שלום, זהו הספד אוטומטי. בכל שלב ניתן ללחוץ על עצב חשוף ולחזור מיד אל תחילת המשחק. לאחר שישמע השקט הגדול. זוהי קינה. פרקי ידיי לעץ המיטה. להדק ירכיים ברצועות המשיכה של התריס. כמו-ונציה. ומעבר לחלון- איפה שיש כמו-חוץ. גם שם אני רוצה שטף דם. --------- בין האצבעות המלטפות לירך עובר כביש סואן. אין דרך משותפת אל גורם שלישי. המיסוך הוא אישי. אנחנו לא צריכים לדבר על זה. לייצא דרישות סותרות במינימום טעות או לגלות כנות לגבי אי האפשרות להגיד את עצמנו. אפשר, אבל לא צריכים. הסתברותית, במהלך הגישושים יהיה לפחות רגע בו נשלוף חלקים תואמים. אני ארוץ להסיק תמונה שלמה. אלוהים, מצאנו את המדויק. התנועה מהרגע הלאה תציב בינינו אידיאולוגיה או תתרחב ותקרוס בניסיון להכיל הכל. אהבה נרגשת עד אובדנות. היא מתאדה כשהיא מתפשטת בלא מעצור. במרכז המיטה הזוגית אקפל עצמי חזרה אל מידותיה של חצי קליפת ביצה. אני רוצה לצפות בה מודבקת חזרה לרחם שלם ומדויק. אבל אין מדויק ואין מדויק ואין מדויק. ---------- אני זורחת, כשאנחנו שוכבים לישון, בהנחת איברים שמצדיקה את הקיום בגוף, אבל הפאזל לא קופא כשהוא מורכב נכון. אולי נדבר על זה על הסתירה בין הרצון לאהוב את עצמי דרכך לבין הצורך להפריע באמצעותך למסלול התעופה של בועות האגו החלול. http://www.youtube.com/watch?v=VeMtZpaSN_U&feature=related ---------- אני מצרה על שאני קשובה לתורפה של הקשב, נצמדת לכל רובדי החיכוך ולכן קורסת במשך המיפוי, וכך נאלצת לבחור: כשהמגבלות צלולות, אך איני יכולה לעשות בהן דבר. בי דבר. --------- אני סוחבת סוד גדול של אינטימיות תת-קרקעית, אהבה כרונית שזוחלת על גחונה תחת רקמות עורי. המילים הן כדור בהתמסרות רציפה, בין אני לאתה, אבל במקביל לשיחה תנועות היד שלך נעות בבריכות המים המרחפות של פנים גופי. התנועה פנימה-החוצה היא בלא אבחנה. אני אוספת את כולך ואת החדר לתוכי ומפזרת החוצה את מה שנכנס. בולעת את מנעד כל מבטיך בהתכווצות שרירי האגרוף. ---------- אם היית מתעורר ביקיצה אל תת-מרחב שאינו אתה, בו אין מה להפסיד, כשם שאין מה להרוויח. איפה שלא אפשרי להתגונן כי אין דבר מה לגונן עליו. לדבר על זה לא יעזור. רות עבור. אפשר להתווכח על עניינים פוליטיים. (ל.בר)
http://www.youtube.com/watch?v=hHVz3jd7ubE&feature=related
שלום, זהו הספד אוטומטי. בכל שלב ניתן ללחוץ על עצב חשוף ולחזור מיד אל תחילת המשחק. לאחר שישמע השקט הגדול. |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכתב יפה ומעניין
(זה יכול להיות דוחה וזה יכול להיות מרהיב)
עשית לי את זה יפה
תודה עיישה. זהב
(יא אללה איתך, מדברת איתי ערבית גרונית בלי ששמעתי אפילו את הקול שלך)
חביבתי יא-עיני, תודה
אמן על הזריחות שלך
שבוע מז'ייאן
(עונג שבאת:)
תודה פרח
מבלבל גמ. ורעב בארץ מצרים והבור של יוסף וכו' וגו'
(תודה מצב. שירדת איתי למטה)
הייתה שבת סללום:)
לקרוא אותך כנרת, זה כמו לצעוד יחף על רצפה מלאה שברי זכוכיות ולהנות מכל דקירה.
(ואני, כל-פם שאת באה- קופץ לי חיוך ללב)
תודה אנימ. שבתש-לום
http://www.youtube.com/watch?v=hcpDRdnvwUw
(קודם כל- וואו. אחר כך אני אגיד עודפם שהמילים למעלה לא שלי, רק השאלתי את מה שהיה לי מדויק. והמוץ- וול, סימס לייק לייף, מיץ-אשפה-כזה) תודה רבה שבאת, למה זה אחלה.
קחי שיר
http://www.youtube.com/watch?v=_HJtoIEG9cI&feature=related
(אמרת סולו
חשבתי
so-low)
תודה ענן-עשן-סגול
http://www.youtube.com/watch?v=fURiV5MbUxs&feature=related
ואז נלך מכות.
עצב וכעס (עצור-או-שלא) לרוב מוציאים מילים. עכשיו לא ---- ובכל זאת מתחתי לי מינוסים. כמו להניח אדני רכבת ישנים וכבדים של מסילה לרכבת שלא מגיעה לשומקום. זה משפט לא נכון כי או שהיא לא מגיעה למקום מסויים או שהיא מגיעה לשומקום (מינוס ומינוס ומינוס ומינוס זה שני פלוס) אבל ככה היא הרכבת הזאת. נוסעת מה שבא לה. שקשוק של זכוכיות חורקות כשדורכים פירורים ברגליים גסות-קל-גסות-קל-גסים זה אסוסיאציה שואתית מאיפה שאני לא אסתכל על זה (עוד משפט לא נכון) מגניב ללכת עקום ======= אה. יפה. נוכחות כזאת ^ ^ זה אולי נקרא להרים גבות, להתפלא % % תכלס, באחוזים, כמה אני באמת מתפלאת @ הכל יש בגוגל חוץ מאהבה ----------- חופים הם לי-פעמים חסרי עמוד שדרה. מילים הן לי-פעמים הסגר ------------ מאחד עד עשר (אואבת לשאול ככה. ברור) כמה קלישאתי זה לעצום עיניים ולהזות זיון נוזלי ונוזלי-מטאפורי באחר הצהריים של יום שישי בחום החם של יוני בוואדי שמתחיל את המדבר שליד הביכנסת שמאחורי הבית של ההורים רק כביש מפריד משם זה מלא כלום או כלום מלא. אני יביא ת'סובארו טנדר הלבנה שנוכל להיכנס בהרים. החללית טובה לי במקצב היומיומי אבל אפורה לי מידי בשביל כזאת הזיה חמה. אין דיסקים בסובארו רק רדיו עם שירים של ערבים. אוהבת את השריטות על הסובארו אבל לא הייתי נוסעת עליה ביומיום העניין הוא מה שקורה לסובארו בשבילים בעפר בעצים בירידות בזויות היא כאילו מתעוררת לתחייה. ככה זה אהבה ישנה וחבוטה והרוסה ומקרטעת. ככה זה איתה ----------- הסתובבתי יומיים מסטולה חרמנית זורחת מעופפת צועקת מבפנים את האור שזרח באיזה לילה עם שיר שלא הפסיק לי בראש מרגע אחד מדוייק שתוזמן על ידי אלוהי הלבבות הרחוקים. סינכרון כזה זה היה. איזה זין זה הדאונים האלה
http://www.youtube.com/watch?v=DuPhCmmfKiE