הדו"ח האחרון שהופק על ידי "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת" העלה נתון מעניין, ולפיו, הקונספט שמוזכר הכי הרבה פעמים בתקשורת הישראלית במהלך החודשים האחרונים הוא: ספטמבר — כאשר הכוונה היא כמובן לתאריך היעד שקבעו הפלשתינים לכינוס העצרת הכללית של האו"ם להכרזה ההיסטורית על ההכרה במדינת פלשתין שבירתה ירושלים.

עוד הוסיף "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת" וציין, כי מלבד במקרים יוצאי דופן, הזכרת המילה ספטמבר בתקשורת הישראלית, נעשית בדרך כלל בקונוטציה של איום וחרדה.

"חרדת ספטמבר", כפי שהיא מכונה על ידי "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת", מוזכרת בהקשרים שונים בכלי התקשורת כאיום בסדר גודל המקביל בעוצמתו ל"צונאמי" — רמת איום שלא נרשמה אפילו בימי מלחמת לבנון השנייה.

למעשה, אף שדו"ח "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת" עוסק בבחינת מודלים תקשורתיים בלבד, החרדה מפני אירועי ספטמבר הממשמש ובא, רחבה ומקיפה הרבה יותר. היא שוררת גם במערכת הביטחון, במשרד החוץ, במשטרה ואפילו במערכת הכלכלית.

הסכנות הטמונות ב"צונאמי" שעלול להתרחש בספטמבר, אכן מדאיגות ביותר. הן מסתעפות למספר התרחשויות קשות וחסרות תקדים.

אפשרות אחת מדברת על הסתערות של מאות אלפי(!!!) פלשתינים מלבנון ומסוריה, ואולי אפילו מעזה, על גדר הגבול עם ישראל, בעת הדיונים על הכרזת המדינה הפלשתינית באו"ם — באופן שיאלץ את הצבא הישראלי לבחור בין שתי אופציות. או למנוע את הפלישה לתחומה באמצעות ירי של אש חיה, דבר שהעולם לא יוכל לעבור עליו בשתיקה, או להניח להמוני מסתערים לפרוץ את הגבול, דבר שיוביל להתדרדרות ביטחונית חמורה ולאנרכיה מוחלטת.

אפשרות אחרת מדברת על התקוממות המונית של מאות אלפי ערביי ישראל בוואדי ערה ובאזורים אסטרטגיים נוספים בהם קיימים ריכוזים גבוהים של אוכלוסיה ערבית בצפון ובדרום — התקוממות שעלולה בתרחיש קיצון למוטט את היציבות השלטונית במדינת ישראל.

אפשרות נוספת מדברת על סנקציות כלכליות שיוטלו על מדינת ישראל בעקבות סירובה לכבד את ריבונותה של מדינת פלשתין ואת עצמאות בירתה ירושלים.

וישנם גם חששות מפני תרחישים מסוכנים ומדאיגים עוד יותר, כמו החשש מפני התלקחות צבאית מול מדינות עויינות או ארגונים גדולים כמו החיזבאללה והחמאס, וכמו החשש מפני שילוב של כל התרחישים הללו גם יחד — מה שיכניס את מדינת ישראל בו זמנית למשבר ביטחוני, כלכלי ומדיני כאחד.

חרדת ספטמבר חדרה כל כך עמוק לתודעה, שהכל מבינים כי ככל שההכנות לפני ספטמבר תהיינה רציניות ויעילות יותר, כך הסיכויים לעבור את הסכנה יהיו טובים יותר.

לדברי מר יצחק חממי, מנהל "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת", הקונסנזוס הקיים בתקשורת כלפי "חרדת ספטמבר", מלמד על תמימות דעים באשר להכרה, כי הערכות מוקדמת נאותה לקראת ספטמבר, הוא האינטרס הישראלי הראשון במעלה, וככל שתוקדם ההיערכות כלפיו, כן ייטב.

אירוע חרדה נוסף, שלא מוזכר בדו"ח של "מכון איציק חממי למדדי אטמוספרות בתקשורת", יתרחש גם הוא בעיצומם של ימי ספטמבר, או לפחות בחלקם.

בשונה מ"חרדת ספטמבר", הוא לא יתרחש ביבשה, אלא במים: הדגים שבים ירעדו מפחד. לא מחרדת ספטמבר, כמובן, אלא מחרדת אלול.

ולא תהא כהנת כפונדקית?