♦ החזית הדיפלומטית עמדה במרכז הענינים המדיניים השבוע ♦ בעקבות המאמצים הדיפלומטיים, יש סיכוי לסיכולו של המשט לעזה, והיום יודיעו המארגנים הטורקים, מה יהיה גורלו ♦ עתה מנסה המערכת המדינית להמשיך בהצלחתה ולמזער את ההכרזה הצפויה באו"ם על הקמת מדינה פלשתינאית, באמצעות גיבוש מדינות איכותיות שיתנגדו לו ♦ עיקר המאמץ מתרכז במדינות אירופה, לאחר שארה"ב כבר הודיעה כי תתנגד ♦ גרמניה כבר הצטרפה למתנגדים, נתניהו גייס השבוע גם את איטליה והוא בדרך לעוד מדינות ממזרח אירופה ♦ הקרב על ספטמבר בעיצומו הן במישור הדיפלומטי ובמקביל גם במערכת הביטחון, במטרה למנוע מהומות פלשתינאיות לאחר ההכרזה ♦ בין לבין תתרגל מערכת הביטחון את תרגיל העורף הגדול בשבוע הבא, שיגיע לשיאו ביום רביעי עם שתי אזעקות שיורידו את כל תושבי המדינה למקלטים ♦ הכל על מדיניות הסיכול של השבוע החולף ♦

אריה זיסמן

אם לא יקרה משהו מפתיע, יודיעו היום המארגנים הטורקים של משט המרמרה, כי הם מבטלים את תוכניתם ולא יצאו עם ספינתם לעזה. בכך הצליח המאבק הדיפלומטי למנוע את המשט הפרובוקטיבי.

אם לא יקרה משהו מפתיע, תהיה בספטמבר הכרזה באו"ם על הקמת מדינה פלשתינית. בכך תיכשל מדינת ישראל במאבק הדיפלומטי שהיא מנהלת נגד התהליך הזה. התשובה שנתניהו מנסה בכל זאת לגבש: חזית התנגדות של 30 מדינות איכות באו"ם, שיצביעו נגד ההכרזה ובכך יפחיתו מחשיבותה וימזערו אותה.

אם לא יקרה משהו מפתיע, תמשיך מצרים "לחשוף" עוד ועוד "מרגלים" ו"סוכני מוסד" ישראלים. זו האובססיה המצרית מאז ומתמיד, אך עתה לאחר הפלת מובארק, הדבר מתעצם שבעתיים, בעיקר לצרכים הפנימיים. המטרה: להראות לעם המצרי, שהשלטון החדש אינו שבע רצון מהיחסים עם מדינת ישראל.

שלושת הארועים הללו — המשט המתנדנד לעזה, הכרזה הצפויה באו"ם, והמשך המתיחות הדיפלומטית עם מצרים לאור מעצרו של אילן גרפל — הישראלי המוזר, שנחשד כ"סוכן המוסד", עמדו במרכזו של השבוע וימשיכו להעסיק את המערכת המדינית גם בתקופה הקרובה.

במערכת הביטחון מודעים לכל זה והשבוע המשיכו באימונים לקראת ארועי ספטמבר ולקראת ארועי המשט, אם בכל זאת הוא לא יתבטל. בין לבין יערך בשבוע הקרוב תרגיל עורף גדול, ובמרכזו התקפת טילים על ערי מדינת ישראל. במשך חמישה ימים תתרגל מדינת ישראל את מוכנותה למלחמה כוללת, וביום רביעי אף יושמעו שתי אזעקות — בבוקר ובערב.

"בכוח ובנחישות"

ההודעה הצפויה היום של מארגני המשט הטורקיים, כי החליטו בשלב זה לבטלו, תהיה שיאו של המאבק הדיפלומטי שניהלה ומנהלת מדינת ישראל. הארגון הטורקי IHH הודיע כל העת, כי לא יכנע ללחצים. אבל בסופו של דבר, לא הצליח לעמוד בהם, בפרט לאחר שלא קיבל מהשלטונות הטורקים בראשות ארדואן, את התמיכה הנדרשת לקיום המשט.

בימים האחרונים פנו בכירים בארגון הטורקי לראשי הקהילה היהודית בטורקיה וביקשו להעביר מסר למדינת ישראל, כי אינם מעונינים בעימותים עם חיילי צה"ל, כפי שהיה במשט הקודם. אותם בכירים ביקשו לברר, האם ניתן להגיע להסדר כלשהו עם מדינת ישראל להעברת סיוע הומניטרי לעזה. התשובה שקיבלו היתה חד משמעית: "אין שום בעיה הומניטרית בהעברת משלוחים לעזה. אם תנסו לפרוץ את המצור, תעצרו שוב בכוח ובנחישות"!

הארגון הטורקי שמע והפנים. היום יודיע כאמור ככל הנראה על החלטתו הסופית. השבוע כבר ניתן הרמז הראשון, כאשר בכירים טורקים אמרו, כי המצב בסוריה ובכלל במזרח התיכון, מקשה על המשט לצאת לדרך. כמו כן תירצו את העניין באי מוכנות המרמרה לצאת לדרך. באם אכן יפרוש הארגון הטורקי מהמשט, הרי שהמרמרה לא תגיע שוב ארצה. ספינות אחרות מארצות שונות טרם פרשו, אבל אף לא אחת מהן דומה למרמרה על כל המשתמע מכך, הן בגודל הספינה וגם בגלל כל מה שהיא מסמלת לאור האירועים הקודמים.

כך או כך, בצה"ל ממשיכים להיערך לקראת המשט, ומתיחסים אליו כאילו הוא יצא לדרכו כמתוכנן. השבוע אף נערך תרגיל השתלטות על ספינה גדולה בלב ים (הרחבה ב"מקור נאמן").

מדינות האיכות יתנגדו

במערכת המדינית הביעו סיפוק רב מההצלחה הדיפלומטית למנוע את המשט. ארה"ב סייעה בכך והפעילה מצידה לחץ כבד על ארדואן. עתה מתרכז המאמץ המדיני בניסיון לסכל את ההכרזה באו"ם בספטמבר על הקמת מדינה פלשתינית. אולם כאן הענינים הרבה יותר קשים ומסובכים.

ראה"מ נתניהו והשרים כבר השלימו עם העובדה שיהיה רוב להצעה באו"ם. המאמץ מתרכז בגיבוש חזית של 30-50 מדינות "איכותיות" שיביעו התנגדות למהלך הזה.

השבוע הודיע ראש ממשלת איטליה, סיליביו ברלוסקוני, כי ארצו תומכת במו"מ בין הצדדים, אך מתנגדת להכרזה חד צדדית באו"ם על הקמת מדינה פלשתינית. ברלוסקוני אמר את הדברים לאחר פגישה שקיים עם נתניהו באיטליה. עמדה זו מקובלת גם על גרמניה שהיתה הראשונה באירופה שהודיעה כי תתנגד להכרזה החד צדדית הפלשתינית.

לאחר שארה"ב, גרמניה ואיטליה הביעו את עמדתן, מצפים בירושלים לשמוע את עמדת בריטניה ומקווים שהיא לא תהיה שונה. באשר לצרפת — עד כה טרם ידוע מה היא תחליט. ההערכה היא שפריס תימנע או שבסוף תתמוך בהצעה.

גורמים מדיניים ציינו כי ארה"ב ממשיכה להפעיל לחץ כבד על צרפת כדי שתשנה את עמדתה, ותצטרף לקבוצת המדינות שזכו לכינוי "המיעוט המוסרי". "מתנהלות שיחות, שום דבר לא סגור. צרפת היא מדינה מרכזית, ואין לדעת עדיין כיצד היא תנהג", ציינו.

נתניהו ממשיך כל העת לחפש עוד מדינות שיתנגדו להכרזה. במסגרת זו הוא מתכנן לטוס לביקור קצר במדינות מזרח אירופה, בהן פולין, רומניה והונגריה, בניסיון לשכנע אותן להצטרף אל קבוצת המדינות האירופיות המתנגדות להכרזה חד צדדית. "אם נגבש 30 עד חמישים מדינות שיתנגדו להכרזה, זו תהיה הצלחה גדולה כיון שמדובר במדינות איכות", אמר השבוע ליו"ר הפרלמנט האירופי, פרופ´ יז´י בוז´ק, עימו נפגש בישראל.

החשש: איבוד לגיטימציה

במערכת הביטחון חוששים מעימותים אלימים לאחר ההכרזה. החשש מתעצם לנוכח האפשרות שהמהומות יובילו גם לעימותים עם ערביי ישראל, כפי שהיה בארועי אוקטובר 2000.

בשיחות סגורות, מתבטא נתניהו בעניין הזה והוא חושש מאינתיפאדה שלישית שתפרוץ לאחר ההכרזה בספטמבר. גורם מדיני בכיר שצוטט השבוע בתקשורת, אמר כי נתניהו מודע לכך, שלמרות המאמץ שמשקיעות מדינת ישראל וארה"ב בקרב מדינות אירופה, לא ניתן יהיה לעצור את הפלשתינים מלפנות לאו"ם. המאמץ שלו מתרכז ביצירת דעת קהל, שאם יחלו מהומות אחרי ההכרזה, האחריות לא תוטל על מדינת ישראל.

לאחרונה הוצגו בפני נתניהו כמה תרחישים ביטחוניים פסימיים לקראת הצפוי להיות בספטמבר. על פי חלק מהתרחישים, יתכן כי יתפתחו עימותים חריפים בין כוחות הביטחון ובין מפגינים ערביים. כמו כן עקב חוסר היציבות במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט, קיים חשש מצעדות של אלפים רבים, אולי אפילו עשרות אלפים, שיגלשו למהומות ולעימותים חריפים עם צה"ל. החשש כאמור גובר לנוכח האפשרות שגם ערביי ישראל יצטרפו למהומות, ויגרמו לחוסר יציבות פנימית וחיצונית בתקופה רגישה ביותר.

חשש נוסף: אם תהיה הכרזה על מדינה פלשתינית בספטמבר, יאבדו כ-250 אלף ישראלים המתגוררים בשכונות היהודיות שמעבר לקווי 67´ בירושלים (רמות, גילה, הר חומה) את הלגיטימציה להתגורר בבתיהם.

עיוותים באו"ם

השבוע נכנס רון פרושאור לתפקידו כשגריר ה-16 של מדינת ישראל באו"ם. לאור הארועים המדיניים הצפויים, יהיה עליו להתמודד עם קשיים דיפלומטיים רבים, בראשם ארועי חודש ספטמבר.

פרושאור שנבחר לתפקידו לאחר מאבקים קשים ומרים בין נתניהו לליברמן, עוד עשוי להצטער כי הגיע לאו"ם בתקופה הדיפלומטית הקשה ביותר למדינת ישראל. הוא יכנס להסטוריה כמי שבתקופתו כשגריר באו"ם, התקבלה ההחלטה בעד מדינה פלשתינית.

פרושאור מוכן להתמודד עם העניין ויש לו כבר תשובה מוכנה. "יש דברים רבים שיזכו לרוב בעצרות האו"ם למרות שכלל אין בהם הגיון. באו"ם יכולים להחליט שכרגע יש לילה ושורר חושך בחוץ, בעוד מחוץ לחדר הישיבות זורחת השמש".

כראייה הוא מציג דוגמא לעיוות הזועק לשמיים: "מי שמכהנת כיושבת-ראש המועצה לזכויות אדם היא לוב".