נו, כבכל יום שישי, גם היום נציג במסגרת מועדון הסרט הטוב יצירה מקומית דוקומנטרית מהווי ארצנו. במובן הרחב של המלה, כלומר של ארצנו.

הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור, מישיבת 'עוד יוסף חי' שביצהר, פירסמו ספר הלכתי העוסק בדיני נפשות בין ישראל לעמים. "ספר הלכתי" הוא מדריך לחיים, מעין ספר הוראות כיצד על אדם לנהוג במצבים מסויימים, כמו למשל "אמור לא ואל תרגיש אשם" למי שזוכר את שנות השבעים העליזות.

כך או כך: ספרם של הרבנים נקרא 'תורת המלך', אבל איננו שואב דבר וחצי דבר מההוא מגרייסלנד, טנסי. אולי למעט העובדה האנקדוטית שהשיר 'מלון הלבבות השבורים' פתאום חלף בזכרוני. פחות בגלל המלון, יותר בגלל שברון הלב.

כך או כך 2: הספר עוסק בעיקר בהלכות הקשורות להריגת גויים בזמן שלום ובזמן מלחמה. הגוי, אפילו לתפיסתם של הרבנים, הוא ידידו הטוב של האדם. אלא שכפועל יוצא מכך, טוענים השניים - מי שהולך לישון עם גוי, שלא יתפלא שהוא מתעורר עם פשפשים. היקש לוגי.

הספר מהווה מורה נבוכים לתלמידי חכמים. מכוון ומכשיר אותם להתמודדות עם הקשיים הניצבים בפניהם, בעיקר לפי התפיסה שאם ניצב בפניך קושי אתה יורה בו על מנת להרוג. ומכיוון שגוי הוא סוג של קושי, מוטב להרגו מאשר להערים על עצמך קשיים מיותרים. גוי, אגב, במובן הרחב של המילה - ערבי ישראלי, פלסטינאי,פליט אריתראי, עובד זר.

'הקול היהודי' הוא אתר "חדשות ליהודים שמחים". לפי מה שזכור לי מלימודי החשבון בחטיבת הביניים, אני מקיש שאיש איננו קורא באתר זה, שכן זוהי בדיוק ההגדרה האלגבראית של 'קבוצה ריקה', לא? 'יהודים שמחים'? גיב מי א ברייק. אבל שווה לכם להיכנס, אפילו במסווה של גוי. רק תיזהרו שלא יירו בכם.

כך או כך 3: כשירות לקוראיו מצלם הקול היהודי סרטונים קצרים עם מיטב בחורינו העומדים לפני גיוס. למה להכביר מילים? נסו ותהנו:

ושתהיה לכולנו בובה של שבת.