מצטרף לדעת חכמים.

שיר יפה וחכם, והשימוש במיתוסים מקראיים מיוחד ומקורי

אך יש מקום לצמצום והידוק כך שהשיר יהיה יותר "מוכוון מטרה". וראוי לבחון שוב אם כל משחקי המילים נחוצים ומשרתים כחצים אל המטרה.

 

צטט: דן ספרי 2011-06-18 19:39:26

כמו בשירים אחרים שלך אני מזהה כאן יותר משיר אחד. ההתחלה כאן "משוחחת" עם תחילת ספר בראשית ואילו ההמשך הולך לכיוונים אחרים לגמרי למרות שגם בו יש רמזים תנכיים ו"עשרת הדיברות" שמביאות אותנו לחוקי המוסר העתיקים של עמנו... ואיכשהו אנחנו מגיעים בסיום ל"קלות הבלתי נסבלת של הסתם" שיש בה מחשבות פילוסופיות עמוקות, אך אני שואל את עצמי איך הן מתקשרות לתחילת השיר? במחשבה שנייה - הרי סיפור גן העדן גם הוא סיפור של מוסר ופילוסופיה...

"הקלות הבלתי נסבלת של הסתם", הברקה לשונית מופלאה היודעת להסביר את כל האבסורד הסובב אותנו.
אכן הסתם הנצחי הזה שאתה מתאר הוא כיסא נוח ברוח, יש בו משהו חסר טעם ודלוח, יש לו את אותו ניחוח של כל הסתם שבחיינו, ומאז אני הבנתי כי ראוי שנניח  את כל המטריד  והמדאיג  בסל הפשוט של המציאות כי התהום אכן עמוקה ותשובה כבר אין.
ובכל זאת בל נשקר לעינינו כי נוכרים ניוותר איש לאחיו, קיין ואבל, אוהבים ושונאים בכפפות .
כמה תובנות עמוקות ושנונות עוררת בשיר הזה הנפלא שלך.

תודה איש יקר.

רוני

"הקלות הבלתי נסבלת

של הסתם " ...

              מכבידה

אהבתי את השיר ואת משקלו

מעניין מאד , אהבתי את משחקי המילים

וגם את הסיפור המקראי שסופר מזווית אחרת ..
תודה אדם ושבת שלום♥

אז מסיפור תולדות הפיתוי ..
והמשך לסיפור הגירוש, נע ונד
ממגדלי בבל לדיברות,, חוסר אחריות וקלות דעת
או
הקלות הבלתי נסבלת
של הסתם *

כתוב מצויין, אהבתי

אדם,
במקצב מהיר מתגלגלים בשירך

אירועים בתולדות האנשות,
מן הפיתוי והלחש אל הפסגה ,
מן הדעת אל עשר הדברות,
והדברות נכתבות
עודן בכל יום
על לוח
הרוח
והקלות הבלתי נסבלת
של הסתם

שבת שלום

דבי

המשפט הזה -

שם לחש הנחש

בלחש את רחש  נשל המשל

מאד אהוב עלי. הוא פנינה.

לטעמי יש כאן שני שירים. הראשון מסתיים ב-

הלך סחרחר

מזומן ומסומן 

לא נורא, הפסדת כוכב...

ומה נשתנה הזמן הזה?
ומה נשתנה טבע האדם?

:)

נהניתי לקרוא
שב"ש
ותודה