כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    והיה אם

    82 תגובות   יום שבת, 18/6/11, 00:58

    ''

    והיה אם 

     

    נכתב פתאום כעת,

    לא יודעת למה אחרי שנים,

    מה קרה שפתאום יצא,

    נשפך על הדף במבול מילים,

    כשנזכרתי באחד הרומנים,

    ובמזל היה שכך הסתיים,

    ולא אחרת כפי שרוצים.

    לא סתם מבקשת התפילה,

    מהיושב במרומים,

    להעניק את אשר זקוק לאישה לאדם,

    ולא את מה שברצונם.

     

    ''     ''        ''      ''     ''    

     

     

    והיה אם תביט בי פתאום,

    ולא אראה יותר בעיניים,

    לא קירבה חברות ואהבה,

    אלא ריחוק נורא?

     

    והיה אם פתאום יגמר,

    הקשר כלא היה יתפוגג,

    ואפילו לא תישאר חיבה,

    תישאר אוירה או חברות טובה?

     

    האם תמשיך עלי לנסות,

    להשליך רצונך במעשים ודעות,

    כי לא שמתי לב כל הזמן הזה,

    לא ראיתי דברים נכוחה.

     

    עצמו וסימאו לי את העיניים,

    במילים ורודות אכפתיות ואהבה,

    כך חשבתי לתומי משום מה,

    לא נעצמות יותר פקוחות לרווחה.

     

    לא אוהבת יותר מה שרואה,

    לא מוצאת אהבה,

    תוהה מה זה בכלל היה,

    תתן לי ללכת, תשלים העובדה?

     

    או שתסרב להפסיד בכבוד,

    את המערכה?

    תמשיך למרר לי את החיים,

    כיון שאינני יותר "שלך" ?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (82)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/6/11 22:53:
      בזהו זה היה פעם מערכון - שהבעל הוא העונש של האישה והאשה היא העונש של הבעל...
        21/6/11 22:41:
      חזרת לאחר שנים...יש סיבה למבול המילים...תובנות
        21/6/11 20:25:

      צטט: משה228 2011-06-21 14:42:41

      האדם חופשי בבחירותיו. כל היתר הם כבלים.... * ולמה שיעזוב אותך בכלל?....

       

      הוא לא בדיוק עזב משה, הוא דווקא התעקש להישאר, אלא שכשנגמרים דברים אי אפשר לאחוז בהם בכח.

        21/6/11 20:23:

      צטט: פיני יחזקאלי 2011-06-19 23:32:18

      מהיותר טובים שלך יקירה...

      תודה רבה פיני 

        21/6/11 20:22:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-06-19 21:20:16

      צף ועלה ברגע בו יכולת להשלים ולהתמודד. ואולי גם להבין שבני אדם לעולם לא יכולים להיות אחד של השני, אלא רק אחד עם השני (או השנייה).

      בהחלט. אף יצור חי אינו יכול להיות שייך ליצור חי אחר, ולא רק בין בני אדם...קריצה

        21/6/11 20:21:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-06-19 17:30:14

      wow...

      זה מפרי דמיונך או אמיתי?

      נגשת אלייך לאישי.

      שבוע טוב ומחויך.

       

       מגה אנימציות - מנצנצים/נוצצים להורדה

      אהלן רוית, יש לי אמנם דמיון פורה מאד אך כמעט 100 אחוז ממה שכתוב בבלוג שלי קרה לי, קרה באמת , וגם זה כמובן, אלא שקרה לפני שנים רבות. 

      אם אני כותבת משהו דמיוני אני מציינת זאת.מגניב

        21/6/11 20:19:

      צטט: פרמינה דאסה 2011-06-19 05:53:18

      למה האנשים נשארים אחרי שהאהבה כבר הלכה?

      אין לי שמץ, אני לא נשארתי. נראה לי שלגבי טיפוס ספציפי זה היתה כאן המאניה של שליטה, יש מי שאינם יכולים לשאת את זה שאינם שולטים בדברים באנשים במאורעות.... הסנני

        21/6/11 18:16:
      בונבוש, אולי עדיף שנגמר והכל לטובה? למי מאתנו אין ולו פעם בחיים ארוע שסיומו מוערך רק אחרי שנים?
        21/6/11 14:42:
      האדם חופשי בבחירותיו. כל היתר הם כבלים.... * ולמה שיעזוב אותך בכלל?....
        20/6/11 21:36:
      התובנות שלנו...........שוות הרבה מחשבה........
        20/6/11 20:12:
      בונבונייטה בלי יותר מידי מילים ,זה ממש מרגש וגם נותן תמונה על הלב החם שלך..
        20/6/11 20:04:

      צטט: RonArzi 2011-06-19 01:14:09

      אביא לך את 


      בשבילך אהובתי/ ז'ק פרוור


       

      הלכתי אל שוק הציפורים
      וקניתי ציפורים
      בשבילך 
      אהובתי

      הלכתי אל שוק הפרחים
      וקניתי פרחים
      בשבילך
      אהובתי

      הלכתי אל שוק הגרוטאות
      וקניתי אזיקים
      אזיקים כבדים
      בשבילך
      אהובתי

      ואחר כך הלכתי אל שוק השפחות
      ובקשתיך
      אבל לא מצאתיך
      אהובתי...


      הוא לא מצא אותך שם כי את נמרה ולחופש נולדת!

       

      תודה רון

      נראה לי שזה היה מקרה הכי קרוב למה שהיה. יש מי שאוהבים בצורה כזו, או שונה, שזה מתערב אצלהם עם שייכות, קניין, רכושנות, קנאות, ומה לא. 

      ''

        20/6/11 20:01:

      צטט: לואיס קרול 2011-06-19 00:33:26

      אז  בואי  נגיד  זאת בשירה.........

       

      http://www.youtube.com/watch?v=NIP6FSYx0LQ

       

      כתבה  קרול  קינג  (מהעם  שלנו..ברור)דומני  בשנת  1961

      שמעון

      תודה לואיס קרול, איזו רומנטיקה היתה פעם הא?

      חושבת שבמקרה שלו זה היה יותר רוצה, מאשר אוהב. 

        20/6/11 19:59:

      צטט: Gatto Nero 2011-06-19 00:26:53

      תחי החירות והיכולת להתנתק מקשרים מזיקים...ולבצע בחירות עצמאיות גם אם זה קשה וכואב. אני מקווה שכיום העולם מחייך אלייך יותר!

      בהחלט, השתניתי רבות מאז אותה תקופה צוחק

        20/6/11 19:57:

      צטט: ארנה א 2011-06-19 00:22:36

      כל כך נכון - לא תמיד מה שרוצים הוא הנכון. כמה מר הוא הכאב.

      לא כל כך מר, פשוט משאיר משקע ומטריד כי את תמיד מבינה שהתעוררת אולי במקרה בגלל משהו, ומה היה קורה לו לא היית מתעוררת לקלוט את המצב לאשורו? 

        20/6/11 19:56:

      צטט: מלאך מקומי 2011-06-19 00:02:09

      לפני הרבה שנים? ועכשיו רק עכשיו ניכתב?
      כנראה צלקת לתיזכורת תמידית....ככה הם חיינו

      אבל את הלכת לך בסוף...

      ''

      תודה על השיר המקסים, אני מאד מאד מאד אוהבת את פוליקר.

      אם היה אותו טיפוס ולו אלפית מהגבר המתואר בשיר, הוא לא היה מעמיד בחורה במצב כזה, לא היה מלביש לה משקפיים ורודים, הסיפור מלכלתחילה היה מתנהל שונה ולכן גם לא מגיע לסופו, שלא לדבר על זה שאינני כלל וכלל אותה בחורה כמו בשיר, לא אז לפני שנים ולא היום.

      אך ללא קשר ועדיין ותמיד אני נהנית מהשיר מודה ואוהבת את פוליקר.

       

      ''

        20/6/11 19:51:

      צטט: צור ריכטר-לוין 2011-06-18 23:34:17

      מוכר... ולא חביב במיוחד...

      למה? חביב מאד, אני רק מתארת לעצמי בפלש בק כמה הייתי קרובה לעשות טעות גדולה מאד, שזה מאד מאד חביב שבאה ההתפקחות לפני ולא אחרי....קריצה

        20/6/11 19:50:

      צטט: אילנה ינובסקי 2011-06-18 23:16:28

      לחיי הגירושין,הפרדות - השמחים

      לחיי גירושין ונישואין, שמחות, פרידות, וסיפורים חדשים, לחיי האהבה, באשר היא מגניב

        20/6/11 19:49:

      צטט: טלוני 2011-06-18 22:46:00

      בונבנייטה יקרה, ברגע ההתפכחות רצוי לקום וללכת עם כל הכאב. אח"כ נכנסים ללופ של הרגל שמשתק את האומץ ונתקעים באומללות. בטוחה שפעלת נכון.

       

      כן, וזה מאד מוזר לפעמים מה הדבר שמביא את רגע ההתפקחות הזה, הא? לפעמים זה משהו מאד שולי שפתאום גורם לך לראות דברים שונה לגמרי.מופתע

        20/6/11 19:47:

      צטט: 2btami 2011-06-18 22:27:13

      כל החיים בחירות, בחירות. תבחרי מה שטוב לך, ולך בלבד. מהכ'פת לך ממנו, מה הוא בכלל צריך להסכים. תלכי וזהו.

       

      נכון, אכן כל החיים אלה בחירות, והחלטות, ובחירות....והלכתי לונג טיים אגו....צוחק

        20/6/11 19:46:

      צטט: איציק אביב 2011-06-18 22:12:56

      הכול תלוי בך, כמה תהיי החלטית.

       

      כבר הייתי איציק, מזמן קריצה

        20/6/11 19:45:

      צטט: שדותקום 2011-06-18 21:47:46

      כי אהבה אינה קניין...

      ואהבה זה הדבר היחידי שלא מבקשים, מקבלים זאת. מגניב

        20/6/11 19:44:

      צטט: Raindrop 2011-06-18 21:39:44

      והיה וכך יהיה

      לכי לדרכך

      בין שיסרב ובין שלא.

      כך או כך אינך שלו

      אלה הם חייך, לא כבודו.

      כבר הלכתי מזמן, זה היה די משונה, פתאום בשניה אחת בודדה הרגשתי איך הכל נגמר אצלי בפנים, והוא אפילו לא להרגיש בזה, היה שקוע בעצמו.חיוך

        20/6/11 19:43:

      צטט: muliofir 2011-06-18 21:37:58

      יתכן והיו שם הורמונים בלבד שהתאיידו והותירו שריטה קטנה בלב

      ואולי זה נשאר לי בזכרון כמקרה בו שמו לי את המשקפיים הלא נכונים ועד וכשהורדתי אותם פתאום לראשונה ראיתי דברים כמות שהם.... הסנני

        20/6/11 13:38:
      ללכת. לרוץ. לברוח!
        20/6/11 08:05:
      Y Y Y :-)
        19/6/11 23:37:

      צטט: babta Bat-Simon 2011-06-18 21:37:00

      אחרי שנים הדברים חוזרים.

      לפעמים אז ניתן לראותם ממרחק זמן יותר ברור ואוביקטיבי לשון בחוץ

        19/6/11 23:36:

      צטט: א ח א ב 2011-06-18 21:27:30

      והיה אם ? אם יש כזה חשש ...אין ספק מה צריך לעשות.

      איך אומרים, אם יש ספק, אז אין ספק, הא? צוחק

        19/6/11 23:36:

      צטט: bosmati 2011-06-18 21:16:34

      לקום וללכת יקירתי . אם לא קיימת עוד האהבה והחיבה ... *

      הלכתי הלכתי מזמן בושמתי קריצה

        19/6/11 23:34:

      צטט: tcherni 2011-06-18 18:15:24

      המון כאב...

      פחות ממש שאתה חושב, אולי השיחרור של מה שנותר ממנו קריצה

        19/6/11 23:33:

      צטט: or-ly22 2011-06-18 17:08:17

      במקום שלא טוב.....טוב,שלא נשארים אבל לפעמים חוזרים לשם לקצת....במילים.

       נכון, לפעמים חוזרים לשם אחרי זמן רב אולי כדי להיזכר שלא לעשות במלי מישים אותה טעות...קריצה

        19/6/11 23:32:
      מהיותר טובים שלך יקירה...
        19/6/11 23:32:

      צטט: irisoded 2011-06-18 15:12:01

      אישי-אישי הפוסט הזה. הרבה פחדים מהמרחק וממה שיעשה לך, לו. הזמן שם הכל בקונטקסט.

      כן, אכן אישי יותר מאחרים חיוך

        19/6/11 23:31:

      צטט: yonbir 2011-06-18 11:58:04

      מתקבל הרושם שניתקת בזמן, וטוב שכך

      אכן כך ניתקתי בדקה ה 90 וגם זה במקרה. הוא אמר משהו שפקח לי את העיניים בבום. צעקה רעש וצילצול כזה חזק נהיה לי באוזן, שלא הבנתי איך לא ראיתי זאת קודם.

        19/6/11 22:39:
      "לא אוהבת יותר מה שרואה, לא מוצאת אהבה, תוהה מה זה בכלל היה, תתן לי ללכת, תשלים העובדה"? לא אוהבת את הסופים... כתבת יפה.
        19/6/11 21:32:
      למה זה כה מורכב, למה?? מצד שני אם היה פשוט היה משעמם. אולי זה מפחיד גם שלא ירצה, גם אם את לא רוצה כבר? את יודעת שזה שם. המחשבה שיום אחד זה יישמט מפחידה.
        19/6/11 21:20:
      צף ועלה ברגע בו יכולת להשלים ולהתמודד. ואולי גם להבין שבני אדם לעולם לא יכולים להיות אחד של השני, אלא רק אחד עם השני (או השנייה).
        19/6/11 20:24:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-06-18 11:03:10

      נראה לי שסגרת מעגל בכתיבתך זו! כתיבתך נוגעת ויפה!

      וואלה, לא חשבתי על זה, סגירת מעגל. תודה נילי יקרה לתובנה. האמת שלא הבנתי מה פתאום זה צף ועלה לי אחרי כל כך הרבה זמן.

      תודה

      ''

        19/6/11 20:19:

      צטט: בזרימה 2011-06-18 04:50:51

      זו ברכה אמיתית "שיתגשמו משאלותיך לטובה" כי אכן כך לא כל משאלה טובה לי או לך.

      אכן כן מגניב

        19/6/11 20:19:

      צטט: קוכליאה 2011-06-18 03:45:13

      מטבעם של זכרונות שהם צפים ועולים מפעם לפעם, מסיבות שונות. אנחנו לעולם לא נהיה של אחרים. כל יום , אנחנו בוחרים מחדש להיות עם בני זוגנו. לא מובן מאליו. שבוע טוב!!!

      מסכימה בהחלט. זו מחשבה בריאה אך מטבע הדברים כולנו, כל אחד במשהו אחר מתישהו, נסחפים אחר הרגלים ומעדיפים סטטוס קוו לפעמים על הטירדה של לשנותם עם כל הבלגן הכרוך בכך.... קריצה

        19/6/11 20:17:

      צטט: ~THOR~ 2011-06-18 03:25:09

      הוא חייב לתת לך ללכת אם את רוצה בכך...

      יקירה, זה היה מזמן....קראי בהתחלה מגניב

        19/6/11 20:16:

      צטט: סטאנדאפיסט 2011-06-19 12:10:37

      יש לך בן זוג .או שאת לבד?

      שלום לך סטאנדאפיסט ותודה שבאת לבקר.

      כפי שציינתי בהתחלה, נכתבו הדברים כפלש בק ומדברים על העבר, ללא קשר לעכשיו. תגובתך באופן בו נעשתה לכן לא לעניין, במיוחד אם אתה מצפה בכלל לקבל מענה...

       

      ''

        19/6/11 19:54:
      האם כתבת והתכוונת ! את זורמת בכתיבה ובנתינה.
        19/6/11 17:35:
      מקסים.
        19/6/11 17:30:

      wow...

      זה מפרי דמיונך או אמיתי?

      נגשת אלייך לאישי.

      שבוע טוב ומחויך.

       

       מגה אנימציות - מנצנצים/נוצצים להורדה

        19/6/11 13:55:
      כתיבתך נהדרת. תודה ששיתפת. שבוע מצויין
        19/6/11 12:10:
      יש לך בן זוג .או שאת לבד?
        19/6/11 11:40:
      כתוב מקסים!!
        19/6/11 11:09:
      בונבוניטה גם סיפורייך כובשים וגם המילים בשירך תודה ושבוע מבורך
        19/6/11 08:38:

      אין ספק שנגמר

      וטוב שכך

      גם אם הניתוק קשה

      החירות שלאחר מכן

      שווה את הכל...

        19/6/11 08:30:
      אכן
        19/6/11 05:53:
      למה האנשים נשארים אחרי שהאהבה כבר הלכה?
        19/6/11 01:14:

      אביא לך את 


      בשבילך אהובתי/ ז'ק פרוור



      הלכתי אל שוק הציפורים
      וקניתי ציפורים
      בשבילך 
      אהובתי

      הלכתי אל שוק הפרחים
      וקניתי פרחים
      בשבילך
      אהובתי

      הלכתי אל שוק הגרוטאות
      וקניתי אזיקים
      אזיקים כבדים
      בשבילך
      אהובתי

      ואחר כך הלכתי אל שוק השפחות
      ובקשתיך
      אבל לא מצאתיך
      אהובתי...


      הוא לא מצא אותך שם כי את נמרה ולחופש נולדת!

       

        19/6/11 00:33:

      אז  בואי  נגיד  זאת בשירה.........

       

      http://www.youtube.com/watch?v=NIP6FSYx0LQ

       

      כתבה  קרול  קינג  (מהעם  שלנו..ברור)דומני  בשנת  1961

      שמעון

        19/6/11 00:26:
      תחי החירות והיכולת להתנתק מקשרים מזיקים...ולבצע בחירות עצמאיות גם אם זה קשה וכואב. אני מקווה שכיום העולם מחייך אלייך יותר!
        19/6/11 00:22:
      כל כך נכון - לא תמיד מה שרוצים הוא הנכון. כמה מר הוא הכאב.
        19/6/11 00:02:

      לפני הרבה שנים? ועכשיו רק עכשיו ניכתב?
      כנראה צלקת לתיזכורת תמידית....ככה הם חיינו

      אבל את הלכת לך בסוף...

      ''

        18/6/11 23:45:
      כל כך מתחבר לי לפוסט שהעליתי :-) , הלא כן? * שבוע נפלא, אילת
        18/6/11 23:34:
      מוכר... ולא חביב במיוחד...
        18/6/11 23:16:
      לחיי הגירושין,הפרדות - השמחים
        18/6/11 22:54:
      שאם זה נגמר אז נגמר , למה להשאר במקום שאין כבר כלום ? בהצלחה ,,
        18/6/11 22:46:
      בונבנייטה יקרה, ברגע ההתפכחות רצוי לקום וללכת עם כל הכאב. אח"כ נכנסים ללופ של הרגל שמשתק את האומץ ונתקעים באומללות. בטוחה שפעלת נכון.
        18/6/11 22:38:
      מקסימה כמוך עוד תזכה באיש הנכון. שבוע טוב.
        18/6/11 22:27:

      צריך שניים לטנגו.
      שבוע טוב חיוך

        18/6/11 22:27:
      כל החיים בחירות, בחירות. תבחרי מה שטוב לך, ולך בלבד. מהכ'פת לך ממנו, מה הוא בכלל צריך להסכים. תלכי וזהו.
        18/6/11 22:12:
      הכול תלוי בך, כמה תהיי החלטית.
        18/6/11 21:57:

      הוא חייב לתת לך ללכת , כיוון שאינך יותר שלו ..
      אלה הם חייך .., וסוף הוא תמיד התחלה של משהו חדש..
      בהצלחה !!!!!

        18/6/11 21:56:
      תלוי רק בך!
        18/6/11 21:47:
      כי אהבה אינה קניין...
        18/6/11 21:39:

      והיה וכך יהיה

      לכי לדרכך

      בין שיסרב ובין שלא.

      כך או כך אינך שלו

      אלה הם חייך, לא כבודו.

        18/6/11 21:37:
      יתכן והיו שם הורמונים בלבד שהתאיידו והותירו שריטה קטנה בלב
        18/6/11 21:37:
      אחרי שנים הדברים חוזרים.
        18/6/11 21:27:
      והיה אם ? אם יש כזה חשש ...אין ספק מה צריך לעשות.
        18/6/11 21:16:
      לקום וללכת יקירתי . אם לא קיימת עוד האהבה והחיבה ... *
        18/6/11 18:15:
      המון כאב...
        18/6/11 17:08:
      במקום שלא טוב.....טוב,שלא נשארים אבל לפעמים חוזרים לשם לקצת....במילים.
        18/6/11 15:12:
      אישי-אישי הפוסט הזה. הרבה פחדים מהמרחק וממה שיעשה לך, לו. הזמן שם הכל בקונטקסט.
        18/6/11 11:58:
      מתקבל הרושם שניתקת בזמן, וטוב שכך
        18/6/11 11:03:
      נראה לי שסגרת מעגל בכתיבתך זו! כתיבתך נוגעת ויפה!
        18/6/11 04:50:
      זו ברכה אמיתית "שיתגשמו משאלותיך לטובה" כי אכן כך לא כל משאלה טובה לי או לך.
        18/6/11 03:45:
      מטבעם של זכרונות שהם צפים ועולים מפעם לפעם, מסיבות שונות. אנחנו לעולם לא נהיה של אחרים. כל יום , אנחנו בוחרים מחדש להיות עם בני זוגנו. לא מובן מאליו. שבוע טוב!!!
        18/6/11 03:25:
      הוא חייב לתת לך ללכת אם את רוצה בכך...

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין