תקופת גמילה (ות),

לפני שבועיים הפסקתי לעשן, עכשיו אני חולה עם קוצר נשימה, סרקסטי משהו... חחח

גמילה בדרך כלל מוכרת לנו כפרידה מהתמכרויות.

בכל פרידה אנחנו עוברים סוג של גמילה, בגירושין למשל צריך להפרד מהזוגיות והמשפחה כיחידה של אבא ואמא. גם כשאני יזמתי את הגירושין והייתי מאוד שמחה להיות לבד, עברתי תהליך נפשי עם הפרידה.

ולמה אני מעלה את כל זה?

פרידה ממקום עבודה אחרי 9 שנים גם לא פשוט, למרות שזה ביוזמתי ולמרות שאני יודעת שיהיה לי יותר טוב בחוץ, נראה לי שהגוף שלי, שנהיה חולה וסובל מקוצר נשימה וסימטומים של התקררות, הוא בעצם מעיד על תהליך פנימי של פרידה. מחלה פסיכוסומטית?.

הייתי אצל הרופאה היום, עשו לי צילום חזה והכל נראה בסדר, 3 ימי מחלה למנוחה....

אז האם הגוף מתנקה בשל הפסקת העישון או שמא הפרידה מהעבודה גם לא פשוטה כמו שחשבתי? 

כנראה שקצת משניהם.

טוב, בהמשך לימים הקודמים, היום עשיתי שיחה עם ההורים שלי בנושא הרכב, הם אמרו לי שליסינג לדעתם לא מתאים כרגע מכיוון שאני לא נמצאת בעבודה עם הכנסה קבועה. עדיף לי לקנות רכב ישן יותר, כמובן שידעתי מראש שזאת תהיה הגישה מכיוון שההורים שלי אנשים מאוד ראליים וחכמים. היה לי קשה מאוד בשיחה, מה כבר ביקשתי? לנהוג ברכב חדש?

כשהם ראו שכל כך קשה לי הם פשוט הציעו לי את הרכב שלהם, אמרו שאני אקח אותו לתקופת ביניים, חודש חודשיים עד שאני אדע יותר מה קורה איתי. הם גרים בעיר ולא משתמשים כמעט ברכב.

אין ספק שזו הצעה שאי אפשר לסרב לה....

עדיין קשה לי להבין למה כל כך קשה לי להפרד מרעיון הרכב הצמוד שהיה לי מהעבודה, זה לא רק עניין הדלק מסתבר אלא גם ההרגל של נסיעה ברכב חדש. מכיוון שאני גרה במושב בהרי ירושלים ואוהבת לנהוג ורוב החברים במרכז, אני נמצאת יחסית הרבה ברכב.

הנהיגה גם מרגיעה אותי, כשאני צריכה שקט ולהרגע אני נוסעת לטייל. אני זוכרת שכשרבתי פעם עם הגרוש שלי, כשעוד היינו נשואים, נכנסתי לאוטו, נסעתי לפארק גורן, ישבתי מול המונפור חצי שעה, עישנתי סיגריה וחזרתי הביתה.

4 שעות נהיגה בשביל הכיף..... אז אתם מבינים על מה אני מדברת :)

אז יש לי 3 ימי מחלה לנוח, ביום חמישי הציעו לי חברים טיול לאור ירח מלא באזור ים המלח.... נראה לי שאני אלך, זה בטוח יהיה משהו מיוחד.

אז זהו להיום, גמילות קלות לכולם

נפגש כאן מחר, אותו  מקום ואותה שעה (טוב, אולי השעה תשתנה קצת חחחח)