ביום שלישי רשמו כמעט כל הבורסות בעולם עליות חזקות. ביום רביעי הן רשמו ירידות חדות. ביום חמישי היו גם ירידות וגם עליות, במקומות שונים, וגם באותו מקום אבל בשלבים שונים של המסחר – תל אביב סיפקה דוגמה קיצונית לתופעה הזאת. ביום שישי, עד צהרי היום שעון ישראל, המגמה היא של ירידות, שבאסיה היו די חדות.

מבולבלים? אין צורך.

העליות של יום שלישי התבררו כאירוע בלתי-חשוב, למרות העוצמה לכאורה של התנודה ההיא – ולמרות שתיקון גדול יותר ובעיקר ממושך יותר היה נראה כמתבקש לאחר גל הירידות בשבוע שעבר, ובשבועות האחרונים בכלל. עצם הדבר שלא נמצא הכוח לבצע מהלך של ממש כלפי מעלה, מוכיח שהתיקון של יום שלישי היה אירוע חולף – ולכן לא חשוב – ושהכוחות הדוחפים את השווקים למטה הם חזקים מאוד.

עוצמתם של כוחות אלה באה לידי ביטוי בכמה אופנים. אחד היא התכיפות של ימי מסחר שליליים מאוד שהיו במשך השבועיים הראשונים של יוני: בינתיים היו (בבורסה האמריקנית) שלושה ימים נפרדים שבהם יחסי הכוחות (הנמדדים דרך מספר המניות העולות ביחס ליורדות, או נפח המסחר במניות העולות ביחס ליורדות) היו מעל 90% לצד המוכרים.

אופן אחר שבו מתבטא מגמת הירידה, הוא גודלו המצטבר של הירידה עצמה. את זה ניתן למדוד על ידי שימוש בכלים משוכללים, אבל הדרך הפשוטה והקלה לראות את עוצמת המגמה היא להסתכל על ציוני הדרך החולפים במהירות בדרך למטה, ולבדוק מתי השוק טיפס מעליהם בדרכו למעלה.

בדיקה זו מראה עד כמה נכון וקולע הפתגם של הסוחרים האמריקניים לגבי ההבדל בין שוק עולה לשוק יורד: The market goes up on an escalator, but it goes down in an elevator.

ובמעלית כמו במעלית – לפעמים אתה מחכה עד שהיא תגיע, אבל כשהיא סוף-סוף מגיעה, היא לוקחת אותך מהר מאוד למטה.

שוב ניתן לקחת את תל אביב כדוגמה מצויינת למה שקורה בבורסות העולמיות. המדדים המובילים של השוק המקומי – ת"א 25 ות"א 100 – התדרדרו בימים האחרונים לרמות שלא נצפו מאז ספטמבר 2010. אפשר לכנות את הרמות החדשות כרמות שפל עבור תשע"א. מדד הבנקים הגיע "רק" לרמות של אוקטובר, בעוד מדד היתר כבר נמצא היכן שעמד לאחרונה באוגוסט אשתקד.

הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל העולם, בווריאציות שונות. במקרים רבים, חשוב לבדוק האם שוק מסויים שבר כבר את רמת השפל שהוא כרה במרס השנה, במסגרת גל הירידות שבא בעיקבות האסונות ביפן. דוגמה לכך הוא מדדי הנאסדא"ק – הראשי וגם ה-100 – שדווקא אתמול (חמישי) רשמו שפל חדש מתחת לרמות השפל של מרס, לפני שתיקנו חלק מהירידה היומית בהמשך.

אבל בעוד שמרבית תשומת הלב מופנית לשווקים של המדינות המפותחות, המצב בשווקים המפותחים הולך מדחי אל דחי – למרות כל ההמלצות החמות והדיבורים הרמים על ההזדמנויות שיש שם. שתי דוגמאות יספיקו להראות בצורה הברורה ביותר מה קורה בתחום הזה: ברזיל וסין.

תרשים 1: מדד בווספה של בורסת ברזיל, יוני 2010 – יוני 2011

המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל

תרשים 2: מדד משולב של בורסת שנחאי, יוני 2010 – יוני 2011

 המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל

בברזיל הבורסה ירדה בחדות גם אתמול והתקרב לרמת ה-60,000 נקודות, בה היא שכנה לאחרונה ביולי אשתקד. בסין הבורסה ירדה שוב היום, לרמה המתקרבת ל-2,600 נקודות שממנה היא התחילה את הזינוק שלה באוקטובר האחרון. גם ברזיל וגם סין עומדות בפני אתגרים עצומים, כלכליים וגם חברתיים – בסין השתוללו השבוע מהומות גדולות בערים שונות --  והם כנראה מוצאים ביטוי מלא במצבן של החברות הבורסאיות ובמחירים בשוק.

לבסוף, בהמשך לבלוגים הקודמים שהבליטו את החולשה בתחומי הבנקאות והדיור בארה"ב, חשוב להכיר בכך שגם ענפי הטכנולוגיה נחלשים במהירות. מצב זה משתקף בנאסדא"ק הכללי שהוזכר לעיל, אבל בולט בענף המוליכים למחצה. המדד של המניות של הענף הזה רשם את השיא שלו מתחילת ההתאוששות במרס 2009, לא באפריל השנה, ביחד עם השוק הכללי, אלא בפברואר, סביב רמה של 475.

באפריל הוא נעצר ברמה של 450 ובמאי הוא הגיע לשיא של 440 בלבד. מאז הוא יורד בקצב מהיר, כפי שניתן לראות מתרשים 3. המדד חצה אתמול/ שלשום את רמת ה-400 ובכך חזר לרמתו מנובמבר אשתקד.

תרשים 3: מדד מניות המוליכים למחצה של בורסת פילדלפיה, חודש האחרון

 המקור: אתר הוול סטריט ג'ורנאל

מובן מאליו שבשלב מסויים יתרחש תיקון של ממש – שוקי המניות רשמו רצף ארוך של שבועות יורדות שבארה"ב מגיע לשבעה, שזה נדיר מאוד.  אבל מאחר ומסתבר שהמגמה הראשית אכן השתנתה בתחילת מאי מעליות לירידות – הנחה שכל יום העובר מחזק אותה – הרי שהכלל הגדול, לפיו   the trend is your friend אומר שכל מהלך כלפי מעלה אינו צפוי להיות יותר מתיקון.

סוף