♦ נתניהו שהתנגד בתקיפות לרוטציה בראשות הממשלה, "נאלץ" השבוע להעתר לבקשת רוטציה מסוג אחר סביב שולחנו. היה זה במהלך הגיבושון בצפת ♦ מנגד, שר החוץ ליברמן קיים גיבושון קצת שונה, בחברון, בו נטלו חלק שגרירי ישראל והדיפלומטים משירות החוץ. חסר היה להם שלא להגיע... ♦ התקשורת שוב גילתה אוזלת יד בסיקור פרשה שלא היתה ולא נבראה. כאשר גילתה שמדובר בטעות, פירסמה הבהרה קטנה ושולית בעמוד פנים-פנימי בעיתון ♦ מי הוא ראש הממשלה שכיהן את הזמן הרב ביותר בתפקידו, והיכן ממוקם נתניהו? ♦ איזה מאמר נגנז השבוע בכנסת ומדוע? ♦ לקראת תרגיל העורף, מתכוננים לעימות הבא ומשרטטים את מפת האיומים והטילים ♦ לקראת ספטמבר — נערכים במשטרה לפיזור הפגנות ומהומות ♦ לקראת המשט — נערכים בשייטת לקבל את המרמרה באמצעים חדשים ומפתיעים ♦

מודעת הבהרה

הכלב והסקילה: הסיפור שלא היה ולא נברא זכה להתנצלות קטנטונת

מודעת הבהרה קטנה שפורסמה שלשום בעמוד 21 למטה (למטה) בעיתון "מעריב", מספקת צוהר לאופן בו מטפלת התקשורת הכללית בכל הקשור לחרדים, ומצדיקה את כל הביקורת עליה בהקשר הזה.

במודעה נאמר כך (עם קיצור דברים מתבקש): "ידיעה שפירסמנו לא מכבר תחת הכותרת ´מאה שערים: בית הדין הורה לסקול כלבה´, דווח כי אגודת צער בעלי חיים הגישה תלונה למשטרה נגד בית הדין הרבני... כותרת הידיעה לא שיקפה את הסיפור במלואו, ואנו מתנצלים על עוגמת הנפש שנגרמה לבית הדין ולחבריו".

זו כאמור היתה "הודעת ההבהרה" על סיפור שנכתב בהבלטה גדולה באותו עיתון ובעוד כלי תקשורת. הסיפור התבסס (ובעצם הועתק במלואו), מכתבה שנכתבה באחד האתרים "החרדים", לפיה דייני בית הדין לעניני ממונות במאה שערים, הורו לקבוצת ילדים לסקול באבנים כלב שנכנס למקום, עקב גלגול נשמות.

בכתבה נכתב כי הכלב נכנס לבית הדין, וכל הניסיונות של הנוכחים במקום לסלקו, עלו בתוהו. בהמשך נכתב כי "לפתע נזכרו הדיינים בעורך דין חילוני מוכר, שלפני 20 שנה נקלע לסכסוך עם בית הדין, וגזרו עליו שיחזור למקום בגלגול של כלב. ישבו הדיינים והחליטו כי דינו בסקילה, ולכן ילדי מאה שערים קיבלו זימון דחוף לרחבת בית הדין, שם השליכו על הכלב אבנים. רק לאחר שעה ארוכה, עזב הכלב את המקום".

הכתבה ההזויה, המופרכת והבלתי אחראית הזו, התגלגלה כאמור לעיני הכתבים החילוניים הנוהגים להציץ בקביעות בכל האתרים "החרדים", ומשם הגיעה לכותרות, תוך פנייה לאגודת צער בעלי החיים, להגיב ולהגיש תלונה למשטרה. מיד לאחר פירסום הדברים, החל גל תקשורתי עכור, שבא להוכיח עד כמה הציבור החרדי מנותק, חשוך, פרימיטיבי ועוד קלישאות קבועות השמורות בעיתונות החילונית למקרים מעין אלו, כאשר באים לתאר את הנעשה בציבור החרדי פנימה. כתבה כזו נפלה לידיהם כשלל רב והם עטו עליה וסיקרו אותה מכל זוית אפשרית.

מי שהחליט לעשות מעשה, הוא אחד הכתבים ב"מעריב", כ"צדיק בסדום", שהגיע למקום, בירר את הדברים לאשורם, ועלה עד מהרה על העניין. לא גילגול, לא סקילה (ואפילו לא זריקת נעליים). הכלבה אכן הסתתרה בתוך בית הדין, העובדים חייגו למוקד העירוני, והם אספו את הכלבה מהמקום. זה סיפור המעשה ואין בלתו.

הכתב שבדק את העניין, מניח את עיקר האשמה לפתחו של האתר "החרדי" שפירסם את הדברים, בלי לבדוק אם אכן הם נכונים. בכתבה שלו נכתב כי "החרדים עצמם יודעים שאין להאמין למקורות הללו". אולם הכתב מודה באומץ, שמנגד נמצאת התקשורת הישראלית, "שטחית ובורה, שאינה מחמיצה הזדמנות להכניס לחרדים".

"זו חתונה מפוארת בין זרזיר לעורב באולמי פנטוזיה מזרח תיכונית", מאפיין הכתב את הסיפור כולו, וממשיך לכתוב באומץ: "יש הרבה יותר מקרי התעללות בחיות בקרב הציבור החילוני, אבל למה שהעובדות יפריעו לסיפור טוב ולקצת שנאת חרדים הרווחת במקומותינו".

ובשורה התחתונה: הנה עוד הוכחה לחוסר האחריות, חוסר הרצינות ובעיקר בורות של התקשורת החילונית בכל היחס שלה לציבור החרדי, והסתמכות מטופשת של כתביה על מקורות בלתי אמינים, אנונימים ולא מבוססים.

וכל זה שווה "מודעת הבהרה" קטנטונת בעמוד 21 למטה למטה...

רוטציה מלאה

היכן הסכים ראה"מ נתניהו לקיים רוטציה סביב שולחנו?

מיד לאחר הבחירות האחרונות, כאשר התברר ש"קדימה" זכתה במספר המנדטים הגדול, ומנגד לנתניהו היה את הגוש הגדול יותר, עלתה שאלת הרוטציה בראשות הממשלה. לבני התנתה את הסכמתה להצטרף לקואליציה, רק אם תהיה רוטציה, וטענה כי היא קיבלה את מספר המושבים הגדול ביותר בכנסת. נתניהו התנגד ואמר כי בשיטה הפרלמנטרית, מה שקובע הוא הגוש. עקב חילוקי הדיעות הללו סביב הרוטציה, נמנעה הקמת ממשלת אחדות.

והנה לפני שבוע בדיוק, שבה הרוטציה והגיעה עד שולחן ראה"מ (כפשוטו). וזה סיפור המעשה. במהלך "הגיבושון" של חברי הקואליציה בצפת, סידרו המארגנים את השולחנות וכאשר הגיעו לשולחנו של ראה"מ, התלבטו בעניין שיבוץ המקומות. המארגנים התקשו להחליט מי ישב עם נתניהו, ולכן החליטו על רוטציה.

בסעודה הראשונה ישבו בשולחן של נתניהו, השרים אהוד ברק, אביגדור ליברמן, אלי ישי, גדעון סער, ודניאל הרשקוביץ, ואילו בסעודה השנייה נערכו חילופי מקומות, ולשולחנו של ראש הממשלה שובצו השרים אריאל אטיאס, ישראל כץ ולימור ליבנת. בדרך זו נמנע משבר קואליציוני פנימי...

במהלך השהות המשותפת, נודע לחברי הקואליציה כי נתניהו הוא לוי. היה זה כאשר הגבאי אברהם מיכאלי (ש"ס) ביקש להעלות לתורה את נתניהו ולכבדו ב"שישי". נתניהו הנהן בראשו, ואמר שאינו יכול. כולם הביטו לעברו של נתניהו, ולא הבינו מדוע הוא מסרב. כאשר ניגשו אליו, אמר כי הוא לוי.

אף שהמשתתפים מיעטו לדבר על פוליטיקה, היו גם חריגות. כך לדוגמא, החליט שר החוץ ליברמן לשמח את נתניהו, כאשר הצהיר כי הקואליציה הנוכחית תסיים את כל תקופת כהונתה, ותהיה הראשונה מאז ממשלת גולדה מאיר שתכהן את מלא הקדנציה. נתניהו שמע וחייך. גם ברק. למפלגתו — עצמאות, אין הרי סיכוי לעבור את אחוז החסימה.

ליברמן סיפר סיפור נוסף, שהיה קשור לימיו בעבר בליכוד. "כאשר באנו ב-93 לפתוח סניפים חדשים, לאחר בחירת נתניהו ליו"ר הליכוד, היה הסניף הראשון בצפת. כאשר גילינו שבאותו בית בו פתחנו את סניף הליכוד, נולד אבו מאזן, זה עשה אותי עוד יותר שמח".

כל חברי הקואליציה קיבלו שי קטן למזכרת, ספר עם הקדשה אישית מאת ראה"מ וכן ברכון עם זמירות השבת ונר הבדלה.

אגב, כדי שהאופוזיציה לא תשאל שאלות וכדי שמבקר המדינה לא יפתח בחקירה, נקבע מראש כי כל חדר יעלה אלף שקל על חשבון האורחים. בסיום הגיבושון הוחלט, לערוך בשנה הבאה ארוע דומה, והפעם במצפה רמון בדרום. ימים יגידו האם הקואליציה תשרוד עד אז. בקטע הבא.

קדנציה ארוכה

היכן ממוקם נתניהו בהשוואה לראשי ממשלה אחרים בתקופת כהונתו?

אם מישהו היה אומר בתחילת הקדנציה של נתניהו, שהוא עומד להיות ראש הממשלה עם זמן הכהונה, הגדול ביותר מכל ראשי הממשלה האחרים (מלבד בן גוריון שכיהן במצטבר 13 שנים), היו לבטח כולם צוחקים עליו.

איך יתכן שנתניהו, זה שנראה סוחב את העגלה בקושי, זה שנלחץ (לכאורה) מכל מה שקורה סביבו, זה שהקדנציה הראשונה שלו היתה בעייתית, וזה שראשי מערכת הביטחון יוצאים נגדו (חלקם ממניעים פוליטיים), דוקא הוא ימשוך את זמן הכהונה הגדול ביותר? לא יתכן. אולם זו המציאות!

הנה הנתונים: אם הבחירות הבאות יערכו במועדן, הרי שהן יתקיימו בעוד שנתיים וחמישה חודשים — אוקטובר 2013. במערכת הפוליטית מעריכים כי הבחירות יערכו לבסוף שנה לפני המועד. התסריט הוא, שבחורף הקרוב הממשלה תתחיל לחרוק בעקבות האירועים המדיניים הצפויים. החריקות יהפכו לסדקים ממשים לקראת האביב הבא, ואז בקיץ הממשלה תיפול. על פי תסריט זה, הבחירות יערכו באוקטובר- נובמבר 2012, ומיד אחר כך תוקם ממשלה חדשה.

מדובר כמובן בהערכות בלבד, כיון שהממשלה יכולה גם להאריך ימיה עד סוף הקדנציה, ובמקביל יכולה ליפול הרבה לפני. אולם במערכת הפוליטית מעריכים כאמור "המבינים", שהתסריט הנ"ל הוא האפשרי, יותר מכל דבר אחר.

העיתונאי יוסי ורטר, ערך על פי זה תחשיב מעניין. אם אכן נתניהו יכהן כראש ממשלה על סוף 2012, כפי שמעריכים רבים במערכת הפוליטית, הרי שהוא ירשם כאמור בהסטוריה כמי שכיהן במצטבר — יחד עם הקדנציה הראשונה, יותר מכל ראש ממשלה אחר, זולת בן גוריון.

כבר היום מכהן נתניהו במצטבר חמש שנים ושלושה חודשים, יותר משרון שכיהן (במצטבר) ארבע שנים ועשרה חודשים, יותר מגולדה מאיר, חמש שנים וחודש, יותר מאהוד אולמרט — שלוש שנים ושלושה חודשים, יותר משמעון פרס — שנתיים ו-264 ימים, והרבה יותר מאהוד ברק — שנה ו-245 ימים (השיאן השלילי).

אם נתניהו ישאר בשלטון עוד שנה וחצי לפחות, כפי שכאמור מעריכים במערכת הפוליטית, הרי שהוא ידלג גם מעל זמן כהונתם של לוי מאשכול — חמש שנים ו-247 ימים, מנחם בגין — שש שנים ו-113 ימים, יצחק רבין — שש שנים ו-132 ימים (בשתי קדנציות), ואפילו מעל יצחק שמיר — שהחזיק בשיא אחרי בן גוריון וכיהן 6 שנים ו-242 ימים במצטבר.

רבים נוהגים להשוות את נתניהו לשמיר, כיון ששניהם דוגלים בשמירת הסטטוס קוו המדיני, לא לעשות שום דבר לכאן ולכאן, אלא לשמור על הספינה ולמנוע את הפלת הממשלה. מסתבר שהשיטה הזו, היא המתכון להשרדות ארוכה, הרבה יותר מכל ראשי הממשלה שנחשבו מהפכניים ופורצי דרך. אחד מהם נרצח, השני אמר "איני יכול עוד", שלישי חטף שבץ מוחי, רביעי הלך הביתה בגלל טלנסקי, ודוקא נתניהו שורד וישרוד.

נתניהו הולך איפוא בהדרגה, והופך להיות הסגן של בן גוריון בכל הקשור לתקופת זמן כהונתו. אין שום סיכוי שהוא יגיע ל-13 שנים בראשות הממשלה, גם אם יבחר לקדנציה הבאה, אבל גם המקום השני נחשב למכובד, בהתחשב בכל ראשי הממשלות לפניו, שנפלו הרבה קודם.

המאמר הגנוז

מדוע החליטה לשכת ראה"מ שלא לפרסם את המאמר של נתניהו?

בלשכת ראה"מ טרם נרגעו מדבריו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שתקף בחריפות בכינוס שנערך באוניברסיטת תל אביב, את המדיניות שמובילים ראה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. בדבריו האשים דגן כי העיסוק בסוגיות הביטחון של מדינת ישראל הוא "רדוד".

בהמשך מתח דגן מתח ביקורת מרומזת על נתניהו ועל ההנהגה הנוכחית, תוך שהוא אומר כי אי אפשר לסמוך עליהם, שלא יקבלו החלטות שגויות בעניין האיראני. דגן התריע מפני החלטה על תקיפה ישראלית את מתקני הגרעין, ואמר כי אסור שזה יקרה.

בלשכת ראה"מ, היו רוצים מאד לענות לדגן באופן רשמי, אך לא עושים זאת. תחת זאת התגובות הן בלתי רשמיות, והם מפקפקות במניעים האמיתים העומדים מאחורי הביקורת של דגן. "הכל נעשה ממניעים פוליטיים", רומזים שם. ולמרות כך, נעשה השבוע ניסיון להשיב לדגן, וגם כן במרומז.

התשובה שנמנעה ממש ברגע האחרון, הייתה אמורה להגיע בעלון פרשת השבוע, שהחל לאחרונה לצאת בכנסת. בעלון — "חכימא" שמו, כותב כל פעם חבר כנסת אחר, מאמר על פרשת השבוע, תוך שהוא מנסה לחבר אותו לענינים שעל הפרק. מי שאמור היה לכתוב השבוע את המאמר, הוא בנימין נתניהו.

העלון התעכב לדפוס זמן ממושך מהרגיל, ובלשכתו של ראה"מ הסבירו, כי הסיבה לכך היא רצונו של נתניהו לעבור עליו באופן אישי. וכל זה בגלל שהמאמר עוסק במרגלים שהוציאו דיבת הארץ רעה.

המאמר רמז על דגן, כמי שכביכול עסק בריגול, במשך תקופת כהונתו במוסד. נתניהו כתב במאמרו, כי מרגל צריך לתת דיווח על מה שעיניו רואות, ולא להעניק פרשנות משלו. זאת כדי לאפשר למנהיגים לקבל החלטות, רק על פי הדיווח מהשטח.

המאמר יצא לאור, וכלי התקשורת עטו על לשכת ראה"מ, כדי לקבל תשובה, האם יש קשר לפרשת מאיר דגן. ההתרוצצות הזו סביב המאמר, גרמה להוראה שהגיעה מלמעלה, לפיה יש לגנוז את המאמר ולאסוף את כל עותקיו.

התקשורת המשיכה להקשות ולא היתה מוכנה לקבל את גניזת המאמר, ללא תגובה מסודרת. בסופו של דבר ציינו בלשכה, כי מי שכתב את המאמר הוא לא נתניהו, אלא אחד מיועציו (חובשי הכיפה). "ראה"מ לא אישר את המאמר לפרסום, לא חתם עליו, והוא גם לא יודפס", מסרו בלשכתו. דגן ניצל.

המשנה לראש

מי החליף השבוע את נתניהו בתפקידו ומדוע זה אינו מספק אותו?

בנימין נתניהו היה השבוע באיטליה ומי שהחליף אותו, היה יריבו הפוליטי הגדול בתוך הליכוד — המשנה לראה"מ סילבן שלום.

אין זה סוד שסילבן לוטש עיניו לתפקיד, ובהתמודדות הבאה בתוך הליכוד, הוא שוב יציג את מועמדותו במטרה להבחר כיו"ר המפלגה, ואז להתמודד גם על ראשות הממשלה. לסילבן יש תוכנית מסודרת כיצד לעשות זאת. לדעתו, עצם כהונתו בעבר בתפקידים הבכירים ביותר בממשלה: שר חוץ, שר אוצר וסגן שר ביטחון, מכשירים אותו לתפקיד ראש הממשלה.

לא מכבר העניק סילבן שלום, ראיון לתקשורת וסיפק כמה אמירות, המראות את הכיוון שלו ואת דרך ההתמודדות שהוא מתכנן. "צריך לזכור שכבר הייתי מספר שניים ברשימה לכנסת, ושבכל מקרה אני מספר שניים בליכוד לכל דבר. נתניהו הבטיח לי לכהן כשר הבכיר ביותר וההתחייבות הזו לא מולאה. נכנסתי לממשלה של נתניהו בגלל התחייבויות מסוימות שניתנו שגם הן לא קוימו. ובכל זאת אני שלם עם המהלך. אני מאמין שחברי הליכוד והציבור בארץ מסתכלים עלי כעל מספר שתיים, גם אם עכשיו אני לא בתפקיד שר האוצר או שר החוץ".

על יחסיו עם נתניהו אומר סילבן: "אנחנו מקיימים יחסי עבודה, לא יחסים אישיים. כשיש התמודדות יש מתיחות, ואני אדם עם השקפות עצמאיות. גם כשכרתתי ברית פוליטית בממשלתו של שרון, לא נחשבתי לאיש שלו. אני לא ´יס מן´ של מישהו. יש מומחים להיות אנשים של ראש הממשלה. אני לא. אני שומר על העצמאות שלי בקנאות".

בהמשך מתייחס שלום גם לעניין העדתי. "אני מאמין שאהיה ראש ממשלה. ברור. העובדה שעד היום לא היה כאן ראש ממשלה מעדות המזרח, פשוט בלתי נתפסת. אולי הבוחרים המזרחים לא מאמינים שספרדי יכול להנהיג אותם. יש להם חוסר אמונה בעצמם. כבר היו לנו נשיאים ושרי חוץ ושרי בטחון ושרי אוצר ורמט"כלים, וחייב להיות פה בקרוב גם ראש ממשלה מזרחי". את הפרק הזה מסיים סילבן בדוגמא מארה"ב. "אני מאמין שתקדים אובמה ישפיע גם עלינו".

לסילבן יש גם תיאוריה משלו, הקובעת כי אם היה הולך עם שרון כשהקים את קדימה, היה הופך ראש ממשלה. זאת משום שהוא (סילבן) היה מקבל את תפקיד ממלא מקום ראש הממשלה ולא אהוד אולמרט, דבר שהיה מביא אותו לתפקיד ראש הממשלה לאחר מחלת שרון.

כך או כך, כאשר נתניהו טס לחו"ל, נערכת רוטציה בין שני המשנים לראש הממשלה, סילבן שלום ומשה יעלון, מי יחליף ויכהן כראש ממשלה. בפעם הקודמת זה היה יעלון, והשבוע זה היה שלום.

את סילבן זה לא מספק, וכל מי שנמצא בסביבתו יודע עד כמה הוא כועס על נתניהו, גם בגלל שלא מינה אותו לחבר בשביעייה, כפי שלטענתו הובטח לו, וגם בגלל שלא קיבל תפקיד גבוה יותר מיעלון — ממלא מקום ראש הממשלה. בינתים הוא נאלץ להחזיק כאמור בתפקיד ראש הממשלה המחליף ברוטציה. גם זה משהו.

כוננות ספיגה

מפת האיומים והטילים: אלו ערים צפויות לספוג את מירב הטילים?

הנתונים שהוצגו השבוע בפני באי הכינוס המיוחד של ועדת חוץ וביטחון, לא היו קלים לשמיעה. הדיון נקבע לקראת תרגיל העורף הגדול שיערך בשבוע הבא החל מיום ראשון ועד יום חמישי. הדובר היה אלוף פיקוד העורף — יאיר גולן, והתחזית שבפיו היתה שחורה.

מיד בתחילת דבריו אמר כי "פיקוד העורף מעריך שבמלחמה הבאה יפלו על תל אביב עשרות בודדות של טילים, ואילו בירושלים יפלו טילים בודדים". לפי אותן הערכות יפלו חלילה "מאות רבות" של טילים על קרית שמונה, כאשר בצפת, כרמיאל וחיפה יספגו "מאות בודדות". ישובים אלו מוגדרים כ"ישובים סופגי אש" כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה.

ת"א תספוג כאמור לפני התחזית עשרות בודדות של טילים, וכמוה חולון ובת ים. באר שבע — תספוג לפי התחזית הזו "עשרות רבות" של טילים שיגיעו מעזה. ירושלים תהיה רחוקה מקו האש, והיא תקלוט אלפי תושבים שיפונו מבתיהם מהערים המטווחות.

הנתונים הוצגו על פי מידע מודיעיני שהוצג כמבוסס ועל פי הערכות כאלו ואחרות. בפיקוד העורף אמרו כי המידע כולו הועבר לרשויות המקומיות, וכל עיר קיבלה תרחיש על כמות הטילים שהיא עלולה לספוג חלילה, תוך מתן הערכה על פוטנציאל הנזק וכן אפשרות של פינוי תושבים.

ההערכה היא כי העימות הבא יהיה ארוך יותר, מספר הטילים גדול משמעותית, טווח הטילים יורחב, ורמת הדיוק של האויב תעלה. העורף יהפוך לחזית והמדינה כולה תהיה תחת מתקפה ממושכת.

אפילו אילת נמצאת על כוונת החיזבאללה. ממידע שהגיע לגורמי ביון מערביים עולה כי העיר הדרומית לא תהיה מוגנת מפני איום הסקאדים. מהמידע עולה כי סוריה העבירה לידי החיזבאללה עשרה טילי קרקע קרקע מדגם סקאד-די, שמסוגלים לפגוע במטרה במרחק של 700 ק"מ מנקודת השיגור.

החיזבאללה פרס את הטילים באופן שמאיים על אתרים רגישים בעומק מדינת ישראל, כאשר לא מן הנמנע שאחד מהם הוא הכור בדימונה. חלק מהטילים מכוונים כאמור גם לעבר אילת. נסראללה מעונין בהישג תעמולתי, כדי להראות לעולם ולמדינת ישראל, כי אין נקודה בארץ שהוא לא יכול להגיע אליה, אפילו לעיר הנופש הדרומית ביותר. "אין לכם לאן לברוח", יאמר נסראללה בנאומו בתחילת העימות הבא. "אפילו אילת כבר אינה בטוחה"..

בפיקוד העורף נערכים כאמור לכל התרחישים, כאשר חלק משירותי החירום והמתקנים הביטחוניים החיונים, יועתקו מתחת לאדמה כדי למנוע את פגיעתם. ולמרות הכל, ועל פי כל התחזיות ברור לכל: אם ד´ לא ישמור עיר, שוא שקד שומר. רק תפילות.

אימונים חשאיים

לקראת ספטמבר: כך מתאמנים כוחות הביטחון לפיזור מהומות

אירועי ספטמבר הקרובים מעסיקים את כל הדרגים — המדיניים והביטחוניים. בתחום המדיני נערכים נציגי מדינת ישראל לסכל את כוונת הפלשתינים לקבל הכרה באו"ם כמדינה פלשתינית. בד בבד נערכת מערכת הביטחון לקראת מהומות אפשריות שיפרצו במספר גזרות בו זמנית.

למעשה מאז נכנס לתפקידו, מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, הוא מקדיש תשומת לב רבה למוכנות המשטרה לקראת ארועי ספטמבר. מאז תוכנית ההתנתקות לא התמודדה המשטרה עם משימה בקנה מידה גדול, וכך היא מתייחסת למה שצפוי להתרחש.

כוחות הביטחון לא ממתינים לדרג המדיני ולניסיונות סיכול ההכרזה, וכבר מכינים תוכניות ליום שאחרי. לצורך כך יש כבר הערכות חשאית, כולל תוכניות מסודרות כיצד למנוע מהמהומות הצפויות להתפשט ולהתרחב.

השבוע כבר החלו בהכנות מעשיות באמצעות תרגיל גדול שסיכם שלושה ימי אימונים. התרגיל נערך ביער חדיד, סמוך ליער בן שמן, ונטלו בו חלק מאות שוטרים, לוחמי משמר הגבול וכוחות מיוחדים.

במהלך התרגיל הוצבו בפני השוטרים שורה של תרחישים שהוצגו כחלק ממחאה אפשרית של הפלשתינים בגדה וכן התפרעויות מצד ערביי ישראל. האימון השבוע בוצע לפני התרגיל הגדול והמסכם שמכונה: "נקודת מפנה 5", שיתקיים יחד עם הצבא וכלל כוחות הביטחון וההצלה.

כדי להתמודד כיאות עם התרחישים האפשריים, הוצגו מודלים שונים, ובראשם הארוע בגבול הצפון ביום הנכבה, בו הסתערו אלפי פלשתינים על גדר הגבול, תוך שהם מצליחים להסתנן ארצה לתוך מג´דל שאמס. במשטרה סבורים שאם אכן יהיו הפגנות אלימות בסדר גודל שכזה, הרי שהן יהיו דומות להפגנות בגבול הצפון.

גורמי המודיעין מעריכים כי גל המהומות יחל בגדה המערבית ויוצת שם על ידי התושבים הפלשתינים, שיבקשו "לחגוג" את הכרזת המדינה הפלשתינית ולבצע תהלוכות ומחאות לכיוון הקו הירוק. התרחיש המרכזי אליו נערכים, וזה גם מה שתורגל השבוע, היה מצב בו מקיימים אלפי פלשתינים תהלוכת ענק לעבר מחסומי הצבא בגדה וכן לאורך גדר ההפרדה, במטרה לחדור למדינת ישראל בכוח.

מי שאמור לטפל במפגינים במעגל הראשון יהיה הצבא, כדי למנוע מהם חדירה ארצה. אולם אם המפגינים יצליחו בכל זאת להסתנן כפי שקרה בגבול הצפון, יכנסו כוחות המשטרה לפעולה ויתעמתו עם המפגינים. תרחיש קיצון נוסף הוא נהירה של פלשתינים לכיוון אחד היישובים הקרובים לגדר ההפרדה.

תרחיש נוסף: מחאה אלימה של ערביי ישראל, כשעיקר המהומות יהיו במשולש. מוקדים אפשריים לתבערה: כפר קאסם, קלאנסווה, טייבה, טירה וג´לג´וליה. כל היישובים אלה נמצאים באחריות מחוז המרכז, והוא זה שהחל השבוע בתרגילים.

ולמרות כל ההכנות, עדיין רב הנסתר על הגלוי, ואין לדעת מה צפוי להתרחש, כפי שיתואר מיד.

מציאות חדשה

כמה שוטרים ישארו בתחנות בספטמבר, ולהיכן יוקפצו השאר?

בידי המשטרה אין כל מידע ספציפי על הצפוי להתרחש לאחר ההכרזה באו"ם (אם אכן תהיה הכרזה — לבסוף). הכל נסמך על ההערכות ועל קטעי דברים שעולים ונכתבים ברשתות החברתיות השונות. כך בדיוק התארגנה המחאה במדינות ערב, וזה מה שמנסים לעשות גם לקראת ספטמבר.

הדברים באו לידי ביטוי בכנס אילת האחרון, בו השתתף מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו. כאשר דיבר על המטלות העתידיות של המשטרה, אמר, כי הניסיון ביום הנכבה, ולאחר מכן ביום הנכסה, לחדור דרך הגבולות, וכן הקריאות באמצעות הרשתות החברתיות והמצב בו מצוי המזרח התיכון, מעמידים בפני המשטרה מציאות חדשה שיש להתכונן אליה.

דנינו שירטט את קוי הפעולה ואמר כי מדובר במשימה לאומית ואתגר ביטחוני. "משטרת ישראל צריכה לפעול כגוף יוזם והתקפי", אמר המפכ"ל, ובעצם גילה כי כוחות הביטחון לא ימתינו עד שהמהומות יתפשטו, אלא יפעלו מיד בתחילתן באופן התקפי, כדי לעצור אותן לפני שיגלשו ויבעירו את האיזור.

למשטרה אין כאמור מידע מודיעיני על כוונה של תושבי המשולש לצאת להפגנות מאורגנות לקראת ספטמבר. ההנחה היא שאם תושבי המשולש ייצאו לרחובות, הדבר יהיה באופן ספונטני, שיהפוך למחאה מאורגנת, באם המהומות יגלשו לאלימות קשה. ההערכה היא שהמפגינים יגרמו לחסימות צירי תנועה מרכזיים, בהם כביש 6 וכביש 444.

בתוכנית העבודה של המשטרה, אמורים להשאר בכל התחנות כוחות מועטים — עד עשרה שוטרים, שיתנו מענה לכל הפניות השוטפות. כל השאר יהיו בשטח עצמו, במטרה למנוע כאמור את התפשטות המהומות. אם ההפגנות יתפשטו עוד יותר ויתרחבו, יוקפצו לשטח גם החוקרים וכוחות היחידות המרכזיות במחוזות. "זה יהיה היעד המרכזי של המשטרה", אמרו מפקדים בכירים.

ואכן בתרגיל השבוע כבר נערכו שוטרי מחוז מרכז, שוטרי יס"מ, לוחמי משמר הגבול ממחוז מרכז, יחידות ארציות, פרשים, כלבנים וכוחות מיוחדים לקראת המהומות. כל אחד מהכוחות תירגל את תפקידו בתרגיל המסכם.

כמו כן התאמנו הכוחות המיוחדים למקרים קיצוניים, בהם יש חשש בו יהיו מפגינים חמושים בתוך התהלוכות. אפשרות נוספת: חטיפת שוטרים או אזרחים כבני ערובה.

במשטרה נערכים באמצעים שונים ומגוונים שלא היו עד כה לפיזור ההפגנות. מדובר בין השאר בפולסים קוליים שיבריחו את המפגינים, כיון שלא יוכלו לשאת את הקולות באוזניהם. כמו כן יופעלו פצצות סירחון שיהיה קשה (בלשון המעטה) לעמוד בסביבתם.

לשטח התרגיל השבוע, כבר הובאו חלק מהאמצעים השונים לפיזור הפגנות. מדובר באמצעים שאינם הורגים, אך כאמור אי אפשר לעמוד בפניהם. אם יפרצו ההפגנות, ניתן יהיה להיווכח באמצעים החדשים הללו, בהם יעשה שימוש בפעם הראשונה.

המשט 2

מבצע ההשתלטות יהיה הפעם שונה ויכלול אמצעים חדשים ומפתיעים

עוד לפני ספטמבר ועוד לפני המהומות הצפויות, לקראתן נערכת מערכת הביטחון, יש לה "על הראש" את המשט הטורקי. אם המערכת המדינית לא תצליח לסכל את כוונת מארגני המשט לצאת לדרך, הרי שבתוך שבוע וחצי-שבועיים, יצאו הספינות לעבר רצועת עזה, ועליהן כ-1,500 נוסעים.

השבוע ערכה השייטת יחד עם כוחות נוספים תרגיל השתלטות בלב ים על ספינה גדולה. ההנחיות מהדרג המדיני ברורות: גם הפעם לא יתאפשר לספינות לשבור את הסגר הימי על עזה. אם ינסו בכל זאת, ישתלטו עליהן לוחמי השייטת בכוח. ובכל זאת הפעם הופקו לקחים מההשתלטות לפני שנה על האניה "מרמרה".

במקרה של משט חדש, יובא כוח גדול יותר, בזמן קצר יותר, כדי לצמצם את החיכוך ככל האפשר עם הפעילים על הסיפון. הדבר נעשה לאחר בדיקה חיצונית שקבעה שלא ניתן היה לבצע "עצירה קרה", יותר ממה שהיה בפועל. צוות הבדיקה לא מצא שיטה טובה יותר.

ולמרות כך מאז המשט הקודם, נצברו בשייטת ובחיל הים רעיונות רבים ובהן שלל הפתעות לקראת המשט הבא, עד שיש המתבדחים ואומרים כי אוניות השייטת שיפליגו לעבר המרמרה יהיו כה עמוסות, עד שיש חשש לטביעתן... כל רעיון שעלה על הפרק, אומץ ונרכש, והכל הועמס על האוניות.

"יש לנו תשובות לכל תרחיש", אומרים קצינים בכירים בחיל הים. הלקח הראשוני כאמור, הוא לשתף כוחות גדולים יותר של השייטת, כדי לקצר את משך זמן ההשתלטות. לצורך כך גויסו גם אנשי מילואים של השייטת. אחד הרעיונות הוא להתיש את המרמרה בלב ים משך שעות ארוכות ואולי אפילו יום-יומיים, ואז לעלות עליה באמצעים לא אלימים, במטרה לנטרל את הפעילים ללא התנגדות וללא שפיכות דמים.

גם לעניין המודיעיני יהיה משקל רב. בפעם הקודמת נרשם כאן כישלון מהדהד, אולם הפעם יש תיאום בין כל גופי המודיעין באיסוף מידע, כולל חקירות של כל הארגונים שצפויים להשתתף בו. יש להניח שגם ספינת המרמרה עצמה, שהיתה בידי מערכת הביטחון לאחר המשט הקודם, ולאחר מכן שוחררה בחזרה לדרכה, "טופלה" כראוי על כל המשתמע מכך.

מלבד זאת ישתמשו הכוחות באמצעים שהוזכרו לעיל, פצצות בואש המפיצות סירחון רב וכן שיגור פולסים עם רעשים שאי אפשר לעמוד בפניהם. אחד המפקדים הבכירים שהגיע לתרגול הרעש ללא אמצעי הגנה, נפל על רגליו מרוב עוצמת הקולות.

קרב נוסף יהיה על ההסברה. בפעם הקודמת נמסר המידע הראשוני על ידי הפעילים הפרו-פלשתינים שהיו על הספינה, והם עיוותו לחלוטין את מה שהיה. כאשר הגיעה תגובת הצבא, היה כבר מאוחר והעולם נחשף לארועים דרך עדשת הפלשתינים. התמונות בהן מכים "פעילי השלום" את החיילים, הופצו מאוחר יותר ולא היתה להן כל משמעות.

בצה"ל הפיקו לקחים ויפיצו הפעם תמונות מהירות שיצולמו במהלך ההשתלטות. במקביל יופעל מיסוך שינטרל את פעולת אמצעי השידור, שיהיו על ספינות המשט. הכל איפוא מוכן וערוך לקראת המשט הבא, באם יכשלו המאמצים הדיפלומטיים למנוע אותו.

אל הרג

מערכות מתקדמות נגד מפגינים: רובוטים, נשק הצעקה, וקרן מיקרוגל

אמצעי ה"אל הרג" לטיפול במפגינים, הפכו למגמה עולמית, שרק גוברת ככל שיש יותר ארועים של הפגנות ומהומות, ובעיקר עקב התקשורת המסקרת בקפידה כל ארוע חריג וכל אלימות מצד שוטרים וכוחות ביטחון בכל העולם. כיום יש לכל מפגין מצלמה קטנה, ותוך רגע אחד כל העולם רואה מקרוב את האלימות וכל דבר שמתרחש סביבה.

כל זה הביא כאמור את פיתוח אמצעי האל-הרג, במטרה לנטרל מפגינים מבלי להרוג אותם. אמצעים אלו הגיעו גם לידי כוחות הביטחון בארץ, בעקבות האירועים האחרונים סמוך לגדר הגבול בצפון, ולקראת המשטים הקרובים.

חלק מהמערכות המתקדמות בעולם, כבר נכנסו לשימוש מבצעי וחלק בדרך לשימוש. הרעיון המרכזי הוא לשבש את התכניות של המפגע, שצריך עכשיו להגן על עצמו מפני רעש, חשמל או מכת חום.

בין האמצעים החדישים שעל חלקם כבר נכתב לעיל, ניתן למצוא, תותח הלם שמייצר רעש ירייה חזק במיוחד, וכן גל הלם שיכול לנטרל אדם מבלי להרוג. אמצעי נוסף: קרן מיקרוגל, שיכולה ממרחק של מאות מטרים לחמם קבוצת מפגינים. עקב הקרן הזו, נאלצים המפגינים לברוח ממכת החום, אחרת ייכוו באופן קשה.

מערכת נוספת מופעלת באמצעות רובוט, שיורה רימוני גז מדמיע בלחיצת כפתור. כמו כן דווח לעיל על נשק "הצעקה". מדובר במערכת שמייצרת צליל בעוצמה שאדם מתקשה להתמודד בה. מערכת זו כבר נמצאת בשימוש צבא ארצות הברית, וגם האניות נעזרות בה למאבק בפיראטים מול חופי סומליה.

לקראת המשט נערכים בעוד ועוד מערכות דומות ומגוונות. לא מכבר, לאחר אסון הכרמל, כאשר דווח על מטוסי הכיבוי שלא היו ברשות הצבא, דווח על הגעת כמה מטוסים שכאלו ארצה. בשייטת ניצלו את הענין וערכו ניסוי במטוסי כיבוי, שיכולים להטיל כמויות מים אדירות מהאוויר על הספינות.

ולמרות כל זה, אם המפגינים בתהלוכות, או הנוסעים בספינות, לא ירתעו וינסו לפרוץ או להסתנן ארצה, לא יהיה מנוס אלא לפעול נגדם בנשק חי, כפי שעשה הצבא ב"יום הנכסה" נגד המפגינים, שניסו לפרוץ את גבול הצפון. הירי החי, יופעל גם בעתיד, אבל רק לאחר שימצו את כל הניסיונות עם אמצעי האל הרג".

בקצרצרה

הסיפורים הקטנים של השבוע

נטילת ידיים — ריבוי חובשי הכיפה בלשכת ראה"מ, ניכר גם בנסיעה האחרונה לאיטליה, כולל התפריט והארוחות. הארוחה שהוגשה בפרלמנט היתה חלבית, בהכשר של הרב הראשי של רומא. המארגנים אף הכינו פינה בפרלמנט האיטלקי לנטילת ידיים, כפי שקיבלו הנחייה מראש. בלשכת ראה"מ ידעו לספר: "כאשר ראה"מ ופמלייתו נטלו ידיים, דאג ראה"מ להסביר לראש ממשלת איטליה ברלוסקוני את מהות ההלכה והסיבות לנטילת ידיים".

מספיחי הפתק — פרשת הפתק של ח"כ שאמה, הסעירה לפני פחות משבועיים את התקשורת. היה זה כאשר שאמה הפסיק את הישיבה של ועדת הכלכלה, שדנה בקשר של חברת עופר ספנות לאיראן, לאחר שקיבל פתק מסתורי. התקשורת הבליטה את העניין בכותרות ראשיות, וכולם ביקשו לנחש מה היה כתוב בפתק. היו גם כאלה שניסו לזייף ללא הצלחה את הפתק ולמכור אותו לעיתונים. שבועיים לאחר הארוע, סיפר שאמה בשיחה סגורה, כי באותו יום בו ארע הסיפור, הוא עזב את בניין הכנסת בשעות הערב והמשיך לפגישותיו. כאשר היה בדרכו הביתה בשעת לילה מאוחרת, נזכר לפתע כי הפתק המדובר הושלך לפח במשרדו, לאחר שהעוזרת הפרלמנטרית שלו, קרעה אותו, אך לא השמידה אותו כליל. שאמה כבר החל לדמיין, כיצד יגיעו לחדרו עיתונאים חרוצים, ימצאו את חתיכות הנייר, ויחברו אותם. הוא מיהר איפוא לבצע פניית פרסה, והגיע למשרדו בכנסת בשעת לילה מאוחרת, רק כדי להשמיד את כל גזרי הניירות מהפח. כך מנע כל אפשרות, לנסות ולהגיע לתוכן הפתק. מה שברור הוא שבתקציב "הקשר לבוחר" הבא, שאמה לבטח ירכוש מגרסה...

מפגש נדיר — מפגשים בין פקידים בכירים כאלו ואחרים ממשרדי הממשלה השונים לבין ח"כים מתרחשים מעת לעת בוועדות השונות של הכנסת. אולם מפגש אישי של כל מנהלי המחלקות הבכירים יחד עם חבר כנסת אחד, נחשב לאירוע נדיר. השבוע התכנסו כל בכירי משרד המשפטים באולם ועדה בכנסת. הח"כ היחיד שהוזמן להרצות בפניהם היה יו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני, הידוע בביקורתו על התנהלות חלקים ממשרד המשפטים. בעבר אף הציע הרב גפני ליטול בהסכם הקואליציוני את המשרד הזה, רק כדי לחולל בו שינוי אמיתי לטובת כלל הציבור. במפגש עצמו, לא חסך גפני את שבט לשונו בנושא הפקידות הממשלתית המחנכת לזלזל בכנסת ובחבריה, אך לא פחות בנושא החרדים. "עליכם מוטלת המשימה להפסיק את האפליה כנגד החברה החרדית. כשאומרים שוויון הוא צריך להיות על כל החברה הישראלית על כל גווניה ולא על כולם חוץ ממגזר אחד". המפגש אמור היה להתקיים במשך חצי שעה, אך נמשך למעלה משעה וחצי, כאשר הדובר מצליף ללא רחם ומוכיח את הפקידים מולו. גפני לא הרפה וסיפר לפקידים מולו את הסיפור של רבי יונתן אייבשיץ עם החתול שניסו לאלף אותו, וכשראה עכבר זרק את כל הכלים מהמגש ורץ אחרי העכבר. ככה נוהגת התקשורת וכך נוהגים הפקידים כשמדובר בחרדים, אין שוויון ואין כלום. האם יהיה שינוי במשרד המשפטים ביחס לחרדים? ספק רב, אבל לנסות צריך וזה מה שנעשה השבוע.

רק תרגיל — תרגיל העורף הגדול שיערך בשבוע הבא לא יפסח גם על הכנסת. השר להגנת העורף, מתן וילנאי הורה לצרף גם את הפרלמנט הישראלי לרשימת המתורגלים, והח"כים יתרגלו פינוי מהמליאה במצב חירום. ישיבת המליאה תחל מעט מוקדם מהרגיל, ובשעה 11 בבוקר, יעלה היו"ר על הדוכן ויכריז: "טילים נפלו סמוך לבניין הכנסת". קצין הכנסת ינחה את הח"כים כיצד לעזוב את האולם ולהיכן להתפנות במהירות האפשרית. "מזל שזה רק תרגיל", יפלטו הח"כים. איש מהם הרי לא רוצה באמת להתפנות מהמשכן.

גיבושון בחברון — בעוד ראה"מ לוקח את שריו וחברי הקואליציה לגיבושון בצפת, ערך השבוע שר החוץ ליברמן "גיבושון" משלו, אך הוא בחר לעשות אתו ביעד אחר לחלוטין. בחברון. בהוראת שר החוץ, זומנו כל השגרירים החדשים המיועדים לשרת בחו"ל וכן דיפלומטים נוספים ממשרד החוץ, כדי שיכירו מקרוב את חברון ואתרי המורשת בה. "כך תוכלו לייצג טוב יותר את המדינה", אמר להם ליברמן. בתחילת השבוע ערכו הדיפלומטים גם סיור בנקודות הרגישות בירושלים. לחלקם היה זה הסיור הראשון אי פעם באותם מקומות. "גם שגריר צריך לדעת ולהכיר מה הוא מייצג וכיצד", נאמר להם. הנוכחות היתה מלאה. חסר היה להם שלא להופיע לגיבושון של ליברמן...

למדו מהחרדים — חרם הקוטג´ הגדול יצא השבוע לדרך. וכרגיל גם עניין החרדים עלה בחרם. המארגן שהצליח להחתים עשרות אלפים בעד החרם, אמר כי למד מהחרדים איך עובדים וכיצד פועלים. לדבריו, הציבור מתחיל להבין שאזרח במדינה אירופית קונה מוצר חלב ב-50% פחות ממה שקונים אותו במדינת ישראל. "זה בגלל הכשרות", אמרו בהתחלה, ואז הגיעה הבשורה: "מתברר כי מצרכים תוצרת ישראל נמכרים בארה"ב במחיר זול יותר למרות הכשרות, למרות עלויות השינוע ולמרות המיסים". המארגן מספר: "ראיתי כיצד מתנהל חרם בחברה החרדית, ואמרתי לעצמי — כך צריך להתנהל כל הציבור".. יש ממי ללמוד. המחרימים לא מתכוונים להיכנע. "הקוטג´ לא יכול להיות מאכל לעשירים בלבד", הם טוענים.

מטוס זול — הטיסה לאיטליה השבוע של ראה"מ והשרים היתה במטוס קטן, בו 122 מקומות ישיבה. בניגוד לטיסות קודמות בהן נחכר מטוס גדול למיעוט נוסעים הפעם היה הפוך. מטוס קטן עם המון נוסעים. המטרה: לטוס בצניעות ולחסוך מאה אלף דולר, כאשר הפעם נחכר המטוס בעלות 170 אלף דולר. בדרך כלל טס ראה"מ עם פמלייתו במטוסים מחברת אל-על הגדולים יותר וגם עולים יותר. עם זאת בטיסה חזור התברר, כי המארגנים לא חשבו מראש על כמות הציוד שתחזור (אבטחה וכל השאר), וכן על כמות האנשים שנוספו. לשכת ראה"מ נאלצה איפוא להטיס ציוד במקום אחר ולפזר את המאבטחים בטיסות רגילות. "ואחר כך אומרים שאנו טסים בפאר", התלוננו אנשי ראה"מ.