מדרג החיפושית הרומס בגסות פרח נדיר מן הסתם ימעך בהנאה חיפושית תועה. המועך חיפושית, ייהנה ודאי לצוד ציפור, או להתעלל בחתול. המתעלל בחתול יצלוף בכלב תועה, כאילו היה סתם מטרה. הצולף בכלב יאטם לרטש חמור, ישתעשע בניקוב מיכל מים, ישמח להעלות גורן באש, או לרמוס ברגל נדיבה שתילים רכים בתלם כפרי. הרומס ערוגות יוגב, ידקדק מעט לפני התפרצות לבית כפרי, יעיר בקלות את הדייר משנתו, אוי יניף בקלות אלתו עליו. המכה בקלות ימהר להתגונן בנשקו, גם כשלא נשקפת סכנה לחייו. המשתמש פעם בנשקו לא יקפיד על הפעם הבאה. הקל ללחוץ על ההדק, לא יקפיד מחר על ירי מכוון לקרסול או לברך. ההורג בקלות ערבי, יאטם ליבו ליריבו המדיני. האוטם ליבו לדעת יריבו יהדפו בקלות כשיתחדדו הקצוות. ההודף היום קלות יפליא בו מחר מכותיו, יוציאו מחר אל מחוץ לקהל העדה. המפלה עכשיו יתיר את כבודו אחר כך. והכבוד שהותר מן הסתם לא ייעצר. מחר יותר רכושו וכבודו וגופו – וחייו. ומה שהיה אתמול פסול מכל פסול נעשה פתאום נכון וראוי ושקול. וכך בשרשרת עיוותים של הגיון נכון אנו גולשים לאטנו במדרון. האמנם סוף דבר, על ידי עצמנו לטמיון?
|