כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תולעת מכרסמת.

    בימים האחרונים אני חווה אש בוערת בעצמותי, תחושה עילאית של שליחות סוחפת הרבה מעבר לכל מה שחוויתי מאז פתחנו את העיתון לפני כ 5 שנים.הידיעה שהפעם אנו עומדים לשנות את חייהם של אלפי אנשים מקצה לקצה, באמצעות סדרת מאמרים שתלמד אותם כיצד אחרי 5 שנים עבודה בישראל הם יכולים להגיע לקרן של 48,000$.

    עיתון חדש לחרדי השפוי חלק א

    4 תגובות   יום שלישי, 14/6/11, 19:45

               עיתון  " ויהי אור"  ( שם זמני)  –  העיתון שמאיר את הפינות החשוכות.

    כשכל העיתונים החרדים עסוקים בלהסתיר את השאלות האמיתיות, " ויהי אור " מוקם כדי להאיר את הפינות האפלות, להיות מליץ יושר בעד השאלות ולשאת ברמה את דגלה של השפיות. אנו פונים לכל מי שעדיין מהבהב בקרבו ניצוץ של מחשבה עצמית. כל גַּחֶלֶת דּוֹעֶכֶת אִם אֵין מְלַבִּים אוֹתָהּ. גם גחלת השפיות זקוקה בימים אלו למי שילבה אותה. 

     

                                             " ויהי אור" – כדי להרבות אהבה והבנה שפיות ואחדות.

    העיתונות החרדית כיום היא עיתונות קוסמטית, המנסה להסתיר את הריקבון שפשה בחברה החרדית, ע"י אין ספור שכבות איפור. עיתונות שכזו, בנוסח פראבדה הקומוניסטי, יכולה לשגשג רק בתנאי שאין לה מתחרים החושפים את העובדות, אותן היא מסתירה. בשום מקום בעולם, היא לעולם לא תוכל להתחרות עם עיתונות אמיתית החושפת את מה שכולם מסתירים. במקום בו רגילים לטייח ולטשטש אמת, לסלף את העובדות ולצנזר את הדעות החולקות, חייב להיות עיתון אחד לפחות, שיפתח חלון לאוויר חדש, צלול וצח, שיחשוף את כל האמת וייתן במה לכל הדעות.

    לקרוא עיתונות חד ממדית שאין בה שום חידוש מרענן, מלבד ההבדל בניסוחים המשתנים של הכותבים השונים, כשאתה יודע מראש, עוד לפני שפתחת את העיתון, מה עמדת העיתון בכל נושא. מה תהיה השאלה הבאה, הפסקה הבאה, הדף הבא, העיתון הבא, זה כמו לשתות מים עומדים לעומת מים זורמים. מים עבשים לעומת מים חיים. אם בציבור החרדי יפורסם עיתון אחר, שמגמת פניו היא האמת, הוא יהיה כמו אבן שואבת בחברה החרדית וישאיר הרחק מאחור את העיתונות החרדית, המצופה ברוטב דביק וסמיך של היתממות וחנופה אינסופיים לתו התקן של החברה.

     

    העיתונות החרדית כיום, למרות הצלחתה המסחרית הנוסקת, היא לא באמת חזקה, כי היא עיתונות מפוחדת המועלת בתפקידה, במקום להיות כלבת השמירה הנובחת כנגד עוולות המקובעות בחברה ולהאיר את הפינות החשוכות, היא הפכה לעיתונות שנובחת בכיוון הרוח בלבד. רק כנגד אלה, שתו התקן החברתי זורם כנגדם במילא. אבל ברגע שהיא רק תנהם כנגד עוולה חברתית המקובלת על כולם, היא תהפוך לחתול מבוהל ובהתאם לנסיבות גם לעכבר נמלט כשזנבו מקופל בין רגליו.

     

    כשהעיתונאי חושש יותר מהאצבע המאשימה של החברה מאשר מהאמת הפנימית שלו, כשיותר חשוב לו לעמוד בתו התקן החברתי מאשר לעמוד על האמת עצמה, כשהוא מוכר מלל שהוא עצמו אינו מאמין בו, בתקווה שאחרים יאמינו למלל הזה וכאשר כל מטרה מקדשת את כל האמצעים, זו עיתונות הגורמת נזק עצום לנשמת האדם. קפיצי המחשבות המקוריות מחלידים, צירי המנגנון הביקורתי במוח נשחקים, היכולת לשאול מתרופפת והמוח פשוט נאטם.

     

    לשמחתי אני מגלה שאני לא היחיד. לאחרונה אני מגלה שיש הרבה בעלי תשובה ואחוז לא מבוטל של חרדים מבית, שעדיין חושבים בכוחות עצמם. למרות שטיפת המוח הרב ערוצית, יש רבים שמבינים, שחברה אטומה ומוח אטום, כמו חדר אטום, עלולים להביא מחנק. כדי לאווררו זקוקים לפתוח חלון לאוויר צלול וצח.

     

                                  הסקרנות הגדולה של החרדים.

    על פי תו התקן החרדי, החברה החרדית בזה למתעניינים בענייני דיומא. אבל בפועל מידת הסקרנות שיש בציבור החרדי לתקשורת היא אדירה. הראיות לכך הן מספר העיתונים הרב שיש בציבור החרדי יחסית לגודל האוכלוסייה.  תופעה שכנראה אין כמותה בעולם כולו. לציבור החילוני (ללא שבועוני נישה, עיתוני נשים, כלכלה, נוער וכדומה) יש ארבעה עיתונים: ידיעות , מעריב, הארץ, וישראל היום . לעומת הציבור החרדי, שיש לו תשעה עיתונים, ושוב - לא כולל נישות כמו כפר חב"ד, העדה החרדית, המחנה החרדי וכדומה: המודיע , יתד נאמן , המבשר , משפחה , בקהילה , שעה טובה , יום ליום , מרכז העניינים , קו עיתונות דתית .

    האבסורד היותר גדול הוא, שלמרות שאין שום סיבה לפתוח את העיתון של היום, כשאתה יודע שהוא בדיוק הקופי של העיתון של אתמול, ולמרות שכל העיתונים הללו חוזרים ואפילו ממחזרים את עצמם עד לזרא, בנושאים שהם כבר דשו וטחנו ואפו ולעסו אותם אין ספור פעמים, ולמרות שלכאורה עיתונות שכזו לא הייתה מצליחה בשום מקום דמוקרטי בעולם, בכ"ז ולמרות הכול ועל אף השעמום והטרחנות הרבה, העיתונות החרדית משגשגת כלכלית. וזו תעלומה עצומה, בלתי ניתנת להבנה. איך יכול להיות שבמדינה דמוקרטית עיתונות בנוסח פראבדה מצליחה כלכלית? וכל התמיהה הגדולה הזו רק מוכיחה שיש לציבור החרדי סקרנות עצומה לדעת מה באמת קורה סביבנו. אחרת לא ניתן להסביר איך ציבור כה גדול של אנשים חכמים קוראים עיתונים שמסתירים מהם את האמת, וכשהם יודעים שאת השאלות המעניינות והקשות לעולם לא ישאלו ושלאורכו ורוחבו הוא רצוף שקרים בוטים ושקופים.

     

    ונתון יותר מעניין, ככל שכלי התקשורת פתוח יותר, למרות שהוא מוחרם יותר, כך ההצלחה שלו גדולה יותר. זה עובד כבומרנג, ככל שהעסקנים מחרימים יותר, כך כלי התקשורת מצליח יותר. בתחילת דרכם של החינמונים, העסקנים החרדים פתחו כנגדם את מערכת קרב החרמות בדגלים מתנפנפים, בקול ענות גבורה ובתרועה גדולה וסיימו אותה בקול ענות חלושה וביבבה חרישית. היום החינמונים נכנסים בדלת הראשית כמעט לכל בית חרדי. כנ"ל עם מלחמת החרמות האחרונה כנגד אתרי האינטרנט החרדיים, גם איתם הם פתחו את מערכת הקרב בחרמות ובחרבות וסופם שחזרו כלעומת שבאו, מובסים, מבוישים ופרוקים מנשקם. האתרים לא מגלים שום סימני קריסה. אדרבה לא רק שהחרם לא הצליח להפוך את הקערה על פיה,  מאז החרם הם רק נוסקים. ככה זה כשמושכים את החבל יותר מדי, בסוף הוא נקרע. דומה ששיכרון הכוח של העסקנים החרדים העביר אותם על דעתם, עד כדי שכיחת הכלל, שלא לעולם חוסן, ותפסת מרובה לא תפסת.  מרוב אינפלציה בשנים האחרונות, של חרמות´ ו´קולות קוראים´ חדשות לבקרים , הם איבדו מכוחם, ובסוף איבדו לגמרי את כוחם.

    לא ניתן לכלוא את הרוח. הצורך של האדם לדעת את האמת ושלא יסתירו ממנו את העובדות, הוא צורך בסיסי הטבוע עמוק בטבע האנושי. המהות של האדם היא לשאול, כפי שהגימטרייה של המילה אדם שווה למילה מה. הצורך הזה להמשיך לדעת, לחשוף, לגלות ולהבין לא נגמר, כל זמן שהחיים לא נגמרים. לכן, כמו שלטווח ארוך, " העט חזק יותר מן החרב," כך לטווח ארוך העיתון יהיה חזק יותר מהחרם.

    אם העסקנים למיניהם ימשיכו לטמון את ראשם באדמה ובמקום להתמודד עם המציאות הבעייתית ימשיכו להאשים את המראה שמשקפת להם את הבעיות שבמציאות, ואם הם יעוטו על הטרף הרך וינעצו בו את שיניהם, וינסו להחרים את העיתון, יתברר להם שוב, כי אלו שיני חלב לא חזקות ולא משוננות.

    אותם עסקנים שלא די להם, שעל כל אלף עיתונאים הסותמים פיות וחוסמים מחשבות,  יהיה עיתון אחד שיעודד דו שיח בין המחנות. הם רוצים אלף מול אפס. הם לא רוצים לשמוע שום צליל אחר ולא רעשי רקע. הם רוצים לנגן סולו. לא מתאים להם לשלוט רק  ברוב מוחץ של עמדות ההשפעה. הם רוצים לשלוט בכולן. עד האחרונה.

                                                  אם לא נרבה לשאול, נעמיק את השאול.

    לאחרונה אני רואה יותר ויותר סימנים לכך שיש בציבור החרדי, מתחת לפני הקרקע,  סערות אדירות, המלבות בתסיסה מתמדת זרמים תת קרקעיים  והם מאיימים לקעקע הרבה מהמוסכמות והעוולות החברתיות המקובלות בחברה החרדית מקדמת דנא. אני קורא לכל בעלי התשובה והחרדים השפויים לדבר ה': אנו חייבים לקום ולעשות מעשה כי בנפשנו הדבר.

    " טיפה אחר טיפה יוצרות בסוף אגם." קורא ועוד קורא יוצרים בסוף עיתון. עלינו לשלב כוחות ולהוציא לאור עיתון אמיתי שייתן מענה לחרדים השפויים. אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ ואין תשובה מבוררת אלא אם כן היא מתחדדת בשאלה. כשכל העיתונים החרדים עסוקים בלהסתיר את השאלות האמיתיות, עיתון " ויהי אור " מוקם כדי להיות מליץ יושר בעד השאלות. אנו נשאל את השאלות הקשות בלא כחל ושרק וללא מורא, בלי משוא פנים  ומבלי שיהלכו עלינו אימים.  כי היום אנו כבר מבינים, שאם לא נרבה לשאול, נעמיק את השאול . אחרי שמצאנו את התשובות הגדולות לשאלות הגדולות של החיים, הגיע הזמן להתחיל לשאול את השאלות הקטנות. אותן השאלות למאות ואלפים שביחד מהווים את הפסיפס האמיתי של החיים.

    אנו יודעים שלנסות לחנך את הקנאים הקיצונים, זה להילחַם בְּטַחֲנוֹת רוּחַ, כי לדִּבֵּר אליהם זה כמו לדבר אֶל הָעֵצִים וְאֶל הָאֲבָנִים. זו מלחמה אבודה מראש. מה גם שהשפיות כמו האור אינם צריכים להילחם, די להם להתגבר, החשיכה תנוס ממליא. חושך לא מגרשים במקלות ולא במלחמות. " מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך", אבל בתנאי שהאור לא רק יאיר אלא גם ייראה. אם נמשיך להחריש לעת הזאת ולשמור את השפיות בתוך הבטן – זה יהיה כמו לשמור את האור בתוך כד אטום. האור צריך לא רק להאיר אלא גם להיראות. וכדי שהוא יראה ויתנוסס ברמה, צריך להיות לפחות עיתון אחד שישא ברמה את קול השפיות במחנה החרדי.

    אנו פונים לכל מי שעדיין מהבהב בקרבו ניצוץ של מחשבה עצמית. כל גַּחֶלֶת דּוֹעֶכֶת אִם אֵין מְלַבִּים אוֹתָהּ. גם גחלת השפיות זקוקה בימים אלו למי שילבה אותה. לשם כך אנו מקימים את הבמה הזו.

    עיתון " ויהי אור" ( שם זמני המתחרה עם " השאלה הנשאלת" או " כל האמת" ) בין השאר גם ישפיע בעקיפין על שאר התקשורת החרדית להיות יותר איכותית. כבר שנים שהעיתונים החרדים טוחנים קמח טחון, מסננים מים זכים וסוחטים את דוושת הגז בניוטרל. הקוראים אבודים בתוך מכבסת מילים שמשכפלות את עצמן ללא סוף. הם טובעים במילים האלה ונחנקים מהם. בעיתון " ויהי אור", נאיר בזרקור את כל השחור בעיתונות החרדית. את ההיתממות האינסופית, את כל השקרים והסילופים, את כל העובדות שכולם מעלימים, את כל השאלות שכולם מסתירים. כשנחשוף נקודתית את כל מה שהם מסתירים , הקוראים ילגלגו עליהם בגלוי. הם יהיו ללעג וקלס ולחוכא ואיטלולא בעיני כל חרדי שפוי. הם יהיו חייבים להשתנות, לא תהיה להם ברירה. זה יהיה תהליך ארוך. אבל בסופו של דבר הוא חייב לקרות. והוא יהיה תהליך מאוד מעניין ומרתק בפני עצמו ובעיני הקוראים.

     

    אם יתד מפיצים את וירוס השנאה, הפילוג, סתימת הפיות וצמצום המחשבות. אנו נפיץ את וירוס האהבה, האחדות, פתיחת הפיות והרחבת המחשבות.  

     

                                                 צפירת הרגעה.

    אין בליבנו מאוויים נסתרים לחזות באבק רסיסים של מיתוסים מתנפצים, באים אנו רק כנגד עוולות חברתיות המוסכמות על כולם. אין לנו שאלות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, אלא על החלק החמישי, איך מורידים את ארבעת חלקי השולחן ערוך למציאות. אין בנו שום כמיהה סמויה לצפות בנתזי דם משחיטת פרות קדושות, אלא אדרבה, להוליד עוד פרות טהורות. אנו לא נלחמים כנגד החברה החרדית אלא רק כנגד הפרות הטמאות, כל מיני נגעים חולניים שפשו בחברה, והעיתונות החרדית גומרת עליהם את ההלל במקום לסתום עליהם את הגולל. לא מקננת בנו תשוקה בוערת לקעקע או לשנות סדרי עולם מקדמת דנא, כי אם רק את אותן מהמורות חדשות, וסרחים עודפים שצצו אחרי מלחמת הישרדות רבת שנים והפכו לאבן נגף לכל מי ששואף לחיים בריאים ושפויים בחברה החרדית. והכלל הוא: תמיד לגופם של דברים ולא לגופם של הדוברים.

     

    כמו כן אין אנו באים להתלונן או להאשים את הציבור החרדי. יש להם הרבה מאוד זכויות ואנו חייבים לדון אותם לכף זכות. ונרבה לדבר גם על כך בעיתון. אבל יחד עם זה, אם חברה בריאה אנו רוצים להקים. גם אסור לנו לטייח את האמת, ולטשטש את הביקורת. אלא אדרבה להאיר את כל הפינות החשוכות. כמישהו חולה,  לפני הכול הוא צריך לדעת שהוא חולה ומה המחלה, רק אז ניתן למצוא את התרופה.

     

    בקרוב האתר.

    לכל מי שהדברים נגעו בליבו ורוצה להצטרף, לסייע ולתמוך אנא כתבו לי:

    ymanila@bezeqint.net

     

                                      

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/11 18:02:
      בכנות... לא הבנתי מה אתה רוצה. (הדפסתי וקראתי פעמיים) במאמר הזה לא נגעת בשום נושא ספציפי (חוץ מיתד) ודי טחנת מים... מצטער, לא הבנתי לאן אתה מושך. תהיה בבקשה יותר ספציפי.
        24/6/11 12:59:
      בהצלחה ויישר כח על האומץ
        22/6/11 09:18:
      תודה על האיחולים
      בהצלחה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסי איתן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין