אני נושא אותך ברחמי, בעצב מתאהב בלבלוב הכאב, ונפשך בנפשי חשוקה בתשוקתי מתנחמת בגוף נתוץ לרסיסים. תקוות מעתירות את ימי החסד כמו נחמות את ימי האבל, מתוך תקרה נופלת השמש נגמרת ורוח אזדרכת בכנפיה מנפנפת. כי את בתוכי בועטת בבטן מעולפת ברסיסי אהבה עיקשת, זורמת כאבן, כקשת נשברת והאור על ערש דווי גווע חרש. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רחלי היקרה,
לילה טוב,