חלפו שנתיים מאז הודיעה האקדמיה על הרחבת רשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר מחמישה לעשרה. התוצאה: מגוון רחב יותר של מועמדים, חלקם סרטים שלא היו מגיעים למעמד הנכבד בשיטה הישנה, בשל השתייכותם לז'אנר או מדיום פחות מקובלים על חברי האקדמיה. נעשה פתאום מובן מאליו לראות סרטי מדע בדיוני, אימה ואנימציה מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר, גם אם לא היה להם סיכוי אמיתי לזכות. כאן טמונה לה צביעות מסוימת של שיטת העשיריה. בעוד בתאוריה, היא פותחת ליותר סרטים את האפשרות לזכות, ההצבעה עדיין נוטה בברור לטובת דרמות, סרטים תקופתיים ומותחנים, ז'אנרים שתמיד נחשבו ידידותיים לאוסקר.

השבוע, התקבלה החלטה נוספת בדבר רשימת המועמדים. במקום להקטין או להגדיל את מספר הסרטים המתחרים מדי שנה בשלב הסופי, כמותם תנוע בין 5 ל-10, בהתאם להתפלגות הקולות. זאת אומרת שבמקום שהמועמדויות ינתנו לחמשת, או עשרת, הסרטים שקבלו הכי הרבה קולות (ליתר דיוק, שדורגו כעדיפות ראשונה בטופס), מספר המועמדים יחשף רק ברגע חשיפת המועמדים עצמם. לפי חישוב שנערך מטעם האקדמיה, בשנתיים האחרונות, זכה הסרט עם מרב הקולות להיות במקום הראשון בכ-20.5% אחוזים מהטפסים הכשירים. זאת אומרת שגם כאשר ישנם עשרה מועמדים, אחד מהם זכה כבר בשלב המועמדויות לתמיכה של חמישית מהמצביעים, מה שנתן לו יתרון ברור על פני רוב הסרטים ברשימה ולמעשה, בטל סיכוי להפתעה מצד הסרטים שנבחרו בחמישיה התחתונה. בהתאם לזאת, הוחלט שהחל מטקס האוסקר הקרוב, יקבע אחוז חסימה של 5% אותו חייב כל סרט להשיג בכדי להיות מועמד. המצב הזה יוחל (לפחות כרגע) רק על קטגוריית הסרט הטוב ביותר ולמרות שהוא יוצר מצב תאורתי בו עשרים סרטים שונים מקבלים אותו מספר קולות, נראה שבאקדמיה מספיק בטוחים שהפערים בין הסרטים יבטיחו שלא יהיו יותר מעשרה מועמדים בכל מצב. זה גם מבהיר עד כמה, למרות פתיחת התחרות, חלק מהמועמדים בשנתיים האחרונות זכו לתמיכה מאוד קטנה, של אחוזים בודדים בלבד. עוד מצב אפשרי מעניין הוא שבין סרט אחד לארבעה יקבלו מעל 95% מהקולות. זה אומר שהמועמד החמישי לא יעמוד באחוז החסימה, אולם האקדמיה התחייבה שלא יהיו פחות מחמישה מועמדים מדי שנה. אני מניח שהכינו פתרון לכל תרחיש מסוג זה, המתבסס על פילוג הקולות לאורך השנים וגם מאפשר התגמשות מבחינת אחוז החסימה, בכדי לאפשר תחרות פתוחה יותר, לפחות למראית עין.

השינוי תואם את שיטת בחירת הזוכים שהונהגה לפני שנתיים ותשאר על כנה. לפי שיטה זו, שוב נדרשים חברי האקדמיה לדרג את הסרטים, הפעם לפי רשימת המועמדים (ולא רשימת כל הסרטים הכשירים מאותה שנה) ונספרים קודם כל הקולות לסרטים שדורגו ראשונים. אם בשלב הזה, אין לאף סרט רוב של יותר מ-50% מהקולות, הסרט עם הכי מעט קולות נמחק מהרשימה וסופרים שוב את הטפסים בהם דורג ראשון, כאשר הפעם מתחילים לספור מהמקום השני. כך ממשיכים עד שנוצר רוב מוחלט ואפשר להכריז על זוכה.

נראה שלאקדמיה חשוב לא רק לקיים תחרות בין סרטים, אלא גם לוודא שהיא מתנהלת בין סרטים עם סיכוי טוב יותר לזכות. האוסקר זקוק להפתעות מדי פעם, מה שכמעט ונעדר ממנו בשנים האחרונות. אם לא בזמן הטקס עצמו, לפחות מקווים שבעת הכרזת המועמדויות יהיה יותר מתח מבדרך כלל, כאשר סרטים צריכים להוכיח עצמם כמתמודדים חזקים כבר בשלב המוקדם ולא להסתפק בלהיות בין עשרת הבולטים לטובה של השנה.

כחזאי אוסקרים, זה משפיע עלי ישירות. מאחר ואין ביכולתי לנחש את ההתפלגות המדויקת של ההצבעות ולשער כמה מועמדים יהיו השנה, נדרשת ממני חשיבה גם על היחסים בין סרט לסרט. זאת אומרת שבמקום למלא רשימה של חמישה או עשרה סרטים שאני מנחש שיהיו מועמדים, אני צריך כעת לדרג אותם לפי סדר עדיפויות, מהחזק לחלש. תראו את זה בנבואה לאוסקר שתפורסם בזמן הקרוב. אחרי שבחרתי את חמשת הסרטים שלדעתי יהיו בוודאות מועמדים, אני צריך להחליט מה יהיה במקום השישי, השביעי וכו', כדי שאקלע נכון לכל גודל אפשרי של רשימת מועמדים. מבחינתי, זה אתגר חדש ונחוץ למרוץ שנוטה להתקבע סביב רשימה מסוימת של סרטים כבר בשלבים המוקדמים שלו.