כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לגמור בפנים

    הכל התחיל מהחלטה ספונטנית וחצי מחושבת שהוא יגמור בפנים. אני, בת 28, מרגישה כמו בת 18. קולנוענית בשאיפה ותקועה בהווה. מרגישה שמשהו צריך לבעוט לי בחיים. אולי ילד?

    ניגמר המלאי של השניצל תירס

    32 תגובות   יום חמישי, 16/6/11, 20:14

    עכשיו הוא החליט שהוא לא רוצה ילד. הוא עדין מהרהר ועדין לא יודע אם הוא מוכן. הוא בדיוק בתקופה של חיפוש עצמי. הוא עוד מברר מה הוא רוצה, הוא רוצה אותי אבל עדין לא מצא את עצמו. אבל אני שם, אני רוצה, אני צריכה.


    מגיל 6 הייתי חוזרת הביתה לבד מבית ספר לבית ריק. אבאמא עובדים, אחיות גדולות כבר לא בבית ואני לבד עם מפתח על הצוואר. משימה מוכתבת אחת היה עלי למלא, בשנייה שאני נכנסת הביתה חובה שלי להרים את השפופרת לחייג למקום העבודה של אמא שלי לדקלם כרובוט: "שלום אפשר לדבר עם ..... .....?. היי אמא הגעתי. ביי". לזרוק את התיק לחמם שניצל תירס ולרבוץ מול הטלוויזיה.


    מגיל שש התפקיד שלי היה להודיע "אני כאן" ולקבוע לעצמי את חוקי הכאן.


    השנה החוקים השתנו- אל תטעו, לא ויתרנו, ניסנו לא להפר את חוקי הכאן הפרטי של כל אחד. בתחילה אני התגוררתי בתל אביב עבדתי קצת בתחקירנות קצת בלימוד והוא היה שם... בחיפה. התראנו בסופי שבוע- כמו חיילים. מסתבר שלהיות חיילים בגיל 27 זה ממש לא פשוט. לא נסיעות הרכבת בימי חמישי ולא הפרדות של בוקר יום ראשון. מישהו היה צריך לעשות את הויתור. זאת הייתי אני. אני עברתי לחיפה.


    ברור שלא עשיתי את זה רק בשבילו אלא גם בשבילי. גם לי היה חשוב הזוגיות, גם אני הרגשתי שאני חייבת למזג את כאן שלי והכאן שלו לכאנינו שלנו. לא ידעתי כמה שזה קשה. אני לא יודעת איך אפשר להסביר כמה זה מסובך ומורכב לאדם אשר רגיל לנווט את חייו על פי גחמותיו ותבונותיו הקיומיות שלו, ללכת על פי דרכו הסלולה של מישהו אחר. זה אפילו לא עניין של אגו, זה קטע של הרגל. אני מוכנה להישבע שפיזית לגוף היה קשה לקבל את זה. שבועיים ראשונים הייתי חולה. אני אף פעם לא חולה! גם כשאני רוצה. (במשך שרות צבאי מלא  פיללתי והתחננתי לחולי, כאב? אולי קצת היד? רגל תפוסה? כלום! אבל בחיפה.. שבועיים ראשונים . חולה. )


    בסוף התרגלתי. חיפשתי, בכיתי, צעקתי, לחשתי, התחברתי לעצמי, למדתי לבשל, למדתי לנקות, הרגשתי שהקדשתי את חיי לזוגיות והייתי מרוצה! עכשיו אני מוכנה, עברתי את השלב. אני צריכה משפחה פרטית אישית ושלי!. והוא ? רוצה שניצל תירס.    

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/6/11 16:26:

      צטט: קלועת צמה 2011-06-30 12:57:35

      תאור אמין של מציאות, והסיום גרם לי לחייך. מירה

       

      :)

        30/6/11 16:26:

      צטט: שטוטית 2011-06-30 13:00:37

      הכוכבית היא בגלל שהסתכלתי בפונקציית פוסטים של חברים וראיתי את הכותרת: נגמר המלאי של השניצל תירס וצחקתי מלאן פעם ראשונה היום }{

       

      תודה!! תמיד שמחה להצחיק :)

        30/6/11 13:00:
      הכוכבית היא בגלל שהסתכלתי בפונקציית פוסטים של חברים וראיתי את הכותרת: נגמר המלאי של השניצל תירס וצחקתי מלאן פעם ראשונה היום }{
        30/6/11 12:57:
      תאור אמין של מציאות, והסיום גרם לי לחייך. מירה
        28/6/11 17:44:
      תמתיני אני חושב שיהיו לכם ילדים יפים שווה לחכות,
        28/6/11 14:59:

      צטט: טאל סטוביק 2011-06-28 14:55:59

      מאמאמאמיי. את כותבת נהדר. תענוג לקרוא! נכנסת לעוד אחד

      תודה מותק!! תענוג לקבל מחמאות !

       

        28/6/11 14:55:
      מאמאמאמיי. את כותבת נהדר. תענוג לקרוא! נכנסת לעוד אחד
        23/6/11 16:46:
      ילד צריך לעשות רק כששני בני הזוג מוכנים ,אחרת תמצאי את עצמך עם ילד-אבל בלי בנזוג. תורידי הילוך מיצר ההתרבות. יש זמן להכל. כמה שתלחצי יותר-הוא יהיה מוכן פחות.סוג של חוקי לוגי כזה.
        22/6/11 12:52:
      דווקא נראה לי שנכנסת לדרך סלולה של מישהו אחר ואת הולכת להראות לו את הכיוון החדש. בהצלחה :)))
        22/6/11 11:50:
      איזה קשה זה. זוגיות.
        22/6/11 00:58:
      כל-כך מדוייק שכל מילה נוספת מיותרת *
        19/6/11 17:12:

      צטט: אורה .ה. 2011-06-19 17:11:46

      בואי לירושלים

       

      האמת אני מתה על ירושלים . אבל מה נעשה עם הבחור מהטכניון 

        19/6/11 17:11:
      בואי לירושלים
        18/6/11 23:08:
      ''
        18/6/11 19:25:
      take your time
      שולחת חיבוק!!
        18/6/11 12:35:
      כתבת רגיש ובהומור עצמי רב. אין על ויתורים בזוגיות כל עוד הם לא מגדירים את הגבולות האישיים מחדש כל פעם, שאז זה לא ויתור, זה משהו אחר. אבל מה הגבול שלך - רק את יכולה להגיד...וכשאת תגידי לו באופן בהיר וברור הוא יצטרך להבין.
        17/6/11 23:21:
      לאט לאט.....לפעמים הזמן פותר את כל הבעיות. יכול להיות שהוא פשוט צריך זמן להתרגל לרעיון.
        17/6/11 23:06:
      טוב, חיפה זו עיר די נחמדה, ואת יכולה לראות את הים מכל מקום, כך שזה לא נורא כל-כך. בהצלחה.
        17/6/11 22:30:

      צטט: ורדית.. 2011-06-17 19:33:57

      קראתי והזדהתי איתך מבינה אותך גם אני גדלתי כילדה עצמאית כי זה היה כורח המציאות ועל כן למדתי להתנהל לבדי ולא לסמוך שיעשו בשבילי אבל כשזה הופך להיות ביטול עצמי שאת מוותרת על שאיפות משלך ,או מנסה לרצות אחרים זה כבר לא עצמאות ברגע שאת מבטלת את עצמך מבטלים אותך לימדי להיות אסטרטיבית לצרכים שלך ולכבד גם את שלו אולם לא במחיר של אחד במקום אחד למדו שניכם לרצות ולוותר ולכבד את השני את צריכה לדעת איפה את עומדת היום ומה את רוצה לעצמך להציב לעצמך מטרה, וכמובן לראות אם הוא מוכן להיות שותף לכך אם אתם אוהבים תנסו לגשר מעבר למכשולים ולהעמיד הדברים במקומם כך שלא יהיו אי נעימויות מאחלת לך בהצלחה ובשורות טובות שבת שלום

       

      תודה.אני בהחלט מאמינה שקודם אני צריכה להקשיב לצרכים שלי אבל מאוד קשה למצוא אחד עם השני. עבודים על זה. תודה על התייחסות . שבת שלום

        17/6/11 19:33:
      קראתי והזדהתי איתך מבינה אותך גם אני גדלתי כילדה עצמאית כי זה היה כורח המציאות ועל כן למדתי להתנהל לבדי ולא לסמוך שיעשו בשבילי אבל כשזה הופך להיות ביטול עצמי שאת מוותרת על שאיפות משלך ,או מנסה לרצות אחרים זה כבר לא עצמאות ברגע שאת מבטלת את עצמך מבטלים אותך לימדי להיות אסטרטיבית לצרכים שלך ולכבד גם את שלו אולם לא במחיר של אחד במקום אחד למדו שניכם לרצות ולוותר ולכבד את השני את צריכה לדעת איפה את עומדת היום ומה את רוצה לעצמך להציב לעצמך מטרה, וכמובן לראות אם הוא מוכן להיות שותף לכך אם אתם אוהבים תנסו לגשר מעבר למכשולים ולהעמיד הדברים במקומם כך שלא יהיו אי נעימויות מאחלת לך בהצלחה ובשורות טובות שבת שלום
        17/6/11 16:53:
      לא מלמדים, פשוט נותנים דוגמא אישית.כשיש לך רצון עז במשהו ובן זוגך בדיוק בצד השני את מוותרת ובכך מראה לו איך מוותרים בפעם הבאה מבלי שהאגו נפגע. תחסכי במילים כי לרוב זה לא עוזר אלא להפך. בדיוק כמו שאת רוצה שהוא יהיה בשבילך כך תתנהגי איתו.
        17/6/11 15:21:

      צטט: לושי88 2011-06-17 15:09:28

      אולי זה יעודד אותך, אבל כלתי עברה מתל אביב לחיפה ממש סיפור דומה, הייתה חולה כל השנה הראשונה, היום הם נשואים וחובקים תינוק מדהים........את מלמדת אותו לוותר ולעשות בשבילך בעתיד......

       

      האמת מעודד . עכשיו אני רק צריכה איך ללמד אותו

        17/6/11 15:09:
      אולי זה יעודד אותך, אבל כלתי עברה מתל אביב לחיפה ממש סיפור דומה, הייתה חולה כל השנה הראשונה, היום הם נשואים וחובקים תינוק מדהים........את מלמדת אותו לוותר ולעשות בשבילך בעתיד......
        17/6/11 14:58:

      צטט: אסתר רבקה 2011-06-17 14:45:07

      כתבת עם עצב וחוש הומור.לא קל להגיע לעמק השווה יחד ולהבשיל ביחד.סבלנות והוא גם יגיע לשם.שבת שלום

       

      תודה..

        17/6/11 14:51:
      יש לי הרגשה שעם השניצל תגיע התובנה... את שרגילה להנהיג, לנווט לחוקק ולבצע, תממשי את חלומך. בהצלחה ( :
        17/6/11 14:45:
      כתבת עם עצב וחוש הומור.לא קל להגיע לעמק השווה יחד ולהבשיל ביחד.סבלנות והוא גם יגיע לשם.שבת שלום
        17/6/11 10:45:

      צטט: Benj 2011-06-17 10:43:17

      אולי הוא עוד ילד ואת חיה מפריכיות

       

      למה פריכיות - מבשלת בשר בקר מעולה

        17/6/11 10:43:
      אולי הוא עוד ילד ואת חיה מפריכיות
        17/6/11 10:25:

      כל הכבוד לך...

      כוכב* ופרח לשבת.

      ''

      קליק מדליק...

      פרשת השבוע - שלח לך.

        17/6/11 10:19:

      צטט: לא מתנגדת 2011-06-17 10:16:23

      חיפה חיפה, עיר עם תחתית


      (:

       

      לגמרי ;)

        17/6/11 10:16:

      חיפה חיפה, עיר עם תחתית


      (:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      מאמאמאמי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין