בצבר הערכים של אדם , מסתדרים להם בסולם, כל הערכים שצבר בימי חייו ,בעיקר מילדותו.

נדיבות, סובלנות, יושר, יושרה, אדיבות ועוד שלל ערכים נאצלים, המסודרים בסדר עולה או יורד או לחילופין ,מתקיימים זה לצד זה...

אצלי הוטבע בגדול שאסור להתנפח, יהירות היא גועלית ונחלתם של גועליים.

"אל תהיה שוויצר...כולם שונאים שוויצרים...." וואלה נכון.... וזה ערך מצויין.

הוא מתחבר לצניעות וצניעות היא אכן ערך עליון מכובד וראוי.

אך כמובן אין סיפור טוב ללא קונפליקט, והחיים הם גם סיפור טוב וגם קונפליקט.

הקו בין ידיעת הערך שלך, באמת, בלי לייפות ולסבן את עצמך, לבין יהירות הוא קו דק לעיתים.

ומאוד לא נעים לי לחצות אותו.

זה מתבטא בהמון מובנים בחיים,ראיון עבודה, זה סוג של משא ומתן, אדרוש פחות ממה שאומרים לי באופן אוביקטיבי מתבוננים מבחוץ.

כי הפחד מלהתנפח, מוריד את הדרישה כבר לבד.

לאחרונה מצאתי את הקו הזה, ואני יודע לאתר אותו די במדוייק.

וזו הייתה חוייה מעצימה מאוד. והיופי בה זה שהיא נמשכת, לאתגר הבא.

מעולה להיות צנוע, אבל זה לא אומר שאי אפשר לרצות עט יוקרה.

פשוט צריך לשים אותו בכיס הפנימי של המעיל או התיק.

כי זו קלאסה של מי שיש לו ולא מתנפח.

לרצות את מה שמגיע לך זה לא להתנפח,

זה פשוט לרצות את מה שמגיע לך.

וזה לגמרי בסדר ואפילו רצוי להילחם על זה בצורה תרבותית לעיתים....

והמפתח לזה... זה להכיר את עצמך באמת.