כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מריץ שורות

    כל יום חמישי מאוחר בלילה, כמו שעון.

    סוס טרויאני

    27 תגובות   יום ראשון, 19/6/11, 19:56

    תשמעו. לפני חודשיים אני מקבל טלפון מאתונה. איש אחד מציג את עצמו כעורך של העיתון הנפוץ ביותר ביוון ושואל אם אני רוצה לכתוב טור חודשי על החיים בתל אביב, ישראל. אני הרי גרפומן ידוע, אתם יודעים, לא יכול להגיד לא להזדמנות שכזו. אז אני אומר כן. אחר כך אני מתיישב לכתוב. באנגלית כמובן, ידיעת היוונית שלי לא מספיקה אפילו להגיד בן זונה למישהו, גם אם הוא באמת בן זונה.

    והנה, ביום ראשון שעבר מתפרסם הטור שלי. ומתברר לי שביוונית המילה טור מתייחסת כנראה לשני עמודים מלאים, כולל תמונה שלי וביוגרפיה קצרה. ומיד אני מתמלא גאווה בעצמי והולך למטבח ושובר שתיים-שלוש צלחות על הרצפה מרוב התרגשות, ונעמד מול המראה ואומר לעצמי יאסו פעמיים-שלוש, ומיד מתיישב ומתרגם לכם את האנגלית לעברית, וגם אם יכולת התרגום שלי את עצמי היא לא משהו, אני חושב שאת רוח הדברים אתם יכולים בהחלט לספוג, ומה שטוב לשני מיליון יוונים בטח טוב לכמה מאות אנשים שאני מתייחס אליהם כחברים. אז הנה הטקסט, והנה גם ההוכחה שהוא הודפס. תאמינו לי שלא זייפתי כפולה ביוונית. את התמונה שלי, אגב, שאני מודה שאני נראה בה מעט יותר מאורגן מאשר במציאות, צילם מיקי קרצמן אצל דורין פרנקפורט בסטודיו בזמן שעבדנו שם על קטלוג.


    בבקשה:

     

    ''


    פחות ממאה מטרים נדרשים כדי לעבור בין מגדל המגורים היוקרתי שבנייתו כמעט ונשלמה, שכתובתו שדרות רוטשילד 1, ובין בית קפה קטן ואופנתי שנמצא בבניין מט לנפול בן מאה ואחת שנים ברוטשילד 12, בניין שהתפרסם בין השאר במקרה הרצח של בעליו, אחד אברהם פוגל, רצח שאירע בשנת 1939 ולא פוענח עד היום.
    יושבי שולחנות הקפה הפזורים לצד השדרה נהנים החל משעות הצהריים מהצל שמטיל עליהם בנין המגורים הכמעט גמור, בניין אשר איש מהם לא יגור בו לעולם קרוב לודאי (המחיר הממוצע למטר מרובע, כפי שהתפרסם בעיתונים הכלכליים כארבעים אלף שקל, אבל אל תמהרו לשלוף את הארנקים, כל הדירות בבניין כבר נמכרו), שכן חלקים גדולים מדייריו העתידיים של הבניין יושבים בבתי קפה בפאריס, לונדון או ניו יורק בשעה זו.
    כמעט מאה שנים וכמעט מאה מטרים, אלה וגם אלה מעידים יפה מכל על הפער העצום בין מה שרצינו להיות ובין מה שנהיה מאיתנו.

    מי שיזדרז לסיים את האספרסו שלו ויחליט לצאת לטיול רגלי קצר בכיוון מזרח, ימצא את עצמו כעבור כמה מאות מטרים בשכונה שבליבה עומדת תחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב. בבתים שסביב התחנה, במה שאפשר לכנות במידה לא מבוטלת של אמת - שכונת עוני, מתגוררים בכפיפה אחת אלפים רבים של עובדי הגירה זרים - מסין, מתאילנד, מהפיליפינים ומארצות אפריקה, ולצידם גם אלפי פליטים, בעיקר מאריתריאה ומסודאן.

    גם האתלטי שבצועדים יידרש לנסיעת מכונית כדי להרחיק עוד כשישים קילומטרים מזרחה, כדי להגיע לירושלים. מקום בו לפני ששלושה שבועות (29 במאי) עצרה המשטרה ילד בן 7, פלסטיני תושב העיר, החזיקה בו כנגד כל חוק במשך שעות ארוכות וחקרה אותו. רק השוטרים עצמם ואלוהים יודעים בשל מה ולמה. אבל השוטרים אינם מגלים, וגם אלוהים ממלא פיו מים.

    ***
    שלושה שבועות לאחר הביקור הכה מתוקשר של ראש הממשלה נתניהו בוושיגטון, שלושה שבועות ועוד כמה ימים אחרי הנאום המבטיח של כבוד הנשיא אובמה - נאום בו הטיל את קללת גבולות 67 ומיד משך את ידיו ממנו בחזרה כאילו נתקף פאניקה ממילותיו שלו עצמו עד כי לא נותר מהן דבר. בניגוד לצפוי ובניגוד להלך הרוח הכללי - אני מרגיש נפלא.

    אני מרגיש נפלא כי בדיוק עכשיו, במה שנראה כנקודת השפל העלובה ביותר לכל רודף שלום והומניסט החי בישראל, אני יודע כי הכיבוש הביא על עצמו כליה. כי יותר מכל אירוע אחר בהיסטוריה של השנים האחרונות יהיה זה הביקור המלכותי של נתניהו בארה"ב במאי 2011 כנקודת ההתחלה של סוף הכיבוש.

    אני באמת חושב שהנשיא אובמה האמין בתום לב כי יוכל לכפות את רצונו על ישראל. אלא שבניגוד לדעה הטובה שלו על עצמו הוא איננו יכול לפעול מחוץ לדפוסי ההתנהגות האמריקאיים המצופים ממנו. אני באמת חושב שנתניהו מתעורר בכל בוקר, משפשף את עיניו ולהרף עין מקווה להאמין כי הדבר הזה שהוא מכנה “הבעייה הפלסטינית” נמחה מעל כדור הארץ בלילה כאילו לא היה אלא חלום בלהות. אלא שגם אובמה וגם נתניהו, גדולים וחזקים כפי שהם מחזיקים מעצמם, אינם גדולים וחזקים יותר ממהלכים היסטורים שנעים לאט אל עבר יעד ידוע משל היו רכבת שכבר יצאה לדרך.

    האופטימיזם נושא בחובו מידה מסויימת של טפשות, אני יודע. אמי מתעלמת מהעובדה שהילד שלה כבר בן ארבעים ושש בכל פעם שאני נוסע להפגנות יום השישי בשייח ג’ראח. היא דואגת לשלומי לא פחות בכל פעם שהיא מגלה ששיחררתי לאוויר העולם פוסטר נוסף שקורא להפסקת הכיבוש או מתייחס לעוולה כלשהי ממגוון העוולות שאנו מחוללים מדי יום ביומו. לא קל להיות אמו של הומניסט בישראל בימים אלה.

     

    “תרשה לי להזכיר לך שיש לך שני ילדים,” היא מוכיחה אותי. “אני יודע,” אני משיב לה, “זו בדיוק הסיבה שאני קם ויוצא מן הבית. זו החובה שלי כלפיהם לנסות לדאוג להם לעתיד טוב יותר” משהו שנראה שגם הנשיא של ארצות הברית של אמריקה וגם ראש ממשלת ישראל לא ממש עסוקים בו.

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/11 10:20:
      שאפו על הכתיבה והטור. בהצלחה!
        30/6/11 14:04:
      מאד עמוק (או בעברית לפעמים אפילו כתיבה טובה לא יכולה להציל דמגוגיה זולה), מקוה שהצ'ק היווני הגיע כי המצב שם קצת משקשק....
        26/6/11 21:16:
      נורא קשה לי עם טקסטים בסגנון (ולא כי אני ימנית או בעלת איזשהי נטיה פוליטית מרשימה או בכלל) אלא כי נראה שזה עניין של צדדים, או שלנו או שלהם ובאופן אישי ברור לי שמבלבלים בין הזרמים הקיצוניים לבין אלו שבאמת רוצים לחיות בשלום, בפרנסה טובה כולל חינוך טוב לילדיהם, לבין הראשונים, שממש קובעים כמה יקר זה יעלה עוד לכולנו.
        25/6/11 08:35:
      שאפו...........
        24/6/11 19:19:

      צטט: להב הלוי 2011-06-24 07:15:33

      בנות

      ראו את המובאה הזו מתוך הטקסט:

      "גם האתלטי שבצועדים יידרש לנסיעת מכונית כדי להרחיק עוד כשישים קילומטרים מזרחה, כדי להגיע לירושלים. מקום בו לפני ששלושה שבועות (29 במאי) עצרה המשטרה ילד בן 7, פלסטיני תושב העיר, החזיקה בו כנגד כל חוק במשך שעות ארוכות וחקרה אותו. רק השוטרים עצמם ואלוהים יודעים בשל מה ולמה. אבל השוטרים אינם מגלים, וגם אלוהים ממלא פיו מים."

      שלושים וארבע מילים על הפלסטינאים, או יותר נכון - על הכשל ההומניסטי והעבירה החוקית בהתייחסותם של שומרי החוק אל ילד בן 7. וזה מתוך טקסט של 678 מילים. בדיוק 5%. שזה אפילו פחות מיחס האוכלוסיות בינינו לבינם.

      אבל מה? סדין אדום! כמו שהיהודים אוהבים להסתכל על המציאות. העולם כולו נגדנו. כולנו בסדר ואיננו מבינים מה הם רוצים מאיתנו.
      אני אגיד את זה בקצרה כי עלי לצאת מהבית כי אני צריך להכין דברים למסיבת סיום כיתה ו' של בתי ואז לנסוע להפגנה בשייח ג'ראח.
      הכיבוש הז מחסל את כולנו. הוא מחסל אותי - שער לזה ומביט לזה נכוחה בפנים - והוא מחסל את כל מי שלא כל כך נוח לו עם זה אבל "אין מה לעשות עם הערבים האלה", והוא מחסל את כל מי שעל הזין שלו.
      הוא מחסל את יושבי בתי הקפה ואת ההולכים לים, שנדמה להם שהעולם היום יפה במיוחד, והוא מחסל את הסיכויים האחרונים של הפועלים במפעלים נידחים במצפה רמון. הוא מחסל את הסיכוי של ילדי קריית שמונה לקרוא ספר בספרייה ציבורית ואת הסיכוי של ילדי שאר הארץ להיות סתם בני אדם בעוד 20 שנה.
      הכיבוש הזה אוכל בנו כל חלקה טובה בלי קשר מה שאנחנו עושים לאחר. וללא שום קשר למה שאנחנו עושים לאחר, אנחנו נחריב את עצמנו כמו כל דבר שנאכל מבפנים.


      ואתם יכולים לכעוס ולקלל ולחשוב שאני אוכל חינם ודוגמא רעה למפעל הציוני היפה ותוקע סכין בגב האומה. ואתם יכולים לכעוס שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לבית, ולהצטער על כך שלא כתבתי על יופיו של האירוס הנצרתי בשבועיים בהם הוא פורח בסוף פברואר.

      מדינה בה מערכת החינוך קורסת ולאיש לא איכפת, בה עושרם של העשירים גדל וכך גם עוניים של העניים, בה הגזענות עולה ופורחת כאילו היתה פרח מוגן. בה ראשי השלטון מרמים את אזרחיה יום יום מבלי למצמץ, במדינה כזו עדיף היה לו אזרחיה היו מרימים ראש ויוצאים אל הרחוב במקום לבדוק האם בלוריתם מתבדרת ברוח בצורה נאה לעין המתבונן.
      אתם לא חייבים להגיד לי תודה, ואף אחד גם לא מוכרח לבוא עוד חמש או עשר או עשרים שנה ולומר לי - "וואלה להב צדקת", תנו לי לחסוך את זה מכם. בתחת שלי להיות צודק.


      יש בזה שכר סופרים כמובן, על כך פרנסתי. טוב אגב, בכשלושים אחוז מזה שמשלמים בעיתונים כאן. זה עדיין לא מספיק כדי ללכת למכולת ולחזור הביתה עם קוטג' אחד מידי יום, אבל זה בסדר, חינכו אותי להסתפק במועט.

       

       

       

      חבל שאי אפשר לככב גם תגובות.

        24/6/11 14:46:

      נראה לי שאת הטקסטים האלא אתה צריך להפנות לכיוון תושבי מדינה מדינה אחרת במזרח התיכון, פניה לכל יתר תושבי האזור היא בגדר לשכנע את המשוכנעים.

        24/6/11 13:09:
      “תרשה לי להזכיר לך שיש לך שני ילדים,” היא מוכיחה אותי. “אני יודע,” אני משיב לה, “זו בדיוק הסיבה שאני קם ויוצא מן הבית. זו החובה שלי כלפיהם לנסות לדאוג להם לעתיד טוב יותר” משהו שנראה שגם הנשיא של ארצות הברית של אמריקה וגם ראש ממשלת ישראל לא ממש עסוקים בו * אם הם היו במקרה, ואפילו רק במקרה, פוגשים בזווית העין אחד מילדיהם (מגיחים בין השבלולים היורדים מאזניהם של שומריהראש שעוטפים אותם), וגם מצליחים להיזכר מי הם (למען השם/או מיי גוד) הנערים הללו או איפה הם ראו אותם בפעם האחרונה, אולי גם הם היו קצת מודאגים , קצת , אבל היות וזה לא ייקרה (כנראה) אין סיבה לדאוג. אתה כנראה תשאר אבא נפלא (למרות זאת). וכי טוב להרגיע את אמא לפני שבת. יאאאאסו לך.
        24/6/11 07:29:

      אומנם יוון אינה במיטבה הכלכלי אך כבר ידעה ימים קשים יותר בהיסטוריה והתאוששה.

      אבל מה איתנו ? ישראל של אחרי 48 מעולם לא הייתה בשפל מוסרי כזה, כמה נמוך עוד אפשר לרדת מבלי להתרסק? אני לא בטוחה שיש למישהו תשובה. 

      וכל הכבוד לעשייה שלך. אני למשל, רק מקטרת.

        24/6/11 07:15:

      בנות

      ראו את המובאה הזו מתוך הטקסט:

      "גם האתלטי שבצועדים יידרש לנסיעת מכונית כדי להרחיק עוד כשישים קילומטרים מזרחה, כדי להגיע לירושלים. מקום בו לפני ששלושה שבועות (29 במאי) עצרה המשטרה ילד בן 7, פלסטיני תושב העיר, החזיקה בו כנגד כל חוק במשך שעות ארוכות וחקרה אותו. רק השוטרים עצמם ואלוהים יודעים בשל מה ולמה. אבל השוטרים אינם מגלים, וגם אלוהים ממלא פיו מים."

      שלושים וארבע מילים על הפלסטינאים, או יותר נכון - על הכשל ההומניסטי והעבירה החוקית בהתייחסותם של שומרי החוק אל ילד בן 7. וזה מתוך טקסט של 678 מילים. בדיוק 5%. שזה אפילו פחות מיחס האוכלוסיות בינינו לבינם.

      אבל מה? סדין אדום! כמו שהיהודים אוהבים להסתכל על המציאות. העולם כולו נגדנו. כולנו בסדר ואיננו מבינים מה הם רוצים מאיתנו.
      אני אגיד את זה בקצרה כי עלי לצאת מהבית כי אני צריך להכין דברים למסיבת סיום כיתה ו' של בתי ואז לנסוע להפגנה בשייח ג'ראח.
      הכיבוש הז מחסל את כולנו. הוא מחסל אותי - שער לזה ומביט לזה נכוחה בפנים - והוא מחסל את כל מי שלא כל כך נוח לו עם זה אבל "אין מה לעשות עם הערבים האלה", והוא מחסל את כל מי שעל הזין שלו.
      הוא מחסל את יושבי בתי הקפה ואת ההולכים לים, שנדמה להם שהעולם היום יפה במיוחד, והוא מחסל את הסיכויים האחרונים של הפועלים במפעלים נידחים במצפה רמון. הוא מחסל את הסיכוי של ילדי קריית שמונה לקרוא ספר בספרייה ציבורית ואת הסיכוי של ילדי שאר הארץ להיות סתם בני אדם בעוד 20 שנה.
      הכיבוש הזה אוכל בנו כל חלקה טובה בלי קשר מה שאנחנו עושים לאחר. וללא שום קשר למה שאנחנו עושים לאחר, אנחנו נחריב את עצמנו כמו כל דבר שנאכל מבפנים.


      ואתם יכולים לכעוס ולקלל ולחשוב שאני אוכל חינם ודוגמא רעה למפעל הציוני היפה ותוקע סכין בגב האומה. ואתם יכולים לכעוס שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לבית, ולהצטער על כך שלא כתבתי על יופיו של האירוס הנצרתי בשבועיים בהם הוא פורח בסוף פברואר.

      מדינה בה מערכת החינוך קורסת ולאיש לא איכפת, בה עושרם של העשירים גדל וכך גם עוניים של העניים, בה הגזענות עולה ופורחת כאילו היתה פרח מוגן. בה ראשי השלטון מרמים את אזרחיה יום יום מבלי למצמץ, במדינה כזו עדיף היה לו אזרחיה היו מרימים ראש ויוצאים אל הרחוב במקום לבדוק האם בלוריתם מתבדרת ברוח בצורה נאה לעין המתבונן.
      אתם לא חייבים להגיד לי תודה, ואף אחד גם לא מוכרח לבוא עוד חמש או עשר או עשרים שנה ולומר לי - "וואלה להב צדקת", תנו לי לחסוך את זה מכם. בתחת שלי להיות צודק.


      יש בזה שכר סופרים כמובן, על כך פרנסתי. טוב אגב, בכשלושים אחוז מזה שמשלמים בעיתונים כאן. זה עדיין לא מספיק כדי ללכת למכולת ולחזור הביתה עם קוטג' אחד מידי יום, אבל זה בסדר, חינכו אותי להסתפק במועט.

        24/6/11 00:24:
      סחתיין. כסף ישמזה?
        21/6/11 10:26:

      צטט: תוהו ובוהו 2011-06-21 05:58:39

      גאה בך

       

       

      נו בנות, שתוהו יהיה גאה בי? שווה לחטוף מכות משוטר בשביל זה.

        21/6/11 05:58:
      גאה בך
        20/6/11 22:52:
      לקסה, צריך להבהיר את העיניין. זה הכל בגלל השואה. אחרי המלחמה המון יהודים עזבו את יוון ואין מי שיחזיק אותה כמו שצריך. להב הוא חלק מהתיקון שלהם.
        20/6/11 16:38:

      יוון זה לא הארכיפלג הרעוע הזה עם הכלכלה המתמוטטת שמאיים לסחוף את כל גוש היורו לקטסטרופה? וככה במקרה בדיוק נפלת עליהם שם, דוקטור סוס טרויאני, עם נבואות הזעם והבלגאנים? נו, עכשיו הכול ברור.

       

      (מעניין אם אי פעם ישימו תמונה מחייכת שלך באיזה טור. או שזה שובר תפאסון של נביא הזעם).

      }{

        20/6/11 15:43:
      "אני יודע כי הכיבוש הביא על עצמו כליה. כי יותר מכל אירוע אחר בהיסטוריה של השנים האחרונות יהיה זה הביקור המלכותי של נתניהו בארה"ב במאי 2011 כנקודת ההתחלה של סוף הכיבוש." אשרי המאמין....
        20/6/11 15:36:
      כבוד. את הטור טרם קראתי. בהמשך. :)
        20/6/11 14:49:
      מזל טוב להב. כל הכבוד.
        20/6/11 09:05:
      תמשיך כל שבוע לנסוע לשייח ג'אראח, רק תשמור על עצמך! כל הכבוד!
        20/6/11 07:42:
      תמשיך לעשות בדיוק את מה שאתה עושה.
        20/6/11 00:31:

      טפו, יא מתייוון! איך אתה מעז לדבר סרה בישראל בעיתונות זרה? אלוהים יודע בכמה רשימות שחורות אתה כבר מופיע. אבל אלוהים ממלא פיו מים.

        20/6/11 00:07:
      זה לא סוס טרויאני זו הדרך לתחיית הטרגדיה-גאולה יוונית-ישראלית.
        19/6/11 23:51:

      הם לא חידשו לי שאתה חריף כמו שד
      וברכות.

      אני מפרידה בין דעותיך שלא מסכימה
      לכולן באופן סוחף, מה לעשות
      ובין כתיבתך שנהנית ממנה מאוד

        19/6/11 23:42:

        

      ברוטוס:   רספקט על הכפולה היוונית, נדמה לי שאפילו פוליקר לא זכה לזה. אף כי אין אני מסכים לכל דעותיך אם כי לחלק מהן, חשוב ביותר שבעולם יקראו דעות אחרות ומגוונות   

       

      נטוס:      זה כתוב היטב ומקווה שבמדינות נוספות יפתו אותך לכתוב עוד, רק דאג שישלמו ביורו אל תסמוך על הדרכמה 

      ..

       

        19/6/11 23:06:
      בתור יווניה אורגינלית והומניסטית פאסיבית שרוצה עתיד טוב יותר לילדים שלי (במקרה שלי זה ילדות) קבל ממני חמדלך בלחי עם חיוך משתפך.
        19/6/11 22:09:
      אז ככה: קודם כל, ולפני הכל וראשית לכל - שאפו ענק (או יאסו ענק) על הטור או כפולת העמודים או איך שזה לא יהיה שקוראים לזה ביוונית . שתי הערות/הארות: הראשונה : נדמה לי שפספת משהו בעניין האובמה. אילו היית מקשיב ממש טוב לנאום השני שלו, הנאום שאחרי הנאום, זה שהיה בוועידת איפ"ק יום אחרי ההכרזה על 67 וכו' - הוא בכלל לא משך את ידו מהעניין. להפך: הוא חזר על זה שוב ושוב, הדגיש שהוא מאמין שרק כך יש סיכוי לפתרון הסכסוך, והדבר היחידי שעשה אחרת: היה אופן הניסוח. זה הכל. אחד מעורכי המיתולוגים בעיתונות היה קורא לזה: זה בדיוק אותו הדבר , רק שהפעם עם קצת וזלין... השניה: מאחר ואתה בחור שקולט עניין, הרי ברור לך שאתה ואני חושבים אותו הדבר בעניינים האלו של ה"הסכסוך ופתרונו" . ודווקא בשל כך רציתי לומר שאם כבר נתנו לך כזה מקום גדול וחשוב, לכתוב על תל אביב, עלינו, על כאן , במקום כמו יוון שניזון מאינפורמציה מסוג מאוד מסוים עלינו, אז אולי כדאי, שלאחר שהתברכו בכותב מסדר גודל שלך, יקבלו הצצה עלינו מעוד כמה כיוונים שהמילה "פלשתינאים" לא מופיעה בהם פעם בשורה? מזה יש להם בשפע, בחיאת להב, תביא להם קצת משהו אחר עלינו
        19/6/11 21:36:
      כבוד!
        19/6/11 20:59:

       

      אמממ... גם ביוונית זה נגמר באמצע?

       

      ארכיון

      פרופיל

      להב הלוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין