המאמן אמר לי השבוע שאני צריכה לאתגר את סף העייפות בכדי להשתפר.

הוא התכוון שצריך להגיע למצב שבו מרגישים שאי אפשר יותר,

השרירים רועדים, הנשימה מאומצת,

ובכל זאת יוצאים לעוד ספרינט אחד.

בלילה שאחרי, תאי השריר מתחילים לייצר עוד גופיפים מייצרי אנרגיה (מיטוכונדריה).

רק ככה נוצרת התקדמות וגדילה.

חשבתי שאולי זו הדרך שבה זה עובד בעוד תחומים.

אולי הכאב הבלתי נסבל,

הייסורים האלה

נועדו בסך הכל

לגרום לי לגדל עוד גופיפי רוח

ולסייע לי לצמוח...