| סליחה על שנים רבות בהן התנהגתי כמו זבל. סליחה על שחשבתי שאת שונאת אותי, שאת רוצה שאמות. מצטערת שצמתי, שהקאתי. סליחה שעשיתי לך את המוות, שגרמתי לך להוזיל דמעות. מצטערת שהייתי ועודני עיוורת לאהבה שלך ושסיפרתי למי שרק רצה לשמוע שאת שונאת אותי. בתוכי פנימה ידעתי שדאגת, הרגעת, צחקת, דיברת, פקחת לי את העיניים. אולי למעשה את באמת אוהבת אותי, נלחמת עליי, לעיתים אף יותר ממני... אני מצטערת, אני אלחם ואחלים. אפצה אותך על שנים של בכי, של לילות לבנים, אגרום לך אושר אחרי הגיהינום שהעברתי אותך. אני חושבת שאמרתי לא אחת שאני מצטערת, אף ביקשתי סליחה, אבל הפעם אני באמת מתכוונת לכך: סליחה: על הסבל שהסבתי לך במשך השנים, ועדיין... על הפחד שלך עליי בכל יום ובכל לילה, על הכאב, על העצב, על הכעס, על הדאגה, על כל דמעה שזלגה מעינייך, על כל פעם שהתעוררת משנתך, או שכלל לא נרדמת, כדי לבדוק שאני עדיין נושמת, חיה וקיימת. סליחה על שקיווית אינספור שאסיים אשפוז, טיפול, תהליך... סליחה שקשה לי, לשחרר, להרפות... סליחה על האוכל שנזרק לפח, לאסלה..... סליחה על טרטורים ועל ימי עבודה שהפסדת בגללי, סליחה שזה לא עזר! סליחה על שגרמתי לריבים בינך לבין שאר בני הבית, סליחה שאיני משתדלת מספיק, שאני עושה הכל ל-א בסדר, סליחה על כל השנים שאני לא מבריאה. סליחה על שדרשתי ממך מעבר להיגיון, אמא היא לפעמים רק אמא. זה כמו "מכה" בעיניים, לרגעים זה אף לא נתפס במציאות, זה נראה כמו מתוך חלום רחוק, מתוך סיוט. ועכשיו, נותר רק לקרוא את הדברים: "שחור על גבי לבן", רק זה גורם להבין ממש, מוביל ליכולת לנתח את ההבנה הזו, את הרגשות, לדבר על זה בקול רם, והאוזניים? הן שומעות את מה שהלב מנסה כבר שנים לזעוק מתוכו. תסתכלי עליי לרגע, הילדה הקטנה שאת כל כך אוהבת, הילדה הקטנה שכל כך פינקת, שכל כך נתת מעצמך, השקעת וכיוונת, חינכת לגדולה ובסוף חדר בי הג'וק הזה לראש... הג'וק שנכנס בי אמא, שגרם לי להתדרדר, לדעוך לך מול העיניים מבלי שתשימי לב לכך אפילו. כן, אני יודעת שאני שבורה ואני חייבת לאחות את השברים... לא ציפיתי שהילדה הקטנה שכל כך אהבת תצטרך לעבור מסכת ייסורים מפרכת שכזו. אמא, אני כל כך מצטערת, לא התכוונתי, זה היה חזק ממני, וכעת אני נחנקת, כמו גוש שנתקע לי בגרון, חושבת על כל הימים הנוראים שהבאתי עלייך, על הכעס שלי כלפייך, על כמה שבו זמנית אני מעריכה אותך על גיוסך למלחמה, על שאת נלחמת יחד איתי... סליחה אמא, על שאני ממררת אותך, מכאיבה ופוגעת, לא בכוונה... אל תוותרי עליי, אל תכנעי כמוני, אל תתעייפי ממני, אני לא מקרה אבוד, אני עוד אנצח! |