מהו אדם טוב?

איך גדלים להיות אנשים טובים יותר?

מהם הקריטריונים?

האם אדם טוב הוא אדם שעוזר לזולת ועושה מעשים טובים,

או אולי זה המוותר על התפרצויות כעס וקוצר רוח?

האם זהו אדם המקבל את החיים לחיקו בסלחנות והבנה, ומבין שהסובבים הם בני אדם ומותר להם לטעות וזה בסדר..

האם הוא דווקא זה המעיר, המאיר...  מכוון את הדעת לדרכים טובות וראויות יותר,

במן חן עדינות ורוך השמור ליחידי סגולה בעלי מזג יוצא מן הכלל?

האם להיות אדם טוב הוא לדעת להקשיב, להבין, לוותר, לשחרר...

האם אפשר בכלל להשתנות ולהפוך לאנשים טובים יותר,

ומה תפקידם של הדפוסים בכל כאוס החיים הזה?

כמה באמת אפשר להיפטר מתגובות של רגע ורגש..

להניח מאחור הרגלים מעכבים ובאמת לגדול מהם ולהשתפר?

להצליח למתן תגובות של על הדרך, של מיד, להצליח להתאפק ולחדול מזעם, לחדול מקורבות.

להיות רכים גם אם ברגיל אנו קשים ונחרצים

ללמוד לסלוח להבין מגבלותהם של אחרים ולהסתכל מבעד לרגע, מבעט לתסכול, תמיד לזכור לזכור ולזכור...

זו הרבה עבודה והיא מחייבת אנרגיה אין סופית, מכריחה להיות כל הזמן עם זכוכית מגדלת על עצמנו, להיות כל הזמן עם היד על דופק הסבלנות, להישמר מליפול לבור הצדקנות, הקורבנות...

אני באמת רוצה לגדול ולהיות אדם טוב יותר, רך יותר, קשוב וסלחני, אדם שרואה מבעד ומעבר, 

אדם שניחן ביכולת המופלאה, לסלוח לחמול להבין לליבם של טעויות וזיופים..

אני באמת רוצה, אבל לא מצליחה

הכצעקתה...