קיומית, אידיאולוגיות  שעומדות זו מול זו, אין מה לגשר וגם אולי לא צריך. טעמים אפשר לאחד, לנסות איש את טעמו של האחר, זה לא מזיק. כשמדובר בהשקפות עולם מנוגדות, חייבים "לחתוך" - אדום או צהוב.

        13/6/11 21:48:
      לדעתי הצנועה העניין הוא באמת לא בלחנך אחד את השני, אלא לבדוק אם יש איזו נקודה משותפת, הסכמה לגבי מושגים בסיסיים. ערכי-על. אם אי אפשר לדבר על "ואהבת" כערך אוניברסלי, איך נדבר על תוכן ומשמעות מגילת העצמאות, ריבונות מדינית, דמוקרטיה וכיו"ב? אני נמנע מדיון עם מי שאין לי איתו שום בסיס משותף הנוגע לערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה המדינה. מה שנותר הוא לבסס ערכים אלו, שלא קשורים לדעה פוליטית, בקרב כלל הציבור על מנת שישאר רוב מוחלט המאמין בהם.
        13/6/11 18:03:

      צטט: עצבן 2011-06-13 17:45:37

      1. שוב כל הכבוד.
      שוב תודה
      2. הדבר שיפה במפגש הוא התגלית שאנו משתמשים באופן שונה בשפה. במקרה זה למשפט ואהבת... יש משמעות שונה בציבורים שונים. השאלה איך ניתן לקיים דיבור פורה כאשר מושגי היסוד של כל קבוצה שונים.
      תציץ בתגובתי כאן למטה לרותי.
      3. על הדיון הספציפי על האונבסליות או הלאומיות של ואהבת מומלץ הקישור הבא (של ישיבת עציון) http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/f/f18.php

      -------------------------

      היי עצבן

      קפצתי לביקור בפוסט המומלץ שלך כאן.

      הגבתי שם.

      תודה יקירי

      מקרב לב

        13/6/11 18:00:

      צטט: ruthy 2011-06-13 17:40:26

      אני רק קוראת מה כתוב...אין מה לכעוס יקירתי.אידאלים לחוד ומעשים לחוד.אני לא מתקיפה ולא נגדכם,אני עוקבת אחריכם בשקיקה

      _________________

      תודה על ההבהרה.

      ואם כך, הרשי לי לגלות לך סוד (שישאר בינינו).

      היה משבר קטן במפגש בחמישי.

      כמה אנשים מתוכנו נזעקו מיד לטפל במשבר.

      אחד מהם הוא טל (והפוסט שלו כאן)

      הנכונות של האנשים לגעת בקושיים פשוט מדהימה.

      אתמול חלק מאיתנו השתתפו במפגש נוסף.

      היה מדהים לראות כמה הדיאלוג נסק לגבהים ולחידוד בזכות המשבר.

      תודה מותק

      וערב נעים

        13/6/11 17:47:

      והפרשנות שלי לחילוקי הדעות נמצאת כאן:

      http://cafe.themarker.com/post/1879652/

        13/6/11 17:45:
      1. שוב כל הכבוד. 2. הדבר שיפה במפגש הוא התגלית שאנו משתמשים באופן שונה בשפה. במקרה זה למשפט ואהבת... יש משמעות שונה בציבורים שונים. השאלה איך ניתן לקיים דיבור פורה כאשר מושגי היסוד של כל קבוצה שונים. 3. על הדיון הספציפי על האונבסליות או הלאומיות של ואהבת מומלץ הקישור הבא (של ישיבת עציון) http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/f/f18.php
        13/6/11 17:40:
      אני רק קוראת מה כתוב...אין מה לכעוס יקירתי.אידאלים לחוד ומעשים לחוד.אני לא מתקיפה ולא נגדכם,אני עוקבת אחריכם בשקיקה
        13/6/11 17:28:

      צטט: ruthy 2011-06-13 17:24:14

      המילה סובלנות הובעה במלואה.נדמה לי שאני מציאותית פסימית ומביעה את האמת שלי-חבל שלא דיברתם על "תג מחיר" במקום על "אהבת לרעך".הפערים כל כך גדולים בין הדתיים המתנחלים והשמאלניים ,עם כל הרצון הטוב -הקשבה והתיפיפות,תסלחו לי,לא תביא לסובלנות הרצויה. אני יכולה לאחל ישר כוח,אבל באיזה שהוא מקום-זה נשמע לי צבוע!
      --------------------------------
      היי רותי
      למה להערכתך היה עלינו לדבר על תג-מחיר?
      ולמה את בטוחה כ"כ שלא דברנו על תג-מחיר?

       

        13/6/11 17:24:
      המילה סובלנות הובעה במלואה.נדמה לי שאני מציאותית פסימית ומביעה את האמת שלי-חבל שלא דיברתם על "תג מחיר" במקום על "אהבת לרעך".הפערים כל כך גדולים בין הדתיים המתנחלים והשמאלניים ,עם כל הרצון הטוב -הקשבה והתיפיפות,תסלחו לי,לא תביא לסובלנות הרצויה. אני יכולה לאחל ישר כוח,אבל באיזה שהוא מקום-זה נשמע לי צבוע!
        13/6/11 16:18:

      צטט: ארזעמירן 2011-06-13 16:03:02

      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.

      ----------------------------

      ארז

      אם ניקח את זה לעולמנו הדוגמא שלי תהיה אחרת:

      לך יש טעם מסוים (מוג'י?), הבת שלך, המתוקה מהצילומים, מתלבשת בסגנון אחר...

      איך תקבל זאת?

       

      אתמול ישבנו שוב על אותו גג, אבל האורחים היו אחרים.

      אם היית, ולו לדקה, זבוב על הקיר, היית רואה במו-עינייך את הפלא הזה:

      מתחלים וקומץ (לצערי הרב) שמאלנים בחיבוק ממש לא דביק.

       

        13/6/11 16:03:
      אני לא חושב שניתן לגשר "נו-מטר ווט". אולי בעולם אידיאלי (וזה לא זה שאנחנו חיים בו). אני מאוד מעריך את הכוונה והמאמץ, אבל בסופו של דבר, אם אתה מאמין בכל לבך שיש צד אחד צודק וצד שני טועה (וממש לא משנה מי הוא מי) על מה אתה אמור לגשר ? כל הליכה לעבר הצד שמנגד, בהכרח עושה שקר בנפשך. אני אקח את זה לעולמי ואקצין לגמרי - אם שנינו מסתכלים על שמלה בחלון ראווה. את אומרת - אדומה היא, אני אומר - צהובה. הפשרה בינינו תהיה - כתומה. פשרה נאה, אבל בשום יקום מוכר היא לא תהפוך את השמלה לכתומה באמת.. להכיר ולדעת את עמדת המתנגדים- בהחלט, לחשוב שרק בעזרת סבלנות ניתן למצוא נוסחה מוסכמת על כל - זה קצת נאיבי, לדעתי. נאיבי-טוב, אבל נאיבי.
        13/6/11 15:57:

      צטט: גלילה ונגרוב 2011-06-13 13:14:22

      המלצה לפוסט של פרופסור צבי בנטוויץ' יו"ר רופאים לזכויות אדם

      http://cafe.themarker.com/post/2220053/

      מומלץ להכיר עוד פינה בתמונת המציאות שלנו

        13/6/11 15:55:

      צטט: 3celine 2011-06-13 15:02:30


      גלילה יקרה ואהובה ,
      שני הצדדים היחידים לסיכסוך הם ערבים מול יהודים מוסלמים מול יהודים
      למה את הולכת לדתיים ומנסה לשכנע אותם לראות עין בעין עם השמאלנים ? הרי ללא תורה אין קיום לעם היהודי!
      הערבים ולא הדתיים הם אלה שרוצים לזרוק אותנו לים ומשתמשים בנו כדי להלביש עלינו את כל הזוועות שהם מעוללים לבני עמם ואת זה השמאלנים ממאנים לראות
      אחת מהן כאן בקפה הגדילה לעשות ובאופן מחפיר ומזעזע משווה אותנו לנאצים חופשי.. חופשי
      ואת זה כמובן היא יכולה לעשות רק בישראל
      • תנסי לשכנע את הערבים לשכוח מהחלום לזרוק אותנו לים ואפילו , רחמנא , לקבל אותנו
      • תנסי לשכנע את הערבים שחיו כאן ועזבו לפרק זמן קצוב כדי לאפשר למנהיגיהם לטבוח בנו בניחותא , וסירבו לחזור כי אותם מנהיגים לאחר התוצאה שלא חלמו עליה סירבו לקבל כל הצעה שלנו , תנסי לשכנע אותם לקבל פיצויים על הרכוש שעזבו , ובמקביל ,
      • תנסי לשכנע אותם לשלם פיצויים לכל היהודים שחיו בארצות ערב ואשר גורשו והותירו רכוש עצום ואז תיווכחי לדעת שהם אלה שצריכים להוסיף לנו עבור הרכוש העצום שהותרנו מאחור
      יש כאן הזנה מתמדת של שנאה עיוות וסילוף עובדות מזוויע , יש כאן הזנה מתמדת של חלום אחד ויחיד של המוסלמים לטבוח ביהודים ולמחוק את העם היהודי מעל פני האדמה ולכן הם לעולם לא יקבלו את עצם קיומנו
      כוכב עבור התום !

      ---------------------------------

      סלין יקירתי

      קבוצת "ואהבת" פועלת למען חיבורים אנושיים בין קבוצות שונות (ומנוגדות בדעות).

      הקבוצה הוקמה מתוך רצון עמוק לאחות את הבקיעים בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכננו.

      למציאות פנים רבות.

      את מתארת פן אחד צר מאוד.

      גם בין הפלסטינאים יש דעות רבות.

      השאלה היא לאן פנינו?

      להנצחת המצב, או ליצירת מציאות ראויה יותר?

      תודה לך יקירה

      ויום נעים


       

        13/6/11 15:39:

      צטט: הלנה היפה 2011-06-13 14:35:23

      גלילה, מה שאהבתי בפוסט הזה שלך, זה את הכנות ושאת נותנת את דעתם של שני הצדדים. כתבת שם: הדבר הראשון שאנו נזקקים לו הוא סבלנות, והרבה. ואני אוסיף לכך וו אחת בלבד "סובלנות" ואכן, הרבה, וזה ייקח זמן אבל הבעיה תהיה, אם תעמידי אותה לדיון, לא רק בין שמאלנים ומתנחלים, אלא אותם ציבורים אשר מתגוררים גם בעיר. המחלוקת הזו, ואני לא אופטימית, המחלוקת הזו היא קשה כיוון שהציווים, בשני הצדדים מושרשים מאוד, הציוויים הדתיים קשים יותר לשינוי. לאה ו*
      ------------------------
      לאה
      המחלוקת קשה כאשר מתכוונים לשכנע את הצד שמנגד.
      אין לנו עניין במחלוקת ובודאי לא בשיכנוע הזולת.
      העניין שלנו הוא ללמד את עצמנו ללכת לאורו של הרעיון
      ואהבת לרעך כמוך
      ולא ללמד את האחר.
      תודה יקירתי
      על הביקור

       

        13/6/11 15:21:

      צטט: זונות פוליטיות 2011-06-13 13:02:06

       

      ברוטוס:   ואהבת את אשת רעך כמוך

              

        

      נטוס:       שוב אתה מתחיל עם הדברות שלך?

         ---------------------

      זונות יקרות

      באחד המפגשים כל אחד התבקש להציע את הדיבר ה-11

      אתן באמת אורגינליות.



       

       

       

        13/6/11 15:02:


      גלילה יקרה ואהובה ,
      שני הצדדים היחידים לסיכסוך הם ערבים מול יהודים מוסלמים מול יהודים
      למה את הולכת לדתיים ומנסה לשכנע אותם לראות עין בעין עם השמאלנים ? הרי ללא תורה אין קיום לעם היהודי!
      הערבים ולא הדתיים הם אלה שרוצים לזרוק אותנו לים ומשתמשים בנו כדי להלביש עלינו את כל הזוועות שהם מעוללים לבני עמם ואת זה השמאלנים ממאנים לראות
      אחת מהן כאן בקפה הגדילה לעשות ובאופן מחפיר ומזעזע משווה אותנו לנאצים חופשי.. חופשי
      ואת זה כמובן היא יכולה לעשות רק בישראל
      • תנסי לשכנע את הערבים לשכוח מהחלום לזרוק אותנו לים ואפילו , רחמנא , לקבל אותנו
      • תנסי לשכנע את הערבים שחיו כאן ועזבו לפרק זמן קצוב כדי לאפשר למנהיגיהם לטבוח בנו בניחותא , וסירבו לחזור כי אותם מנהיגים לאחר התוצאה שלא חלמו עליה סירבו לקבל כל הצעה שלנו , תנסי לשכנע אותם לקבל פיצויים על הרכוש שעזבו , ובמקביל ,
      • תנסי לשכנע אותם לשלם פיצויים לכל היהודים שחיו בארצות ערב ואשר גורשו והותירו רכוש עצום ואז תיווכחי לדעת שהם אלה שצריכים להוסיף לנו עבור הרכוש העצום שהותרנו מאחור
      יש כאן הזנה מתמדת של שנאה עיוות וסילוף עובדות מזוויע , יש כאן הזנה מתמדת של חלום אחד ויחיד של המוסלמים לטבוח ביהודים ולמחוק את העם היהודי מעל פני האדמה ולכן הם לעולם לא יקבלו את עצם קיומנו
      כוכב עבור התום !















        13/6/11 14:47:

       "ההקשבה לאחר מרחיבה את הדעת"

       

      זה ...

      ו"אהבת"... בגדול

       

      אהבתי :-)

       

      תודה 

       

      גלילה

      המקסימה

        13/6/11 14:35:
      גלילה, מה שאהבתי בפוסט הזה שלך, זה את הכנות ושאת נותנת את דעתם של שני הצדדים. כתבת שם: הדבר הראשון שאנו נזקקים לו הוא סבלנות, והרבה. ואני אוסיף לכך וו אחת בלבד "סובלנות" ואכן, הרבה, וזה ייקח זמן אבל הבעיה תהיה, אם תעמידי אותה לדיון, לא רק בין שמאלנים ומתנחלים, אלא אותם ציבורים אשר מתגוררים גם בעיר. המחלוקת הזו, ואני לא אופטימית, המחלוקת הזו היא קשה כיוון שהציווים, בשני הצדדים מושרשים מאוד, הציוויים הדתיים קשים יותר לשינוי. לאה ו*
        13/6/11 13:14:

      המלצה לפוסט של פרופסור צבי בנטוויץ' יו"ר רופאים לזכויות אדם

      http://cafe.themarker.com/post/2220053/

        13/6/11 13:02:

       

      ברוטוס:   ואהבת את אשת רעך כמוך

              

        

      נטוס:       שוב אתה מתחיל עם הדברות שלך?

         

      ..

       

       

        13/6/11 12:35:

      צטט: debie30 2011-06-13 12:06:21

      גלילה,
      אפשר לחוש את התיסכול,
      העובדה שנפגשים מדברים ומקשיבים - זה הישג

      פתיחות: לא יתכן שצד אחד בטוח שהצדק אצלו,

      ויצפה שרק הצד השני ישתנה.

      המשך מפגשים עם פתיחות אולי ישאו תוצאות

       

      ברכות הפעילות

      דבי

      ------------------------

      נכון דבי.

      עלינו ללמוד שפת-שיח חדשה. 

      אנחנו מתאמנים ומגיעים להישגים.

      אחד הפטנטים הוא להכיר בעובדה שאיש מאיתנו לא אוחז בצדק המוחלט.

      לכן ההקשבה לאחר מרחיבה את הדעת.

      תודה לך יקירה

       

        13/6/11 12:30:

      צטט: מירי-ב 2011-06-13 12:02:23

      כן, זה אכן לא פשוט... שיהיה בהצלחה, גלילה!
      ---------------------------
      תודה מירי
      (אולי תוכלי להצילני מהאופן בו נרשמות תגובותי כאן? מה זה הגרשיים האלה שיוצאים מבלי שהתכוונתי!!!)

       

        13/6/11 12:27:

      צטט: קנולר 2011-06-13 11:50:13

      תודה על הסקירה. לצערי בניגוד לאיריס אני חושבת שאם לא נצליח לייצור הדברות ביננו איך ניצור הדברות עם שכננו? הסובלנות וההבנה מתחילים מהבית. יש אוניברסאליים שאינם סבורים שזה הבית ולבסוף הם עוזבים את הארץ
      --------------------------------
      תודה קנולר
      אני לא בטוחה שאוניברסליסטים עוזבים את הבית.
      הדברות מבית איננה עומדת בסתירה עם הדברות עם שכנינו.
      לאט לאט
      צעד צעד
      (היו לנו בעיות קליטה באותו ערב. הא?) 

       

        13/6/11 12:23:

      צטט: מור אופיר 2011-06-13 11:48:29

      הסיבה שאתם נפגשים

      מעידה על רצון משותף

      הרצון שלכם להגיע להסכמה

      יעייף אתכם מאד

      למרות חוסר ההסכמה ותפיסת עולם שונה

      יש לכולכם מכנה ורצון משותפים

      התמקדו ברצון המקדש את המטרה

      הפכו אותו למרחב בו כולכם יכולים לשכון בשלום

      דווקא חוסר ההסכמה ביניכם יכול להגדיל את המרחב המשותף

      ואהבת... כמוך

      התמקדו ברצון ותגיעו למנוחה ולנחלה

      אני מאמין בכם מאד

      התמקדו ברצון

      שבוע טוב

      שיהיה על מי מנוחות

      --------------------------

      תודה אופירי

      כמה נכון

       

       

        13/6/11 12:20:

      צטט: דנה.גל 2011-06-13 11:45:13

      אווווף! כל כך מסובך. קודם כל מישהו צריך לרצות להשתנות. השאר יגיע ביתר קלות. כנראה (:
      ------------------
      היי דנה
      הרווח כ"כ גדול עד כי הקושי שהיה בהתחלה כמעט נשכח.
      תודה על התגובה 
      ויום נעים

       

        13/6/11 12:15:

      צטט: irisoded 2011-06-13 11:44:01

      את יכולה להגדיר: מה מטרת החיבור?

      ----------------

      היי איריס

      במילה אחת - שפיות.

      בשתי-מילים - לשנות את השפה

      בשלוש מילים - להבליט את המתינות


      תודה על שאלתך.

       

        13/6/11 12:06:

      גלילה,
      אפשר לחוש את התיסכול,
      העובדה שנפגשים מדברים ומקשיבים - זה הישג

      פתיחות: לא יתכן שצד אחד בטוח שהצדק אצלו,

      ויצפה שרק הצד השני ישתנה.

      המשך מפגשים עם פתיחות אולי ישאו תוצאות

       

      ברכות הפעילות

      דבי

        13/6/11 12:02:
      כן, זה אכן לא פשוט... שיהיה בהצלחה, גלילה!
        13/6/11 11:56:

      צטט: קנולר 2011-06-13 11:50:13

      תודה על הסקירה. לצערי בניגוד לאיריס אני חושבת שאם לא נצליח לייצור הדברות ביננו איך ניצור הדברות עם שכננו? הסובלנות וההבנה מתחילים מהבית. יש אוניברסאליים שאינם סבורים שזה הבית ולבסוף הם עוזבים את הארץ

       ............

      בניגוד לאיריס?

      אני שאלתי שאלה, לא הבעתי דיעה.

        13/6/11 11:50:
      תודה על הסקירה. לצערי בניגוד לאיריס אני חושבת שאם לא נצליח לייצור הדברות ביננו איך ניצור הדברות עם שכננו? הסובלנות וההבנה מתחילים מהבית. יש אוניברסאליים שאינם סבורים שזה הבית ולבסוף הם עוזבים את הארץ
        13/6/11 11:48:

      הסיבה שאתם נפגשים

      מעידה על רצון משותף

      הרצון שלכם להגיע להסכמה

      יעייף אתכם מאד

      למרות חוסר ההסכמה ותפיסת עולם שונה

      יש לכולכם מכנה ורצון משותפים

      התמקדו ברצון המקדש את המטרה

      הפכו אותו למרחב בו כולכם יכולים לשכון בשלום

      דווקא חוסר ההסכמה ביניכם יכול להגדיל את המרחב המשותף

      ואהבת... כמוך

      התמקדו ברצון ותגיעו למנוחה ולנחלה

      אני מאמין בכם מאד

      התמקדו ברצון

      שבוע טוב

      שיהיה על מי מנוחות

        13/6/11 11:45:
      אווווף! כל כך מסובך. קודם כל מישהו צריך לרצות להשתנות. השאר יגיע ביתר קלות. כנראה (:
        13/6/11 11:44:
      את יכולה להגדיר: מה מטרת החיבור?

      ארכיון

      פרופיל

      גלילה ונגרוב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין