מְרַחֶפֶת עַל סִיפֵּי רַקִיע,

בֵּין סְדִינֵי עֲנָנִים מִשְׁיִיּם.

טוֹבָעַת  בְּתַּעֲתוּעֵי מְצוּלוֹת,

דוֹלָה שִׁירִים אֲבוּדִים.

מוֹצֵאת שְׁבָרֵיהָ שֶׁל מִילָה

שֶׁנִּסְחֲפָה אֶל נַחְשׁוֹלֵי אֹפֶק.

מְפַלֶּלֶת אֶל שְׂדוֹת הֶאָבִיב,

 אֶל נְשִׁיקוֹתַיו מְנוּמָשׁוֹת הָטַּל,

         שֶׁל הַלַּיְלָה.

 הֵיכַן שְׁיַסְמִין וְיָעֲרָה יָפַּנִית,

תְּבַשֵׂמְנָה אֶת הַחֹשֶך.

בָּמָקוֹם שַׁם,נִרְדְּמוּ גָעֲגוּעִים שֶׁגָּעֲשׁוּ,

תַּהְפּוּכוֹת חַיִים  מִתְכַסִים,

 בְּאַדְווֹת יְרוּקוֹת..

שַׂם עֵפְרוֹנִי רוֹקֵד אַהֲבָתוֹ,

מְנַגֵן רוֹנְדוֹ שֶׁל טֶבַע,

שַׁר אֶל חֶסֶד הַנֶצַח

הַבִּלְתִי נוֹדָע...

עַד לְאָן תִּדְאֵה רוּחֵך הַנַּוֶּדֶת?