0

בין מתנחלים ושמאלנים

66 תגובות   יום שני, 13/6/11, 11:28

תקציר פוסט של טל ירון מקדומים.


כיצד מגשרים בין תפיסות עולם?

 

''

ביום חמישי האחרון השתתפתי במפגש מרגש בין מתנחלים מאיתמר, מתנחלים מקדומים ואנשי שמאל מרחבי הארץ. המפגש היה במסגרת קבוצת ואהבת, ששמה לעצמה למטרה ליצור חברה המבוססת על אהבת האדם, ועל חיפוש המשותף, תוך ניסיון לחיות חיים פוריים בארץ הזאת.

מסתבר שקיימים פערים גדולים בתפיסות העולם בין אנשי-שמאל, למתנחלים. הניסיון לגשר על תפיסות העולם הללו נראה מתסכל ביותר. לפעמים אף חסר סיכוי.

''

המפגש התחיל בשיח שוויוני: מה משמעות הפסוק ו"אהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), כל אחד מאתנו הציג השקפת עולם נפרדת על הפסוק,

בעייני אנשי השמאל, פירוש הפסוק היה "לאהוב את כל בני האדם", ובעיני הדתיים הייתה משמעות הפסוק "לאהוב את עם ישראל". הבדל פשוט זה, גרם למתח בין האוניברסליסטיים, שבעיניהם המחשבה-הלאומית, המקומית, היא קשה מנשוא. מדוע, אין יכולים הלאומיים לצאת מגדרם, ולהושיט יד לעמים אחרים?

האם אין סיכוי שמהמקום הזה תצא אהבה בין מתנחלים לערבים? הדבר תסכל חלק מהשמאל ויצר רגשות שליליים כלפי הדתיים.

הדתיים מצדם אמרו, כי הדרך היחידה עבורם לפרש את התורה (ששם מופיע הפסוק), היא על ידי  הפרשנים המקובלים, ועל פי אותם פרשנים, לא ניתן לצאת מגדר הפירוש: ואהבת לרעך כמוך - משמעו אהבה לעם ישראל בלבד. 

''

כדי לפשר, הציע מרדכי אשר לראות שני משפטים באותו משפט. הרב יצחק חמו, הציע פשרה כי שאר בני האדם אינם "חביבים", שנאמר "חביב אדם שנברא בצלם". ע"פ הרב חמו, יש פער בין הערבות ההדדית שבין אנשים מאותו העם, לבין היחסים שבינם לבין עמים אחרים.

אך נראה שהתסכול בין שני הצדדים נשאר. הצד הדתי כעס על כך שמנסים לאלץ אותו להענות לציווים שאינם נובעים מתפיסת עולמו, והצד האוניברסליסטי, נשאר מתוסכל מהראיה הצרה (לתפיסתו) של הדתיים, שלא נראה שניתן לשנותה.

''

עבור השמאל, אם המתנחלים לא יצאו מאהבת ישראל הצרה שלהם, לא יהיה ניתן להגיע לחיבורים אל הפלסטינים.

עבור הדתיים, נמאס שהשמאלניים מנסים לכפות עליהם עקרונות ושיטות שאינן מכבדות את המסורת, מתנגשות עם תפיסת עולמם, ודוחפות אותם למעשים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם השקפת עולמם.

''

מה ניתן לעשות?

הדבר הראשון שאנו נזקקים לו הוא סבלנות, והרבה.

התהליך דורש זמן חיבור, והמון אמון בן בני-אדם.

הדבר השני הוא פתיחות: לא יתכן שצד אחד בטוח שהצדק אצלו, ויצפה שרק הצד השני ישתנה.

כשצד אחד יראה שהצד השני לומד ממנו - יהיה מוכן ללמוד הוא בעצמו מהצד הראשון. 

''

מה דעתכם? מה ביקורתכם? היכן עלי לשפר? האם יש לכם הצעה אחרת?

 

לפוסט המקורי

http://www.talyaron.com/2011/06/12/worldviews/

 

רשמיו של יאיר זילברמן מחברי-הגרעין של קבוצת ואהבת

http://cafe.themarker.com/post/2221467/

 

*חברים יקרים, יש לי בעיה טכנית להיכנס ל"פוסטים של חברים שלי" אודה למי שישלח לי לינק בהודעה פרטית.

דרג את התוכן: