0
כבר הרבה שנים שאני חי בעולם העסקים הישראלי. צה"ל מהווה נדבך מרכזי בהוויה הישראלית. מעבר לשירות הצבאי עצמו , כולנו קשורים איכשהו להוויה הצבאית. הסדיר , המילואים , המפגשים של החברה , ה"איפה שרתת ומאיזה מחזור אתה" הם חלק מהווית חיינו כישראלים. רובנו מכירים את האזרוח החלקי שעושות המערכות העסקיות להתנהלות הצבאית. בלא מעט חברות וארגונים נהוג להשתמש בכלים , ביטויים ואפילו שיטות עבודה שנלקחו מן הצבא. אני מניח בלי שבדקתי , שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם בה מקובלת התופעה הזו. כה מקובלת עד כדי שאיש כמעט אינו חש בהתנהלות ואו מרגיש שהיא מוזרה. כולנו "מסתערים על היעד " , "כובשים נתי שוק " , מקימים חדרי מצב וחדרי מלחמה בעת שהארגון נמצא במשבר או בתקופות לחוצות , מורידים לעובדים "פקודות עבודה" , נותנים ח"ח לעובדים מצטיינים (חיזוקים חיוביים) , מייצרים טבלאות של "מקרים ותגובות" מול מתחרים ומחזיקים במגירת המנכ"ל קובץ של "דפ"אות" (דרכי פעולה אפשריות) , שישמשו אותנו "בעתות חירום" חלילה. לפני מספר ימים ראיתי באחד העיתונים כתבה שדנה בנושא – הצבא בעסקים. אחת לתקופה מוצא עיתונאי זה או אחר מקום לכתוב על המוזרות הזו שכה מקובלת עלינו ותהיתי לעצמי מה דעתי בנושא. אז שיבנו , אני ועצמי , ודסקסנו את זה קצת. לכאורה – מה לו לצבא ולחברה עסקית ? אמנם בכל חברה ישנן "מלחמות יהודים" אך אלא לא באמת הורגות אף אחד. בחברה עסקית לא נושאים כלי נשק , לא באמת מסתערים , ואין מלחמה למען הדגל אלא יותר למען ...תלוש השכר. מאידך , עם חושבים על החיבור הזה , יש בו גם לא מעט הגיון. מפקד בצבא , שהוא המקבילה למנהל , חייב לתכנן את צעדיו קדימה (תוכנית עבודה...). האיומים שלו בד"כ ברורים (איומים והזדמנויות) , ההתמודדות אתם מוגדרת מראש , הוא יודע להיערך למצבים משתנים , לקבל החלטות בזמן אמת ותחת לחץ , לשנות אסטרטגיה וטקטיקה כאשר תנאי השטח משתנים , והוא תמיד נמדד במדדים ברורים וחד משמעיים של הצלחה או כישלון. בנוסף , הוא יודע שהוא תמיד חייב , אבל חייב , שיהיה לו מודיעין עדכני על המתרחש בגזרה (מחקרי שוק מכירים) והוא חויב ללמוד ולדעת בעל פה את כל מערך הכוחות של האויב היושב בשטחו כולל מספרי הדיביזיות , הרכבן וימומן על המפה (מתחרים כבר אמרנו ?) הייתם רוצים מנהלים כאלה בארגון שלכם ? , לכאורה......מאד! לכאורה ההבדל המרכזי בין המנהל למפקד בשטח הוא שלמנהל יש כל מני דרכי נסיגה , הטעיה ופיזור עשן. הוא תמיד יכול לטעון שהאשמה אינה בו , אלא בקולגה או בממונה. שהיעד לא הושג כי השתנה מצב השוק והתייקרו המחירים , שהמתחרה הגדול נגס בנתח השוק שלו כי יצא עם טכנולוגיה חדשה ועוד ועוד. המון הסברים. מפקד בשטח בעת לחימה עלול לשלם בחייו על הניסיון לחפש אשמים ובמקרים רבים אין לו את הפריבילגיה הקיימת למנהל , לברוח מאחריות או להימנע מעימות. אי השגת היעד משמעו הפסד בקרב. מתחרה ששיפר את מצבו משמעו אויב שהתקדם לתוך שטחנו. ושיפור טכנולוגי של המתחרה משמעו טילים נגד טנקים שמחוררים את הטנקים שלנו כאילו היו קופסאות סרדינים. מנהלים רבים בונים את תקציבי העבודה שלהם על ידי הוספה של אחוזים מסוימים לביצועי התקופה שהסתיימה. לא ממש בודקים לעומק את כלל משתני השוק (למי יש כוח כל שנה מחדש?). מפקד בלחימה אינו יכול להיסמך על נצחונו בקרב הקודם. הוא חייב לקבל את כל המודיעין הנדרש לו להתמודדות הבאה , לבנות את האסטרטגיה הנכונה , להגדיר את שיטת הלחימה ואת חלוקת התפקידים והאחריות , ולהתחיל כמעט בכל פעם , את המערכה מחדש. אחרת , שוב , הוא עלול לשלם חיו במקום שבו מנהל , במקרה קיצון ישלם אולי , בכיסאו. ועוד לא דברנו על ההסתערות חסרת הפשרות אל עבר היעד. מנהל צריך לרתום את עובדיו בצורות שונות ומשונות על מנת שיסייעו לו בריצה אל עבר היעדים שהוא נדרש להשיג בעוד החיילים , לפחות במערכת צבאית תקינה , רצים אחרי מפקדיהם מתוך תחושת מחויבות ברורה וחסרת פשרות. אם כך הוא , אולי צריך פשוט לגייס את המערכות האזרחיות לצבא ? אולי...אבל לא בטוח. בהתנהלות הצבאית יש גם לא מעט בעייתיות, חוסר מחשבה , אוטומטיות , צייתנות עיוורת ועוד שאינם בהכרח משרתים אותה ואו כל מערכת אחרת , אזרחית או צבאית. עם זאת, שווה לבחון את האפשרות שלנו כמנהלים ישראליים, שרובם מן הסתם בוגר צבא וגם מי מהם שאינו כזה , חי במציאות שהספיגה בו לא מעט מונחים והבנה צבאית , יש כאן משאב שאין לאף מאגר מנהלים אחר בעולם . אותן יכולות צבאיות שצרובות בנו כה עמוק , שאם רק יתורגמו נכונה ויאוזרחו בצורה טובה , יאפשרו לנו , לחברות הישראליות , להתמודד טוב יותר ובהצלחה רבה יותר עם סיטואציות שמנהלים אחרים , היו נכנעים להן ? ואולי בכלל הגיע הזמן שאנחנו , הקטנים אבל הלוחמניים , נקים בתי ספר בין לאומיים ובעלי שם שינחילו לעולם הגדול טכניקות ניהוליות משדה הקרב שאינן נחלתו של איש כמט , מלבדנו ? יש שיאמרו שהתחרפנתי. אחרים אולי ינפחו את החזה בגאווה (ואז יגידו שהתחרפנתי?) אני מניח שיש בעניין הזה דעות לכאן ולכאן. יש שיצדדו , יש שיתנגדו, אבל את הכותרת " שווה בדיקה" אני שם על הנושא בביטחון.
אז לפני שיוצאים לקרב הבא על נתח השוק , וכובשים את מקומנו כמותג מנצח , אוספים מודיעין תחרותי תוך כדי התכוננות לבלת"מים (בעיות בלתי מתוכננות...).....
תחשוב על זה קצת.
בהצדעה! |