♦ המונח "צמחי מרפא" מוכר לכולנו, אף כי בדרך כלל נתפס בתודעה כמושג ארכאי ששייך לדורות עברו ♦ אלא שבניגוד למחשבה הזו, לרבים מהצמחים תכונות ריפוי מוכחות, חלקם אף מנוצל לייצור תרופות קונבנציונאליות מודרניות ♦ מבין מאות רבות של צמחי מרפא שנעשה בהם שימוש על ידי בני אדם, בחרנו להתמקד בכמה מהם, מוכרים יותר או פחות ♦

כחלק מהרפואה המודרנית, חלק ניכר מהתרופות כיום, מקורו בחומרים כימיים. מסיבה זו, בין היתר, מעטות התרופות שפעילותן אינה כרוכה כלל בתופעות לוואי. על אף נחיצותן של תרופות אלה או אחרות, במצבים מסוימים, בקרב רבים קיימת נטייה ליטול תכשירים טבעיים ככל האפשר. בין אם לחיזוק הגוף, להגנתו ולחיסונו ואף בניסיון להקל על בעיות רפואיות מסוימות. אחד מענפי הרפואה הטבעית, שעשוי לתת מענה לבעיות רפואיות שונות, הוא צמחי המרפא. מאז ומעולם שימשו צמחים ועשבים לריפוי מחלות. כיום, יש ברחבי העולם כארבע מאות אלף סוגים שונים של צמחים, המכילים בתוכם כמות עצומה של חומרים שונים וייחודיים בעלי פעילות ביולוגית מרפאת. מתוך המגוון העצום הזה, בני אדם משתמשים בכמה מאות זנים של צמחים ועשבי מרפא, להם סגולות מרפא מוכרות.

הרפואה העממית, גם היום, משמשת מקור לא אכזב לאיתור חומרים יעילים לרפואה הקונבנציונאלית. לחלק מהתרופות הצמחוניות אין תחליף סינטטי, ועל כן הצמחים מהם הן מופקות ממשיכים ללוות גם את הרפואה המודרנית. בעשורים האחרונים פותחו בארה"ב כמה תרופות חדשות ממקור צמחי. כל העת, נערכים ברחבי העולם מחקרים רבים אחר צמחים חדשים שיוכלו לשמש כמקור לתרופות. יש לא מעט סוגי צמחים המכילים חומרים חשובים לריפוי גוף האדם, כמו: רכיבים אנטיביוטיים, אנטי-ווירליים, חומרים בעלי השפעה חשובה על מערכת החיסון, חומרי מזון ועוד. יש בצומח גם ויטמינים חיוניים, שעשויים לסייע מאוד לבריאות הגוף. היתרון המרכזי של הצמחים הוא היותם טבעיים, ובדרך כלל ללא תופעות לוואי משמעותיות. משלל הסוגים של צמחי המרפא, בחרנו להתמקד בכמה. המכנה המשותף לכולם הוא היותם צמחיים, טבעיים וטהורים, בעלי סגולות בריאותיות חשובות.

צמח האלוורה

אחד מצמחי המרפא הפופולאריים והמוכרים ביותר, הוא צמח האלוורה. לאלוורה מיוחסות תכונות מרפא רבות. הוא משמש לטיפול בנגעים חיצוניים וגם לבעיות במערכת העיכול, בזרימת הדם ועוד. החומרים הפעילים בצמח הם אלוין, ברבולין ואלו אמודין. הטיפול החיצוני של האלוורה הוא רחב היקף ומקובל יותר מהפנימי: ג´ל האלוורה ידוע כמקל וכמרפא כוויות, כמרפא נגעי עור שונים כמו מעיכות, עקיצות וגירויים. כמו כן, אלוורה יכול לעזור גם במקרים של אקזמה, פסוריאזיס ומחלות פטרייתיות. שימוש נוסף הוא לטיפוח העור והשיער. האלוורה משמש לעיתים קרובות כתוסף במגוון רחב של מוצרי קוסמטיקה. קיימים לא מעט מחקרים אודות הפעילות הרפואית של ג´ל האלוורה. אחדים מהם מצביעים על כך שהג´ל המופק ממרכז העלה של הצמח, מאיץ את תהליך ההתחדשות בתאים פגועים, ולכן הוא יעיל לטיפולים ברפואת שיניים.

מחקרים אחרים הוקדשו לבדיקת הפעילות הפנימית של ג´ל האלוורה, להקלה בסוכרת ומחלות נוספות, אחת הידועות בהן היא דלקת כיבית של המעי הגס. מחקר שנערך בבי"ס לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב הראה, שחומרים המופקים מהאלוורה מסוגלים לעזור בהצלת נפגעים בשדה הקרב. ככל הנראה, האלוורה גם מגביר תיאבון, בעל השפעה מרכזית על הכבד ולוחם בצרבות. הוא מטהר את מערכת הדם ופועל גם על הטחול. עם זאת, יש להיזהר מפני שימוש מאסיבי באלוורה. הוא עלול לגרום לשלשולים, ובנטילה של כמות גדולה ממנו הוא עלול לגרום לעצירות. מכל מקום, מומלץ מאוד למרוח אלוורה על פצעים ועל כוויות קלות.

מוסקט, אגוז מוסקט

צמח פחות מוכר מהאלוורה, אך בעל סגולות בריאותיות לא פחות חשובות, הוא אגוז המוסקט. מדובר בצמח ייחודי האוצר בתוכו תכונות חשובות מאוד. אגוז מוסקט הוא למעשה עץ שממנו מופקים בין השאר תבלינים ושמנים. לאגוז המוסקט מיוחסות כמה וכמה השפעות חשובות על האדם. ראשית, הוא ידוע כבעל השפעה מרגיעה על הנפש. מעבר לכך, הוא עשוי לתרום לגוף בכמה וכמה תחומים שונים: הוא מגביר את הטעם, ממריץ את פעילות הכבד ומסייע מאוד למערכת העיכול.

כמו כן, הוא מרגיע את מערכת העצבים ומסייע במקרים של נדודי שינה. אם כי, בעניין השפעתו על העצבים יש להיזהר: מינון גבוה מהאגוז עלול לגרום לפרכוסים ולדופק מהיר. בכל מקרה, מומלץ שלא להשתמש בו בכמות של מעל 10 מ"ג. על מנת להיעזר באגוז מוסקט בניסיון להילחם בנדודי שינה, ניתן לערבב קורטוב ממנו בכוס חלב חם. בדרך כלל, שתיית המשקה הזה לפני השינה מסייעת להירדמות מהירה.

נשימה קלה

לצמח הבא יש השפעה על המערכות הפנימיות של הגוף, ובעיקר על מערכת הנשימה: לצמח ההל יש תכונה מיוחדת של יכולת חדירה עמוקה וקירור. בנוסף, יש בו טעם וריח מיוחדים מאוד, המשמשים לתיבול משקאות חמים שונים בנוסח המזרח. למעשה, החלק המרכזי בצמח ההל שנועד לשימוש בני אדם הוא הזרעים. זרעי ההל חריפים, מתוקים, מקררים וחודרניים. יש להם, מלבד ההשפעה המבורכת על מערכת הנשימה, כפי שצוין, כמה השפעות נוספות על הגוף. ההל מגביר מאוד את חוש הטעם ומסלק ריח רע מהפה. על מנת להשתמש בו נגד ריח רע מהפה מומלץ ללעוס 2-3 זרעי הל צלויים לאחר הארוחה, או לחילופין להוסיף אותם לכוס תה.

בדומה לאגוז המוסקט, גם ההל עשוי לעזור במלחמה בנדודי שינה ומומלץ לשתות אותו עם חלב חם לפני השינה. עיקר פעילותו של ההל בתחום הנשימה היא היותו צמח מכייח. היכולת שלו להביא לכיוח היא גבוהה. מסיבה זו, הוא עשוי להיות שימושי מאוד בטיפול בבעיות הקשורות למערכת הנשימה, כמו: אסטמה ושיעול המגיע עם תסמיני חום.

ירוק ובריא

וממערכת הנשימה למערכת העיכול: כמו ירקות עליים רבים אחרים, גם לעלי הכוסברה מיוחסות תכונות בריאותיות טובות. הירק העלעלי בעל הניחוח הייחודי עשוי להיות יעיל דווקא בתחום של בעיות עיכול. הכוסברה מוכרת לנו יותר כצמח תבלין. אולם מלבד היותה רכיב המוסיף טעם מיוחד למזון, היא יכולה לשמש כפתרון אפשרי לכמה בעיות. הכוסברה מגבירה את התיאבון, עוצרת שלשולים, מסייעת לספיגה מאוזנת של המזון, ממריצה את הכבד, מסייעת לסובלים מצרבות ותורמת לבריאות מערכת השתן.

בנוסף, העלים הירוקים אף עשויים לשמש, במקרים מסוימים, כתרופה חיצונית בעלת יכולות: משחה מעלי כוסברה מקילה על צריבות בעור ועל דלקות. היא גם משמשת כאמצעי לעצירת דם. יחד עם זאת, חשוב להקפיד על צריכה מבוקרת וסבירה של עלי הכוסברה. אכילה מרובה מדי של צמח זה, עלולה לגרום לירידה בתפקוד הכללי.

זרעי החילבה והסוכרת

הכוסברה בוודאי מפורסמת ופופולארית יותר מזרעי החילבה. לפחות בקרב בני עדות אשכנז. אלא שללא קשר למידת הפופולאריות שלהם, לזרעי החילבה עשויות להיות השפעות ניכרות, אם לא דרמטיות, על הבריאות. זרעי החילבה משמשים לטיפול במחלות סוכרת, השמנת יתר ומועילים מאוד גם לנשים אחרי לידה. הם נפוצים מאוד, בעיקר בקרב בני עדת התימנים. החילבה מגבירה מאוד את חוש הטעם, מקילה על היווצרות גזים ועוצרת שלשולים. במקרים של השמנת יתר, צריכה של חילבה עשויה לסייע מאוד, שכן זרעי המאכל הזה ידועים כשורפי שומנים. זרעי החילבה מטהרים את המערכות בגוף, בעיקר את מערכת הדם.

עיקר הפעילות החשובה של החילבה כיום היא בסיוע בהורדת רמות גבוהות של סוכר בדם, בשריפת שומנים ובהורדת רמת הכולסטרול הרע. בשנים האחרונות, השפעת החילבה הוכחה כמשמעותית ביותר, עד כדי כך שכיום ניתן לרכוש קפסולות חילבה, המשמשות כתחליף לצמח במתכונתו הטבעית. כמו בצמחים אחרים: זרעי חילבה טבעיים מועילים יותר מקפסולות. על מנת להשתמש בחילבה במתכונת טבעית, ניתן להכין את המתכון הבא: להשרות כף זרעי חילבה במשך כ-4-5 שעות במים, לטחון במיקסר ולהוסיף מלח ולימון לפי הטעם. ניתן לאכול את הממרח שנוצר עם מזונות שונים, לפי הטעם. לחילבה יש בעיה קטנה: הוא מדיף ריח לא נעים. אולם, ככל שזרעי החילבה טריים יותר, בדרך כלל הריח פחות חריף.

השומר ששומר

גם צמח השומר מוכר יותר בקרב בני עדות המזרח, אם כי בשנים האחרונות ההיכרות עמו והביקוש לצמח מתרחבים לכלל העדות. בדומה לצמחים אחרים שתוארו, לשומר השפעה מבורכת על מערכת העיכול. הוא ידוע כמגביר תיאבון, מסייע בעיכול רעלים, בצרבות, בהיווצרות גזים, כאבי בטן ועצירות. פעילותו עדינה מאוד, ובשל כך בהודו נהגו לתת אותו כמענה לבעיות עיכול של ילדים.

לשומר השפעה גם על מערכת הנשימה. בדומה להל, הוא מכייח במצבים של אסטמה ושיעול. כמו כן, הוא מסייע בטיהור מערכת הדם ומערכת העיכול. ניתן להכין תה מ-1/2 כפית זרעי שומר, להקלה מגזים ומעצירות. השומר משמש גם כירק חי לסלט ירקות, או לסלט שומר בלבד.

צהוב ובריא

החרדל אומנם אינו יכול לשמש כבסיס או כתוספת לתה, אך גם כתבלין למזון יש לו יכולות לא מעטות לפעול בצורה מיטיבה. בדרך כלל, משמש החרדל כתבלין המשביח את טעמו של המזון. בד בבד עם הטעם המוסף שהוא מעניק, הוא עשוי לתרום גם לבריאות. החרדל הוא צמח רב שנתי ממשפחת המצליבים. הוא נפוץ בעיקר בשדות מעובדים ובצדי דרכים באזור הים התיכון. זרעי החרדל נחשבים לתרופה יעילה נגד דלקות אוזניים, דלקות מפרקים וכאבי גב. גבעולים ועלי חרדל מבושלים מסייעים לחיזוק המערכת החיסונית של הגוף ולניקוי דרכי העיכול. החרדל טוב גם בטיפול באבנים בכליות ונגד מחלות כבד.

כמו כן, הוא משמש גם לטיפול בשיעול ובבעיות בדרכי הנשימה, לכאבים ברגליים ולפעילות יתר של בלוטת התריס. החרדל, וכן יתר הצמחים שתוארו לעיל, מהווים מדגם קטן מאוד לשלל הצמחים הקיימים שעשויים לתרום לבריאותנו. יש נטורופאתיים ואנשי מקצוע שונים המתמחים בצמחי מרפא, ומתאימים צמחים לשלל בעיות בריאותיות העומדות על הפרק. ראוי להדגיש, כי בכתבה זו אין מתן גושפנקא איזושהי לנטילת צמח כתחליף לתרופה קונבנציונאלית. יחד עם זאת, כדאי לתת את הדעת על התכונות החשובות שיש בצמחים ולשלב אותם בתפריט התזונתי, בהתאם לצרכים ולאורח החיים שלנו.