Best Advise
הבלוג יעסוק בעולם הייעוץ הפנסיוני ובדברים שיטרידו את מוחי הקודח
פוסטים פופולאריים
-
איך לבחור קרן פנסיה?
15/8/07 | 1619 צפיות
-
תנו לנשים לסדר את הבלגן
21/10/08 | 1039 צפיות
-
פרייר מי שמקיים את החוק
6/8/07 | 749 צפיות
-
מת העולם, נשרף הים והדגים עלו על העצים
7/10/07 | 10385 צפיות
-
כולנו טיפשים וחסרי אחריות- קיבל חותמת
21/1/08 | 1393 צפיות
-
מי הזיז את הגבינה שלי
21/2/15 | 2457 צפיות
פוסטים אחרונים
- מי הזיז את הגבינה שלי 21/2/15
- הבלוג מרכין את ראשו 8/2/11
- יום כיפור בקצב מהיר 25/9/09
- זו הייתה השנה שהייתה 17/9/09
- השנה תהיה שוב מפולת בבורסה 17/9/09
- עצמאים, הכינו את פרטי הבנק 10/9/09
פנסיה מוקדמת - סגולה לאריכות ימים
הכל מתהפך בעולם, פעם טענו כי תוחלת החיים של מי שפורש לפנסיה היא כ- 15 שנים, אח"כ נטען 20 שנים. בכל הפעמים תמיד טענו כי מועד היציאה לפנסיה הוא הקובע את תוחלת החיים שלנו. מי שיצא מוקדם לפנסיה יחה פחות.
מחקר חדש שנערך ע"י ד"ר אפרים צ'נג מעלה את התוצאות הבאות:
קרנות הפנסיה ברבות מהחברות הגדולות בארה"ב כמו בואינג, AT & T , LUCENT ואחרות נמצאו במצב של עודפי מזומן מאחר ורבים מהפורשים בגיל מאוחר (לאחר גיל 65) נפטרו תוך שנתיים (!) מיום פרישתם. ד"ר אֶפְרֶם צֶ'נְג, מציג את טבלת התוצאות החשובות הללו מתוך מחקר אקטוארי של בואינג על תוחלת חיים בהשוואה לגיל בזמן הפרישה:
גיל בזמן הפרישה גיל המוות הממוצע 49.9 86.0
52.5 84.6
55.1 83.2
60.1 76.8
63.1 69.3
65.2 66.8
המסקנה הברורה מהמחקר הזה היא, שבגין כל שנת עבודה אחרי גיל 55 אתה מאבד שנתיים מתוחלת החיים שלך,בממוצע. שעובדים הפורשים בגיל 65 מקבלים כספי פנסיה למשך 18- 17 חדשים בלבד (בממוצע) לפני פרידתם מהעולם. לתוך שנות השמונים שלהם ויותר. הפורשים המוקדמים הללו הם עשירים יותר או בעלי יכולת גבוהה יותר לתכנן ולנהל את ההיבטים השונים של חייהם, הקריירה שלהם ובריאותם, כך שהם יכולים לפרוש מוקדם ובנוחות.
הפורשים המוקדמים הללו לא בהכרח בטלים ממעש ומזדקנים בשעמום. הם עוסקים עדיין בעבודה מסוימת, אך הם עושים זאת באופן חלקי ובקצב נינוח, ללא שחיקה. יש להם גם את המותרות לבחור את העיסוקים המעניינים אותם במיוחד. מרבית היפנים פורשים בגיל 60 או אפילו לפני. אולי זה אחד הגורמים התורמים לתוחלת החיים הארוכה אצל היפנים. לעבוד קשה עד לגיל 65 או יותר, כנראה נגזר עליך להיפרד מהעולם תוך 18 חודש מפרישתך. ע"י עבודה בלחץ במשך עוד 10 שנים, מעבר לגיל 55 , אתה מוותר על לפחות 20 שנים מתוחלת החיים שלך, בממוצע. |
תגובות אחרונות
-
דניאלשרוני
בתגובה על הבלוגרים למען איכות הסביבה
-
--()--
בתגובה על מנצ'סטר
-
--()--
בתגובה על לונדון
-
ליאתאלוש0
בתגובה על מה זה ביטוח מנהלים ? ואיך זה קשור לפיצויים ?
-
ליאת z
בתגובה על הבלוג מרכין את ראשו
-
ירוןמירב
בתגובה על תיק השקעות עם הטבות מס
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בדיוק סיימתי קורס גמר פנסיוני ואני רוצה להתחיל לשווק פנסיות ולשכנע אנשים לחסוך כמה שיותר כדי שיוכלו להתחיל לחיות כמה שיותר מוקדם...
כמובן.
אבל יש יותר מעניינות ממנה אז היא לא תופסת חלק ארי ממחשבותי :-)
אז הדילמה נשארה בעינה
הקישור שהכנסתי מתאים לכל כלי רכב,
תוכל להכניס את נתוני האופנוע, את הגילאים שתבחר ותחליט לבד איך משפיעה נסיעה על אופנוע על תוחלת החיים.
לדעתי היא מקצרת אותם - תאונות
או מאריכה אותם - פחות עצבים בפקקים.
לשיקולך.
יש גם פרמטרים מתאימים לאופנוענים?
בעצם תוחלת החיים יורדת אז זה לא מעשי להיכנס לפרטים לגבי גילים כל כך מתקדמים
דרור בקישור הזה תוכל למצוא מחשבון לשימוש עלות אחזקת רכב לפי נתונים אישיים.
יש להזין פרמטרים בהתאם לנדרש.
בסיום תראה את העלות החודשית של הרכב.
מקווה שיעזור .
יורם - הבעיה היא שאם אתה רוצה לדבר על שינוי של עצמך אז זה דבר אחד, ואם אתה רוצה להתלות בהתהנגות של "כולם" זה דבר אחר.
אף אחד לא בתפקיד של להביא להכריח סוסים לשתות.
לעבור לתאילנד זו אופציה אחת (מכיר זוג בני 40 שעשה בדיוק את זה). אבל זה כמובן כרוך בהרבה מחירים שצריך לשלם - תרבות אחרת, ללמוד שפה אחרת, להתנתק ממשפחה וחברים כאן - לא צעד טרביאלי בכלל.
לעומת זאת יש צעדים שאפשר לעשות כאן ועכשיו. ולגבי פשטות מרצון ושיפור איכות החיים - נראה לי שזה דבר שאפשר להתחיל בו גם בצעדים קטנים ולאו דווקא דרסטים, ולא חייבים לחכות איתו לפנסיה. העיקר בו הוא השינוי המנטלי.
דרור, ברור לי שאתה צודק.
הבעיה היא שאני, כרבים אחרים, שבוי בכבלי המחשבה שנשטפה על ידי עולמנו. קשה לנו לדמיין את עצמנו באורח חיים שונה מזה שהורגלנו אליו וזו עיקר הבעיה.
אני מודע לכלך ש"יש סקס אחר" אבל אף אחד לא "מביאנו אלי". הלוואי והיה בי את האומץ לקום ולעשות מעשה. למכור את רכושי עלי אדמות, לטוס לאי קטן בתאילנד, להשקיע את הכסף בבנק ולחיות אני ובני משפחתי מהריבית.
אבל ההתניות במוחי הקודח כנראה לא יאפשרו זאת.
ושפי, נדמה לי שלאור התארכות תוחלת החיים והרצון של כולנו לצאת לפנסיה מוקדמת, לא תהיה ברירה אלא להצטמצם בתקופת הפנסיה, לא?
אני חושב שאפשר לפרוש אפילו קודם , אם מתכוננים לזה.
יש אנשים שאומרים לי תמיד ש - "מה שווים כל החיים האלה אם אנחנו גם לא חיים במהלכם".
נכון אומנם, אבל מצד שני, יש דברים שוליים שאם מוותרים עליהם אפשר ליצור את מאגר הכסף הרצוי בשביל לפרוש קודם.
כמו שקרה לי בצבא.
כל חודש , מ-400 השקלים שלי, חסכתי 150. זהו. ושמתי אותם בצד באיזושהי תוכנית חסכון נטולת ריבית כמעט.
על מה ויתרתי ? הרי אדם לא יכול לחיות מזה.
נכון, לקחתי כסף מההורים שבכל מקרה הייתי לוקח , אבל ויתרתי על החטיפים בשקם.
בלי - בכלל.
לקראת סוף הצבא, הלכתי לקורס צניחה שעלה כמה אלפי שקלים טובים.
היה שווה.
זה ממש לא הנזיר, שמכר וכו'. אלא אנשים שעשו את הדבר האמיתי, לא סתם קשקשנים שממחזרים תובנות בודהיסטיות בסינתזה אמרקאית שמוציאה להם את כל ההיגיון הפנימי (להתמקד בעצמי , באמת כמה האמריקאים יכולים להיות מגוחכים). זה אחד הצדדים המעשיים של פשטות מרצון - פשוש לא הספקתי לתת את כל הדברים.
לגבי מכונית - טוב זה באמת לא הבחירה הראשונה שלי. ולמכונית ישנה אין ביטוח נגד גניבה והעלות הביטוח יכולה להיות 2000 שח בשנה בערך.
לגבי אפשרויות וכו' - זה נכון שהעצות טובות תמיד אבל הן טובות במיוחד עבור אנשים שפרשו לפנסיה או פרשו מהעבודה - יש להם יותר זמן פנוי ופחות הכנסה כספית. וכנ"ל מי שרוצה לפרוש - אם יש לך מוטיביציה גבוה יותר תהיה מוכן לויתורים גדולים יותר שקשורים לתקופת המעבר (ורק אליה, לא נראה לי שאיכות החיים לאחר מכן היא פחות טובה ) - או שתהיה בעל ראש יותר פתוח לשינויים כאלה.
לי דווקא זה מזכיר את "הנזיר שמכר את הפרארי".
לגבי עלויות רכב שכחת ביטוח.
ובאשר לשאר, ציינת לבד את הרוסים ששכחו את יכולתם לשחות בקור.
אנחנו חיים בישראל, וחלק גדול מרמת החיים היא האפשרויות הבלתי מוגבלות.
את איכות הבניה אין באפשרות הפורש לקבוע, הוא חי בדירה שכנראה אינה מבודדת כראוי.
העץ בחצר הוא נחלתם של שוכני הפריפריה.
בעקרון כל מה שאתה מציין נכון לימים לפני הפרישה בדיוק כמו לימים שאחריה.
שפי, עבור אדם אחרי פרישה מעבודה, רוב עצום הנסיעות הן בתוך העיר. עד גיל מבוגר מאוד, אפשר לנסוע את כל הנסיעות האלה באופניים. זה כמובן קל יותר אם עלות הזמן הפנוי היא נמוכה - כמו אצל אדם שפרש מהעבודה.
אני לא סתם אומר את זה אלא מסתמך גם על הנסיון האישי שלי, ושל 2 אנשים לפחות שאני מכיר באופן אישי שהם אחרי פרישה ואין להם אוטו.
עלות שנתית - בהנחה שגונבים לך את האופניים פעם בשנתייים, ואופניים טובות ופשוטות עם ציוד נלווה (קסדה ומנעול ) עולות כ 600 ש"ח - זה בערך שקל ביום. או 30 ש"ח בחודש.
בכל מקרה אחוז גבוה מהאנשים אחרי גיל פרישה - פשוט נוסע בתחבורה ציבורית. מנסיון אוטבוסים הם לא להיט אבל לפחות אפשר לקרוא בהם - דבר שקשה לעשות בנסיעה באופניים או במכונית. עלות חודשית -כ 300 ש"ח בחודש.
רכב ישן - תלוי איך מתחזקים אותו וכמה פעמים בחודש נוסעים בו. לא רואה מוסך יותר מידי פעמים. עלות שנתית ???, אבל לא 2000 ש"ח בחודש, אולי חצי (בעיקר עלויות רישוי, ועלויות דלק. עלויות תחזוקה שנתיות - אולי 1000 ש"ח בשנה).
לגבי הרגלים - כמובן שכדאי להפטר מהאוטו או לפחות מהשימוש היומיומי בו מוקדם ככל האפשר. אם לא נדרסים זו עוד דרך טובה להגדיל את תוחלת החיים ?
לגבי מיזוג - גוף האדם באמת לא השתנה. אנשים חיו וחיים באיזורים בלי מיזוג חשמלי עם עומס חום יותר גבוה מאשר כאן. איך?
קודם כל עם לבוש יותר טוב, עם בניה חכמה יותר ועם פחות עומס חום עירוני. אם יש לך עץ ליד הבית - זה אחלה מזגן (לדומגה בגלל שהוא מביא קור מהקרקע למעלה אל האטמופסירה וגורם להסעת חום). עצים נשירים גורמים לצל בקיץ ולא מסתירים את השמש בחורף. מסה תרמית יכולה גם לעזור.
מעבר לזה , יש עניין של הרגל -אנשים מתרגלים לחיים בלי או עם מזגן. באופן דומה, אנשים ממסקווה שהתרגלו לשחות בחורף בנהר הקפוא שם, איבדו את היכולת הזאת כעבור שנתיים של חיים בישראל.
שוב, עם בנייה חכמה והרגלים נכונים הצורך במיזוג יורד מאוד מאוד. מנסין של 2 בתים, שאחד מהם לא בנוי טוב מידי.
בעקבות השיחה נזכרתי בספר שהיה "בסט סלר" בנושא של פשטות מרצון בהיבט הפרקטי הכספי שלה - "כספך או חייך" - (סיכמתי ממנו קצת). בינתיים הוא נראה לא רע בכלל.
דרור,
הלואי והיית צודק, אבל תחבורה מכל וג שהוא הי דבר יקר.
רכב ישן - עלויות אחזקה גבוהות (הרבה פעמים במוסך).
טמפרטורה סביבתית - מזג האויר בעולם שתגע והטמפרטורות קיצוניות הרבה יותר מפעם, גוף האדם לא השתנה בהתאם.
רוב האוכלוסיה בעלת רכב צמוד אשר ילקח מהם בעת הפרישה, ולא נראה לי כי יתחילו אז ללמוד לחיות ללא רכב אלא על בסי תחבור ציבורית (שהיא לא משהו בארצנו).
בכל אופן, אתה מציע חיי צמצום, מבחינתי אחלה.
כולי תקווה שהגישה של דרור היא הנכונה.
נראה לי שזה לא מאוד מבוסס.
בארץ המשכורת הממוצעת היא כ-7000 ש"ח , ומהשכורת החציונית היא הרבה מתחת לזה - נדמה לי בסביבות ה 4000. ויש לא מעט אנשים שהם מפרנס יחיד. איך הם חיים?
אני חושב שרוב האופציות לעניין את עצמך לא עולות הרבה - מנוי לספריה לדוגמה, אפשר ללכת לסרט פעם בחודש , ובטח שלצאת מהבית לא עולה הרבה - יש ים, יש אינסופר פעילויות שאפשר לעשות אם אנשים לא בחוגים.
כן, אם רוצים להתרושש יש הרבה דרכים. אחת מהן היא להחזיק רכב. לשם מה? ובטח שהוצאות על רכב יכולות להיות נמוכות בהרבה - מודל ישן לדוגמה (עלות ירידת ערך אפסית) שמשתמשים בו פעם בשבוע לא עולה כל כך הרבה. וזה בכל מקרה לוקסוס.
מים - לא יקר, חשמל - תלוי מה אתה עושה ואיך בנוי הבית לדומגה חצי מההוצאות הן על מיזוג. אפשרות לויסות טמפרטורה מערבת מזגן רק אולי ב%5 מהימים בארץ. בכל שאר הזמן אפשר להסתדר לא רע אם אמצעים אחרים, במיוחד אם אתה יודע על מה להסתכל בבית. ואיזה בית לקנות.
ארנונה- תלוי איפה גרים.
עוזרת- תלוי באיזה גיל. בגיל שממש צריך עוזרת - כבר אי אפשר להחזיק רכב
סעיפי ההוצאות הגבוהים בארץ הם עד כמה שאני זוכר על דיור (משכנתא), תחבורה (רכב), ומזון (אפשר לחסוך הרבה אם מקצצים בצריכת בשר ומוצרי חלב), בגיל המובגר - גם תרופות. אפשר לשרוף את הכסף על ידי "איכות חיים" ואפשר להנות מהחיים בלי להוציא הרבה - זה שאלה של בחירה , מודעות, ידע, הרגלים וכו'.
זה ליחיד.
ובנוי על רמת חיים הכוללת סל צריכה בסיסי למחיה, רכב ויכולת מחיה סבירה.
יכולת מחיה סבירה דורשת מזון בריא, אפשרות לויסות טמפרטורה סביבך (מזגן), יכולת לעניין את עצמך בכדי שלא תהיה סגור בבית כל היום (חוגים, סרט, הצגה) לא טיולים בחו"ל.
גם אם אתה בעל דירה ואין לך הוצאות של שכ"ד או משכנתא, קיימות עלויות קבועות לבית, ארנונה, חשמל, מים, עוזרת (בגיל מבוגר נדרשת).
רק לשם המושג הכללי- עלות אחזקת רכב בחודש היא בין 2,000 ל- 3,000 ש"ח .
8000 שח נטו זה ליחיד או לזוג?
על מה החישוב הזה מבוסס?
תזרים של הכנסה הוא תלוי הוצאות ותלוי רכוש. אם יש לך רכוש - אתה צריך פחות הכנסה. באופן דומה תלוי לדוגמה איפה חיים בארץ, אם יש בעלות על רכב וכו'.
אוי כמה שאתה צודק, אבל כמה קשה לשנות הרגלים.
מי שרגיל לחיות חיים "טובים" לא יוכל לבצע ויתורים נדרשים.
אבל רגע של רצינות, הסכום הנדרש לחיים סבירים בגיל הפרישה , הוא כ- 8,000 ש"ח נטו.
וזה לא מעט.
כשתצליח , תודיע לי, גם אני שוקלת זאת.
יורם, התשובה היא כמובן שלא צריך הרבה כסף כדי להנות. צריך כסף כדי לא לרעוב, כדי לספק צרכים בסיסיים וכו'. 5 הממים. כל השאר - זה
1. הרגלים
2. הרגלי חשיבה על מה טוב ומה לא טוב
3. טרייד אוף עצום בין חוסר זמן, חוסר ידע וכסף (לדוגמה אפשר לבשל ארוחות גורמה אם יש זמן ואם יודעים מה עושים).
4. התמכרות לסגנון מסויים של "חיים טובים".
יצא בעבר ספר של פשטות מרצון שנקרא "your moeny or your life
יש בעיה במחקר הזה בגלל שיש מתאם בין תחולת חיים לבין עושר. אם כי זה כמובן מאוד מרשים. יש גם כנראה מתאם בין סטרטס כללי (ונטיה לעבוד הרבה שעות - אישית או בכלל המדינה) - לבין תוחלת חיים.
אמריקאי ממוצע חי שנתיים פחות מישראלי ממוצע. לא רק מהסיבה הזאת (תזונה לקויה יותר, מערכת בריאות פחות טובה) אבל גם .
איזה דיכאון.
אי אפשר לנצח את המערכת.
אם ארצה לפרוש בגיל צעיר ולהינות - לא יהיה לי כסף.
אם ארצה לחסוך כסף ולפרוש בגיל מבוגר להינות - לא אחיה מספיק זמן להינות...
תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת!!!!
שיחקתי אותה.
פרשתי לפני שנתיים לאחר 26 שנות עבודה באותו מקום עצמו.
יש חיים אחרי הפרישה.
הבעיה עם אריכות הימים, שתהיה רק בבריאות.
רואה את אבי בן ה91 מתייסר,ומתחילה לחשב קיצי לאחור, בפרישה מבוקרת מהחיים :(
את צריכה להכין ה מ ו ן כסף.
את צפויה לחיות 28 שנים ללא הכנסה, זה המון זמן.
אבל אחלה כיף.
בהצלחה.
זו בדיוק התכנית שלי. לפרוש בגיל 55 .