זה התחיל בחיבוק ובנשיקה השגרתית על הלחי

היא שמה מים לקפה

אני התיישבתי על הערסל בחוץ מול השמש החמה של החורף שמסרב להתחיל

היא יצאה החוצה עם מכנסי דייגים זרוקים שמתוכם מבצבצים תחתוני בוקסר צבעוניים

חולצה עם צווארון קרוע מה"בומבמלה" האחרונה

בלי חזיה

כמובן

התיישבה לידי ושאלה כמו כרגיל "מה חדש"

שתקתי והבטתי בה

כל שרציתי היה לקחת אותה אליי

לחבק

להרגיש

הקפה נגמר וכך גם הסבלנות. בעיקר שלי

נכנסנו הביתה

היא התיישבה על הספה ואני לידה

שמה את הראש שלה על הברכיים שלי

מחכה שאלטף אותה

העברתי יד בשיער השחור שלה

הבטתי בה

התכופפתי אליה

נשקתי אותה קלות על השפתיים

פוחדת. שלא תברח. רק שלא תברח לי

והיא נענתה

התרוממה

התקרבה

העבירה יד מרפרפת על הפנים שלי

נישקה אותי בעדינות על השפתיים

ואז קרוב יותר

ועמוק יותר

כבר החלנו מתחככות אחת בשנייה

מרגישות את הצורך. של שתינו.

מחבקות

הנה היא מרימה לי את החולצה וחושפת את השדיים שלי

אוחזת אותם בידיה הקטנות

הלב פועם בחוזקה

היא מרגישה ומחייכת אליי..... "זה בסדר. אנחנו יחד"

המשכנו להתגפף כך דקות ארוכות

ואולי שעה....?

היא מלטפת ואני מסירה את חולצתה

חום הגוף שלי מתערבב בשלה

פטמותיה זקורות

היא מסתכלת ואומרת "אל תפחדי"

עם יד מיומנת וחסרת כל רסן היא מלטפת

יורדת ומרגישה כמה אני רטובה כולי

מתכווצת לרגע ואז מרפה. בבת אחת. 

והמשכנו כך

ונמשכנו כך  

והיה חסר כל מילים 

עכשיו מחכה רק לפעם הבאה

שנהיה כך

שתינו

לבדנו 

חולמת. עליה.