כנראה שכוונתי לדעתם של גדולים http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232110.html לו היו עושים זאת לפני שבוע הספר, הפוסט הזה לא היה נכתב. אסיר את הפוסט כאשר הבעיה תיפטר והספריה תיפתח
שלום לכם משוררים יקרים. אני מאוד מקווה שנהניתם מאוויר ההרים ומהנוף המקסים של עמק החולה בזמן שחגגתם את הפסטיבל השנתי שלכם במטולה. אתם, אנשי השירה העברית, הייתם חייבים לחלוף בדרככם אל ה"חוצלארץ" הארצישראלי בעיירה אחת, שמתפרסמת רק בעיתות מלחמה, קרית שמונה שמה. ובכן משורריי, בעיירה הזאת אין ספריה. נכון, אף אחד מעשרים ושלשת אלפי תושבי קריית שמונה לא יוכל ללכת אל הספרן הזקן ולבקש ממנו את קובץ השירים האחרון של אחד מכם. וגם לכם נגנים יקרים שמתכוננים להופיע בפסטיבל קול המוסיקה אף אחד מתושבי הקריה ה"טיזנאבית" לא יוכל להאזין בקרייתו, מפני שגם היכל התרבות המקומית הולך להיסגר. שלא לדבר עליכם הסופרים שנהנים משקל לספר ומאבק כוכבים חד שנתי כשאתם חותמים במצוות שני טייקוני ההוצאה לאור על ספריכם בכיכר רבין. לכם בוודאי לא ממש אכפת שהספריה היחידה שמשרתת את תושבי העיירה שבשפיץ כבר לא תשאיל את ספריכם. ומה אני בא אליכם בטענות בכלל? הרי גם ככה אתם לא ממש מתפרנסים מהאמנות שלכם. אתם הרי נמצאים שם רק בגלל האמנות וגם, קצת, תצטרכו להודות, בגלל האגו הבנזונה. אבל, נניח,רק נניח שהייתם מארגנים איזו מחאה קטנה, איזו שביתת חתימות, אולי איזו הפגנונת, איזה אולטימטום שאומר: "אם אין בקרית שמונה, אז גם בתל אביב לא יהיה." אולי איזה מכתב או עצומה לשר התת חינוך גדעון סער ולשרת התת תרבות הגב' לימור ליבנת. אבל מסתבר שאתם עניים ועלובים אפילו יותר מתושבי הקריה המוכה ומה שאתם בעצם משדרים זה, בשפתי הבלתי משוררית בעליל: "עזוב'ות'י באמש'ך, יש ממשלה ויש עשירים, אני גם ככה בקושי מתקיים". נכון מאוד, אתם צודקים, אבל בסופו של יום, או בסופה של המדינה... גם לכם לא ישאר כלום בגלל שלמדינה וחברה שנוטשת עיירת ספר דפוקה כמו קרית שמונה, לא תהיה שום בעייה לנטוש גם את החינוך, התרבות והאמנות. יתכן שכמה מכם ימצאו עבודה בתור ליצני החצר של הטייקונים הגדולים כמו חלק גדול מכם שעובד במשרדי פרסום ויחס"צ אבל תרבות אמיתית לא תהיה כאן. יפה שם במטולה, נהדר שם בכפר בלום ואיזה כיף זה להגיע פעם בשנה לגלוש בחרמון בחורף ולאכול דג על הדן בקיץ. הייתי נוכח כשהמדינה נטשה את קרית שמונה בזמן מלחמת לבנון השניה, ישבתי עם אנשים בקומת העמודים של הבניינים הישנים ויחד חיכינו לאזעקה הבאה. אני רואה בדאגה רבה את העיירה ניזנחת בימי שלום. תרבות (ציוויליזציה) שמסוגלת לחיות עם העובדה שלאלפי זקנים וילדים אין מתנ"ס וספריה, היכל תרבות וגני ילדים, היא תרבות (כנ"ל) חסרת חינוך, חסרת תרבות ואין לה שום סיבה להתקיים.
ובבניין הבימה ננוחם (ובהרס גבעות החוור במצדה) |