נשיא המדינה עוסק במספר נושאים – הקלה בעונשי מאסר, המרה של עונשי מאסר בפועל לעבודות שירות, מאסר על תנאי, של"צ או קנס, קיצור או סיווג עונשי פסילה מלנהוג, הקלה בעונשי קנס וקיצור תקופות התיישנות ו/או מחיקה החלות על המרשם הפלילי.
אין קריטריונים קבועים ואין כללים פורמאליים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.
הטיפול בבקשת החנינה יחל רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים.
העתק הבקשה לחנינה ישלח לקבלת חוות דעת לגורמים שטיפלו במבקש: פרקליטות, שירות המבחן, משטרת ישראל, גורמי רווחה וכיו"ב.
במסגרת איסוף המידע ובירור הטענות המבקש העלה, תיתכן פנייה אליו לשם אימות המסמכים השונים שצירף לבקשת החנינה.
ייתכנו מקרים יוצאי דופן שבהם יתאפשר למבקש לשטוח טענותיו בעל פה בפני מחלקת החנינות.
בתיקים שבהם ישנו מעמד לקורבן העבירה או למשפחתו והם פנו בבקשת יידוע, יתאפשר להם להגיב לבקשת החנינה בכתב או בעל פה.
הליך החנינה אינו מהווה ערכאת ערעור נוספת ולא נערך בירור נוסף בעניין האשמה.
אין טעם לפנות בבקשה להקלה בעונש מיד לאחר גזר הדין בלי נימוקים חדשים ומוצדקים לא נשמעו בבית המשפט.
יש להעלות את נימוקי הבקשה באופן ברור, להרחיב בעניין הנסיבות החדשות ולצרף כל מסמך אפשרי התומך בבקשה.
|