כל אחד שהגיע לעולם בחר את השיעור הרוחני הגדול שלו מספרים שהנשמה עומדת בסיטואציה של בחירה מראים לה את האופציות ומי שאמר שמשפחה לא בוחרים אני באופן אישי לא מסכימה איתו בוחרים ועוד איך אם אני לדוגמא בחרתי הורים מסוימים סביר להניח שאני צריכה לעבור שיעורים מסוימים הרבה פעמים השיעור עם ההורים הופך להיות למעמסה מכיון שהשיעור לא נלמד בעשרת הדברות כתוב כבד את אביך ואת אימך אבל אין חובה לאהוב אותם ופה הרבה אנשים נופלים בתחושות קשות של אשם ושאר מיני ירקות הכבוד להורים חייב להיות בלי לחשוב יותר מידי ולא לנהל שום פנקסנות וכאן אני מתחילה להגיע לנושא העיקרי כולנו צוברים כעסים ומלאי בקורת למה לא נתנו לי מספיק? אהבה ?כסף? ועוד להורים יש חובה לספק לילד צרכים בסיסיים של אהבה ללא תנאי כלכלה בסיסית הדרכה תמיכה והשאר לא חובה אם אביך החליט לתת לך יותר נהדר אבל הוא לא חייב .ואנחנו הרבה פעמים דורשים מההורים שלנו כל מיני דברים שהם לא רוצים לתת לנו מהשיקולים שלהם וזה עיקר הסיבות לכעסים אבל שזה בא לידי בטוי בכך שההורה לא מספק תמיכה אהבה זה צובר כעס כאב ופגיעה בבטחון העצמי לדעתי גם כאן יש ענין למידת השיעור הרוחני אני באופן אישי יודעת לגמרי שחלק גדול מהעשיה שלי היום זה בגלל הצורה שגדלתי אימי היתה חולה בסרטן אולי ננטע בתוכי הצורך לסייע לאנשים כדי להקל על סבלם בכל דרך לסיכום נסו לארגן מחדש את הכעסים שלכם כלפי ההורים לפי התפיסה שלי ותמצאו את עצמכם חסרי כעס עד כאן חלך א באהבת חינם יפה |