השבוע אני רוצה להקדיש את המילים שלי לפלבסקי, חוקר פרטי מהולל, הנמנע על דרי המקום, ולא משנה באיזה יום או מתי, הוא תמיד כאן, והשבוע לקח אותי כפרוייקט שכל מטרתו להכפיש את שמי ולהסביר שאני רמאית ושקרנית. 

האדון היקר מצא לנכון להכפיש את שמי בפוסט האחרון שפירסם, כאילו אני איזו פושעת ארורה, או שמא תופעה שיש לעקור ומיד, בצורה מעליבה, בוטה ומכוערת.

כפי שכל בר דעת שם לב, וכפי שמעולם לא טרחתי להסתיר או להחביא, אני מנהלת יומן רשת, בלוג פרטי משלי, בו אני מעלה, ממש כפי שכולם עושים ובוחרים, את כל התכנים שאני בוחרת, בעיני זוהי הזכות המלאה שלי, אלא אם הבנתי לא נכון את מהותה של הרשת החברתית..

אני עובדת בעבודה מסודרת ומדי בוקר קמה אל יומי ויוצאת אל החיים, ולו כדי להתפרנס בצורה מכובדת ונאותה ולקיים את חיי בכבוד. רצה הגורל וניחנתי בכושר כתיבה (במספר שפות אגב..) יוצא מן הכלל, כתיבה בה אני גאה, גאווה המתבטאה בעובדת היותי אדם שאינו חוסך מילים ומכביר בדימויים ותיאורים.

כשהבנתי את עולם המדיה ואת העובדה שניתן להמליץ על עסקים שאני מוצאת כיפים וראויים וגם להשתכר בעוד כמה שקלים בחודש שמחתי והחלטתי שבנוסף לתכנים אישיים בהם אני משתפת את כל מי שבוחר לקרוא אותם תכנים הנוגעים ישירות לחיי מעשיי אהבותיי ורצונותי, אני גם ממליצה על דברים טובים שנוגעים לליבי ולעולמי ומשתפת את חבריי הוירטואלים וגם את אלה שלא,

ושוב - לעיתים בתשלום אותו אני מקבלת, ולעיתים לא !

מיותר לציין כי ישנם עשרות בלוגים ברשתות חברתיות שממליצים ומספרים על שירותים בהם נתקלו ומקבלים על כך שכר (אגב, כלום שבגינו ניתן לעזוב עבודה או להמיר מקצוע, אבל בהחלט שכר נעים שאצלי אישית מומר לדרינקים וניקוטין)...

האיש יקר לא חושב שזה יאות ולא מבין שמה לעשות, בעידן האינטרנט מותר גם להמליץ על אחרים, וכסף או אפילו פירגון הם לא מילים גסות, כמה מפריע יכול להיות כשאני ממליצה על ספר טוב שקראתי או בוטיק אופנה איכותי במיוחד בו ביקרתי???

הבלוג שלי הוא שלי !! וככזה מותר לי לעשות בו ולכתוב בו כל העולה על רוחי, אני איני מפרסמת מאום אלא ממליצה מחוויה אישית, אני לא מעליבה לאיש את האינטילגנציה, כפי שציינת, שהרי כל אדם בעל אינטילגנציה מינימלית מבין מהי המלצה ומהו פוסט אחר.. אני לא מכריחה איש להיות חבר שלי או לקרוא את תכני, זוהי בחירה חופשית ומותרת לכל אחד מחברי.

העובדה היא שאותו איש בחר להכפיש את שמי ולנסות לפגוע בזדון בעבודתי ובאמת שאיני מבינה מדוע, אז אני לא עיתונאית שמקבלת מתנות ושכר קבוע, אני באה לחוות ולכתוב בבלוג האישי שלי...

קטונתי ואולי אני מופרכת אך איני מבינה מה הבעיה, אגב ברשת החברתית קפה דמרקר כמו ברשתות חברתיות רבות אחרות ישנם עשרות אנשים כמוני שמנהלים בלוג ומדי פעם ממליצים על אחרים.

יכול להיות שאני מופרכת אבל באמת פלבסקי, מה אתה רוצה ממני? הנח לי לפרנסתי, עיסוקיי וכתיבתי.

שא ברכה 

והנה בהמשך להערת חברי... הגדרתו של בלוג, מתוך ויקיפדיה

בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. בעלי בלוג נקראים "בלוגרים" וקהילת בלוגרים נקראת "בלוגספירה" (לעתים המילה משמשת כביטוי למכלול הבלוגים באינטרנט, 

הבלוג הוא אחד ממאפייניה של תרבות האינטרנט. בעבר, יש שראו בו סוג של יומן אישי השונה מזה שנכתב בתקופה שקדמה לעידן האינטרנט, בפומביות ההתקשרות עם העולם שהוא מציע. בעידן הוב 2.0 נוצרה הפרדה בין יומן-רשת שהוא הבלוג לבין יומן רשת אישי (Web Journal). כיום שולטת מגמת כתיבת בלוגים של אנשי עסקים, בלוגים של פוליטיקאים ידועי שם, (דוגמת הילארי קלינטון), ובלוגים של יוצרים ואנשי אקדמיה המשמשים פלטפורמה לפרסום יצירות אמנותיות וספרותיות, מאמרי דעה וביקורת ומאמרים אקדמאיים. מספר הקוראים בבלוג מגיע לעתים קרובות למספר הקוראים של ספר בזמן קצר מאוד, זוהי הסיבה שבגללה מספר סופרים הולך וגדל כותבים בלוג אישי בידיעה שיצירתם תגיע לקוראים במהירות ויוכלו לקבל מהם משוב. על חשיבותם של בלוגים מסוג זה ניתן ללמוד מהשכיחות הגדלה והולכת שבה מאמרים אקדמאים מצטטים ומתייחסים למאמרים שמופעים בבלוגים של חוקרים וכותבים אקדמאיים.

הבלוגים נשמרים באתרים ייעודיים, ניתן להגיב עליהם ואף להיות מנויים על בלוגים פופולריים.