עמוס שוקן כן חברה, עמוס שוקן לא משחקת

15/4/07 19:26:

צטט: מאנייה 2007-04-15 17:07:47

בפעם הבאה שאראה אותו בבראסרי גם אפול על צווארו משל היה ידיד ותיק שלי. אני מקווה שלא ייבהל.

איזה כיף לכם שם בתל אביב, יושבים עם הלאפ-טופים בבראסרי ומתכתבים זה עם זה בקפה דה-מארקר מעבר לשולחנות.

ומסרי ד"ש.

15/4/07 17:07:

צטט: shahare 2007-04-15 16:26:58

זה שוב קורה לי. שוב אני מסתבך עם עצמי בפוסט שיוצא תוקפני יותר ממה שכיוונתי, שוב דורך לעצמי על הלשון בניסיון להסביר ולהבהיר.

לא יודע אם זה פאתטי לכתוב פוסט על "החברים של עמוס שוקן", יכול להיות. יש פוסטים אחרים שכתבתי ושהייתי שמח לראות דווקא אותם מושכים תשומת לב, אבל קשה להכחיש את מימד הפרובוקציה שנלווה לפוסט הנוכחי.

הפוסט הזה מתקשר לסדרת פוסטים שהתחלתי בבלוג האחר שלי, סדרה שאני קורא לה "אשליות הבלוגוספירה", סדרה שהפוסט הבא בה אמור להגיע בימים הקרובים ולהיקרא "השיוויון המדומה". כי נכון שבבלוגוספירה כולם שווים, ונכון שאני יכול לשלוח טרקבק לבלוג של מלקולם גלדוול, אבל הוא יישאר אחד העיתונאים החשובים בעולם היום ואני אשאר מה שאני, למרות ששנינו "בלוגרים".

בכל מקרה, וכמו שכבר ניסיתי להבהיר, יש לי מעט מאוד השגות של ההתנהגות של עמוס שוקן במסגרת הקפה, ועכשיו אני גם מוריד את הכובע בפניו על התגובות שלו כאן, קשה לי לתאר את עצמי נוהג אחרת במקומו, לפחות מרגע שהחליט להפגין נוכחות גלויה כאן.

הדבקתי לשוקן את התאור "רם ונישא" ואני לא חוזר בי, לא כשיפוט ערכי של האיש, אבל בניגוד למייספייס שהיא כבר רשת גדולה מספיק כדי שלא יהיה לה מרכז יחיד, הקפה הוא עדיין צעיר, הוא פועל בשוק קטן והצהרת הכוונות וקהל היעד שלו הם מצומצמים עוד יותר, מה שהופך את עמוס שוקן, עם או בלי מרכאות לדמות הבכירה ביותר ברשת החברתית הזו, מכל כיוון שתבחרו להסתכל עליה.

אני מבין את הטענה של שוקן לפיה האינטרס העסקי של הארץ בהקמת הקפה זהה לאינטרס העסקי של מרדוק ברכישת מייספייס. אבל האמצעים שנבחרו למימוש האינטרס הזה הם שונים, או לפחות כך נראה כרגע, הקפה הושק כרשת חברתית עסקית, לא כזירת הכרויות הורמונלית. הפרופיל של כל אחד מאיתנו בקפה הוא "פרופיל עסקי" אם נרצה ואם לא, יש בקפה דרישות חריגות ולגיטימיות שנועדו ליצור בסיס רציני יותר לאינטרקציות בתוכו. ולמרות כל אלה נדמה שמייספייס קיבעה את דפוס ההתנהגות של אנשים ברשת חברתית, דפוס שממהר להגיע גם לכאן. דפוס ששרון כבר כתבה על אספקט אחד שלו, ואני רציתי להאיר אספקט אחר. בתוך מייספייס עם תחרויות החברות שלו, ועם גופים מסחריים שמשכירים חברים לפי בחירה ברור שחברות עם קית' ריצ'ארדס היא, לפחות בחלקה, בדיחה, לא כך אמור להיות כאן.

אני מבין שלקפה יש עדיין לבטים בנוגע לאופי ולזהות שלו. לבטים שמתבטאים בהעלמת עין, ואפילו עידוד של בלוגים הומוריסטיים של דמויות פיקטיביות במקביל לפרשיית צביקה בשור האומללה. יכול להיות שהמציאות תכריח את הקפה לבחור בכיוון המייספייסי, לי זה לא ממש יפריע.

נדמה לי שמעט מפריזים פה בחשיבות רשימות החברים. אני התייחסתי אל כל העסק של החברים כאל מנוי לאנשים שאני רוצה לקרוא, או כאלה שרוצים לקרוא אותי, וכבוד הוא לי להיות במעמד כזה שמישהו מעוניין לקרוא את מילותיי.

בינתיים נהיה שמיילים עם עידכוני פוסטים חדשים של "חברים" הפסיקו להגיע כך שזה באמת מיותר להיות "מנוי" או "חבר" של מישהו. עמוס שוקן - מלבד השעשוע שבלהיות חברה שלו (הרי זה כל כך מופרך) - לו היה מפרסם טקסט הייתי רוצה לקרוא.

בנתיים העסק פה לא ממש עובד מבחינה טכנית, ובמובן הזה אולי יש מה לבוא אל שוקן ולרמוז לו שיש פה בעיות תפקוד קשות. אבל מכיוון שהוא בעצמו חבר אולי הוא שם לב לבד.

כבורה בתחום המחשבים תמיד חשבתי שכל מיני גאוני מחשבים רק כותבים כמה שורות תוכנה ונותנים הוראות לגולם. אבל כנראה שלגולם רצונות משלו.

אבל ערב יום השואה לא נהיה קטנוניים. מה שכן גם אם לא היתה הפונקציה של עידכון במייל וכו' עדיין הייתי מציעה לעמוס שוקן חברות, כי אפשר.

בפעם הבאה שאראה אותו בבראסרי גם אפול על צווארו משל היה ידיד ותיק שלי. אני מקווה שלא ייבהל.

shahare

15/4/07 16:26:

זה שוב קורה לי. שוב אני מסתבך עם עצמי בפוסט שיוצא תוקפני יותר ממה שכיוונתי, שוב דורך לעצמי על הלשון בניסיון להסביר ולהבהיר.

לא יודע אם זה פאתטי לכתוב פוסט על "החברים של עמוס שוקן", יכול להיות. יש פוסטים אחרים שכתבתי ושהייתי שמח לראות דווקא אותם מושכים תשומת לב, אבל קשה להכחיש את מימד הפרובוקציה שנלווה לפוסט הנוכחי.

הפוסט הזה מתקשר לסדרת פוסטים שהתחלתי בבלוג האחר שלי, סדרה שאני קורא לה "אשליות הבלוגוספירה", סדרה שהפוסט הבא בה אמור להגיע בימים הקרובים ולהיקרא "השיוויון המדומה". כי נכון שבבלוגוספירה כולם שווים, ונכון שאני יכול לשלוח טרקבק לבלוג של מלקולם גלדוול, אבל הוא יישאר אחד העיתונאים החשובים בעולם היום ואני אשאר מה שאני, למרות ששנינו "בלוגרים".

בכל מקרה, וכמו שכבר ניסיתי להבהיר, יש לי מעט מאוד השגות של ההתנהגות של עמוס שוקן במסגרת הקפה, ועכשיו אני גם מוריד את הכובע בפניו על התגובות שלו כאן, קשה לי לתאר את עצמי נוהג אחרת במקומו, לפחות מרגע שהחליט להפגין נוכחות גלויה כאן.

הדבקתי לשוקן את התאור "רם ונישא" ואני לא חוזר בי, לא כשיפוט ערכי של האיש, אבל בניגוד למייספייס שהיא כבר רשת גדולה מספיק כדי שלא יהיה לה מרכז יחיד, הקפה הוא עדיין צעיר, הוא פועל בשוק קטן והצהרת הכוונות וקהל היעד שלו הם מצומצמים עוד יותר, מה שהופך את עמוס שוקן, עם או בלי מרכאות לדמות הבכירה ביותר ברשת החברתית הזו, מכל כיוון שתבחרו להסתכל עליה.

אני מבין את הטענה של שוקן לפיה האינטרס העסקי של הארץ בהקמת הקפה זהה לאינטרס העסקי של מרדוק ברכישת מייספייס. אבל האמצעים שנבחרו למימוש האינטרס הזה הם שונים, או לפחות כך נראה כרגע, הקפה הושק כרשת חברתית עסקית, לא כזירת הכרויות הורמונלית. הפרופיל של כל אחד מאיתנו בקפה הוא "פרופיל עסקי" אם נרצה ואם לא, יש בקפה דרישות חריגות ולגיטימיות שנועדו ליצור בסיס רציני יותר לאינטרקציות בתוכו. ולמרות כל אלה נדמה שמייספייס קיבעה את דפוס ההתנהגות של אנשים ברשת חברתית, דפוס שממהר להגיע גם לכאן. דפוס ששרון כבר כתבה על אספקט אחד שלו, ואני רציתי להאיר אספקט אחר. בתוך מייספייס עם תחרויות החברות שלו, ועם גופים מסחריים שמשכירים חברים לפי בחירה ברור שחברות עם קית' ריצ'ארדס היא, לפחות בחלקה, בדיחה, לא כך אמור להיות כאן.

אני מבין שלקפה יש עדיין לבטים בנוגע לאופי ולזהות שלו. לבטים שמתבטאים בהעלמת עין, ואפילו עידוד של בלוגים הומוריסטיים של דמויות פיקטיביות במקביל לפרשיית צביקה בשור האומללה. יכול להיות שהמציאות תכריח את הקפה לבחור בכיוון המייספייסי, לי זה לא ממש יפריע.

15/4/07 14:53:

בראשון התכוונתי למנויים, בשני למינויים, כמובן.

15/4/07 07:57:

ולעמוס שוקן, חברי

כאן ועכשיו אפשר לקרוא לך כך.

יש כאן בקפה אשה אחת מלאת חכמה, ברוכת כשרון, אחראית וטובה שיכולה להוסיף ערך רב מאד לקבוצה שבראשה אתה עומד, אם רק תנתן לה ההזדמנות.

יום אחד, כשאקנה ממך את "הארץ", לבטח אמנה אותה לעורכת מוסף או לפחות, דף ראשי.

היא ואתה חולפים זה על פני זו בשכונה כמעט מדי יום. יתכן שאתה אפילו מכיר אותה מפה או משם,

אז בקשתי ממנה למסור לך ד"ש ממני, חברים, לא?

עמוס, עשה לי טובה, שב איתה לכוס קפה ושקול את העסקתה בתפקיד שהולם את כישוריה.

האמן לי, לא תתאכזב.

בידידות, שוקי.

15/4/07 07:28:

צטט: ברק 2007-04-15 02:03:00

קשה לי לראות את האושר (אושר ? לא נסחפת קצת ?) מהקפה מתרגם לנאמנות למותג. מעניין יהיה לראות את גרף המנויים (חדשים/מבטלים) בעקבות השקת הקפה (כאילו שיראו לנו).

אבל העיקר שאתה מאושר :-)

מודה "באשמה". אני מאושר תמיד. השאלה היא "כמה"... וגם אתה, אגב..

העולם הוא לא בינארי: "1" = 100% מאושר. "0"= 100% אומלל. ואני לא משתמש בהבחנות אסנסציאליסטיות, כי אם בהבחנות בדרגה.

יש ימים שהכוס מלאה יותר, יש ימים שפחות ויש ימים, לא עלינו, שכלל לא. ועל הסקאלה הזו של אפס למאה נע לו מדד האושר. שאיפתו הבסיסית של האדם היא להתקדם במעלה הסקאלה וכל מעשיו הנם בבחינת אמצעי לכך. לא נראה לי שמישהו ימשיך את חברותו בקהילה ברגע שיבין שהיא מביאה לירידה במפלס. לפעמים זה לוקח זמן, כי קיימת גם כוס "התקווה", שמפלסה גם הוא משפיע על החלטותינו..

אין כמו קצת התעמלות למוח על הבוקר...הא?

ולשאלת המינויים... מאז שאני בקפה אני כמעט ולא קורא את הדה-מארקר... זה אומר משהו?

15/4/07 02:03:

קשה לי לראות את האושר (אושר ? לא נסחפת קצת ?) מהקפה מתרגם לנאמנות למותג. מעניין יהיה לראות את גרף המנויים (חדשים/מבטלים) בעקבות השקת הקפה (כאילו שיראו לנו).

אבל העיקר שאתה מאושר :-)

14/4/07 23:57:

צטט: ברק 2007-04-14 23:40:04

צטט: שו-קי 2007-04-14 20:43:14

נראה לי כי קודמי לטיקבוק הבין את שאלתי, אז בהמתיננו הבה נבדוק האם אכן כולם שווים:

- אני מקבל פלטפורמה למימוש עצמי, בתמורה עלי לקרוא פרסומות.

- המפרסם מקבל אותי, בתמורה הוא משלם בכסף לקבוצת הארץ.

- קבוצת הארץ מקבלת קהל ומשלמת בפלטפורמה ומקבלת כספי פרסום ומשלמת, שוב בפלטפורמה. נצמצם: קבוצת הארץ מקבלת קהל וכספי פרסום ומשלמת בפלטפורמה.

מאזן:

אני מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

המפרסם מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

קבוצת הארץ מרויחה שתיים - מפסידה אחד = נשארת עם אחד..

אז איך אתה אומר שכולם שוים?

שוקי, הענין של גולש/מפרסם הוא פשוט (כנראה שניהם מרוויחים בסופו של דבר אחרת לא היו במשחק, כך שזה לא סכום אפס). כנ"ל הרווח של הארץ ממכירת שטח פרסום.
מה שלא ברור לי זה הרווח הנוסף שהגדרת כ-"קבוצת הארץ מקבלת קהל". איזה תועלת היא מפיקה מהגולשים באתר (מלבד הכבוד לארח את ההגיגים הפילוסופים של קהל זה). הפניות לאתרים אחרים של הארץ ? מה גם שיש ל"הארץ" אחזקה משמעותית בפורטל וואלה, שאני מניח שיש בו תנועת גולשים גדולה יותר מאשר בקפה .

איך אמרו הגששים? "את האלמנט הכנסתם לי עד הסוף"... אז זהו, שבחלק הזה "הארץ" מרויח אותי כלקוח נאמן. השהיה בקהילה מעצימה את אושרי, שאם לא כן, לא הייתי פה. תחושת אושר זו מקושרת בתודעתי עם "הארץ". זהו לונה-פארק, גן שעשועים וירטואלי, "שוקן-לנד"..ומי שמעצים את אושרי - אני נשאר נאמן לו ולתעשיית המרצ'נדייס שלו.

כמובן שאושרי לא מועצם רק מפיזור הגיגי אלא גם מהנאתי מהגיגיהם של טובי המהגגים שנאספו בגן השעשועים הזה, ולכן כדאי לבעלביית לייבא אותם ולהשאירם. (מקצועות העתיד: פוסטאי מקצועי, מטקבק מקצועי)..

ויש עוד כהנהוכהנה איסטרטגיות, אבל אתה לא מצפה שאני אפרוס לך כאן את כל התכנית העסקית שלי?

14/4/07 23:40:

צטט: שו-קי 2007-04-14 20:43:14

נראה לי כי קודמי לטיקבוק הבין את שאלתי, אז בהמתיננו הבה נבדוק האם אכן כולם שווים:

- אני מקבל פלטפורמה למימוש עצמי, בתמורה עלי לקרוא פרסומות.

- המפרסם מקבל אותי, בתמורה הוא משלם בכסף לקבוצת הארץ.

- קבוצת הארץ מקבלת קהל ומשלמת בפלטפורמה ומקבלת כספי פרסום ומשלמת, שוב בפלטפורמה. נצמצם: קבוצת הארץ מקבלת קהל וכספי פרסום ומשלמת בפלטפורמה.

מאזן:

אני מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

המפרסם מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

קבוצת הארץ מרויחה שתיים - מפסידה אחד = נשארת עם אחד..

אז איך אתה אומר שכולם שוים?

שוקי, הענין של גולש/מפרסם הוא פשוט (כנראה שניהם מרוויחים בסופו של דבר אחרת לא היו במשחק, כך שזה לא סכום אפס). כנ"ל הרווח של הארץ ממכירת שטח פרסום.

מה שלא ברור לי זה הרווח הנוסף שהגדרת כ-"קבוצת הארץ מקבלת קהל". איזה תועלת היא מפיקה מהגולשים באתר (מלבד הכבוד לארח את ההגיגים הפילוסופים של קהל זה). הפניות לאתרים אחרים של הארץ ? מה גם שיש ל"הארץ" אחזקה משמעותית בפורטל וואלה, שאני מניח שיש בו תנועת גולשים גדולה יותר מאשר בקפה .

כנרת רוזנבלום

14/4/07 22:29:

יפה בעיני ההשתתפות של עמוס שוקן. קודם כל, מיזם של החברה שלו ושל החבר'ה שלו, וחשוב להזדהות ולהראות נוכחות גם אם אין לך רצון או יכולת או זמן או עניין לפתוח בלוג או להגיב בהרחבה.

ושנית, האירוע הזה (כמו גם הבלוג ההוא על נוחי דנקנר) שוב ממחיש את המעבר הזה מאנונימיות לסוג של זהות, מה שלמשל משנה בעיני את היכולת לבקר או אפילו להתייחס כאוות נפשנו.

זה ששוקן ודנקנר הם סמלים ומוקדי כוח תרבותיים (וגם כלכליים, פוליטיים, מה לא), נותן לפעמים איזו הרשאה להתייחס אליהם כאובייקטים שאינם בשר ודם (או אינם רק בשר ודם). כאילו צובטים אותם, והם לא מצתבטים. בעיתון, אתה יכול לכתוב עד מחר על מישהו, אבל כאן למישהו הזה יש פנים וכתובת, והוא יכול להגיב. הוא יכול להתרגש, הוא יכול לכעוס, הוא יכול להעלב. זה שינוי גדול בעיני של כללי המשחק.

אני יודעת שאני הרבה יותר זהירה כאן. למשל, היה לי משהו מצחיק וביקורתי לכתוב על סוג של מוצר תרבותי שהוא, ופתאום ראיתי את אביו המייסד כאן בתמונות. חשבתי לכתוב לו אישית את הביקורת, או לפרסם משהו שמזמין התייחסות שלו. בסופו של דבר, לא כתבתי על זה כלום.

אם בעיתונים היו מדמיינים לעתים קרובות יותר את מושאיהם קוראים את הטקסט, אם היו מדמיינים את שיחת היום שאחרי, הזהירות היתה גדולה. ובמחשבה נוספת - בוודאי גדולה מדי.

מעניין להתנסות במדיום הזה. מוזר ומעניין.

14/4/07 20:43:

צטט: עמוס שוקן 2007-04-13 21:42:15

כששחר אבן דר כותב "האיש הרם והנישא הזה" אני פשוט לא מאמין שהוא כותב עלי. בכל מקרה, אחד הדברים היפים בקפה הזה הוא בדיוק שכולם שווים בו, וכל אחד נגיש לכל אחד. ותשובה לשוקי: החזון של קבוצת הארץ במדיה הזאת, נניח, לא שונה מהחזון של רופרט מרדוק עם מייספייס. מה כאן כל כך קשה לזהות?

נראה לי כי קודמי לטיקבוק הבין את שאלתי, אז בהמתיננו הבה נבדוק האם אכן כולם שווים:

- אני מקבל פלטפורמה למימוש עצמי, בתמורה עלי לקרוא פרסומות.

- המפרסם מקבל אותי, בתמורה הוא משלם בכסף לקבוצת הארץ.

- קבוצת הארץ מקבלת קהל ומשלמת בפלטפורמה ומקבלת כספי פרסום ומשלמת, שוב בפלטפורמה. נצמצם: קבוצת הארץ מקבלת קהל וכספי פרסום ומשלמת בפלטפורמה.

מאזן:

אני מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

המפרסם מרויח אחד - מפסיד אחד = נשאר עם אפס

קבוצת הארץ מרויחה שתיים - מפסידה אחד = נשארת עם אחד..

אז איך אתה אומר שכולם שוים?

המנהל של איזו המבורגריה בכרמל אמר לי אתמול שיותר טוב להשכיר למקדונאלד'ס את הבניין מאשר לנהל את הסניף. אמרתי לו שאם הוא היה אומר לי את זה לפני שלושים שנה, הייתי היום עמוס שוקן .. (רגע, זו לא תוכן פרסומי?..)

14/4/07 20:18:

צטט: עמוס שוקן 2007-04-13 21:42:15

.. ותשובה לשוקי: החזון של קבוצת הארץ במדיה הזאת, נניח, לא שונה מהחזון של רופרט מרדוק עם מייספייס. מה כאן כל כך קשה לזהות?

ההשוואה לרופרט מרדוק מעניינת.

עד כמה שאני מבין (ויתכן מאוד ואני לא מבין), רכישת MySpace נועדה להביא הכנסות מפרסום באתר, ולייצר תנועה של גולשים לאתרים אחרים של קבוצת News Corp.

לגבי פרסומות, אני מניח שאנחנו צפויים לקבל את המנה היומית גם כאן בקפה (a necessary evil).

לגבי תנועת גולשים, יש שוני בין קבוצת הארץ ו- News Corp. פחות מ-25% מההכנסות שלהם הן מעיתונים ומגזינים, והשאר מטלוויזיה וסרטים. הם פונים לקהל הרחב, בעוד ש"הארץ" פונה יותר לקהל "אליטיסטי". כך שיתכן ויצירת תנועת גולשים תהיה להם קלה בהרבה.

אשמח אם תרחיב קצת (לא את כל התוכנית העיסקית :-) על משמעות הקפה עבורכם.

סנונית

14/4/07 17:08:

כמו רבים שהגיבו כאן, אני דווקא מברכת על הנגישות שמספק הפורמט הזה. הפוסט שלך הוא בדיוק הוכחה לכך: באיזו מדיה אחרת יכלת לכתוב אודות מר שוקן ולקבל ממנו תגובה ישירה?

הערתך לגביי רשימות החברים נכונה לכל רשת חברתית וירטואלית: גולשים ממהרים להציע ולקבל חברים ללא תכתובת ענפה. זה הפער בין הגשמי לוירטואלי. איני חושבת שיש טעם להתפלא על כך. זו מציאות התנהלות שונה במדיה שונה.

למרות זאת, מתוך עשרות או מאות פנים לא מזוהים, בדרך כלל כמה אינטראקציות דווקא מתפתחות- אם לתכתובת ווירטואלית נוספות- או אולי אף לעולם הבשר והדם. חבל שהפלטפורמה הזו לא מציעה כלים נוספים לשמור על קשר עם חברים, למשל באמצעות מנוי לתכניהם, התראות על יצירות חדשות שלהם וכדומה. זה יכול היה לעבות את התקשורת בין מי שגילו עניין זה בזה

נראה לי שהגולשים המתבלטים כאן הם אלו המתהדרים בתכנים מעניינים, ולאו דווקא ברשימות חברים ענפות.

13/4/07 22:25:

תודה לך עמוס.

ונכון מיה, זהו אינטרנט, סבך של ברזלים, כבלים ותוכנות המחבר בני אדם.

אפרופו בני אדם, כבר מגיעים אלי אורחים, אז אני אחזור מאוחר יותר.

להתראות.

הוא עוד יגרום לי להיות רציני, עמוס שוקן...

13/4/07 21:57:

שוקי-שוק, אתה מבין שאתה מנהל פה דיאלוג עם עמוס שוקן? בלי מזכירות ומכתבים למערכת.... זה אינטרנט, חביבי. דה בסט.

עמוס שוקן

13/4/07 21:42:

כששחר אבן דר כותב "האיש הרם והנישא הזה" אני פשוט לא מאמין שהוא כותב עלי. בכל מקרה, אחד הדברים היפים בקפה הזה הוא בדיוק שכולם שווים בו, וכל אחד נגיש לכל אחד. ותשובה לשוקי: החזון של קבוצת הארץ במדיה הזאת, נניח, לא שונה מהחזון של רופרט מרדוק עם מייספייס. מה כאן כל כך קשה לזהות?

13/4/07 21:29:

צטט: מאנייה 2007-04-13 02:38:22
סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

את יכולה להיות חברה שלו,,, כן ?

ואחר כך לזרוק אותו.

אני לדוגמה מחכה שהוא יציע לי חברות, ואז אני לא אאשר את החברות.

בקיצר, אי אפשר להתעלם ממנו.

בדיוק ככה. אי אפשר להתעלם ממנו וכל הדאווין הזה של "למה מי זה עמוס שוקן" זה חתיכת פוזה מגוחכת.

וישנה גם השאלה מה יותר מגוחך, להיות "חבר" של "עמוס שוקן" או לכתוב פוסטים על החברים של "עמוס שוקן".

גיחי גיחי

להיות "חבר" של "עמוס שוקן" זה מגוחך.

לכתוב פוסטים על ה"חברים" של "עמוס שוקן" זה עוד יותר מגוחך,

אבל להיות "עמוס שוקן" זה בכלל לא מגוחך.

ובאמת אי אפשר להתעלם ממנו.

רק מאיתנו אפשר.

סליחה אדון שוקי, ממך אי אפשר להתעלם.

אני רק מציעה להיות קצת יותר משועשעים בכל הנוגע לאנשים שיש מרכאות על השם שלהם. יש לנו מספיק שדים גם בלעדיהם

רק בשעשועים מאנייה, רק בשעשועים

ואנחנו מדברים על "עמוס שוקן" ולא על מר עמוס שוקן, שאני מכבד ומעריך, למרות שאני לא יודע עליו כמעט דבר.

והנה הוא, את ואני בצילום קבוצתי בפוסט של שחר אבן-דר מאנדל. היינו מגיעים לזה עם Brian Wilson למשל? בחיים לא!

13/4/07 19:51:

צטט: שוקי 2007-04-13 14:43:05

צטט: מאנייה 2007-04-13 14:08:12

צטט: סנייק 2007-04-13 13:58:19

צטט: מאנייה 2007-04-13 02:38:22
סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

את יכולה להיות חברה שלו,,, כן ?

ואחר כך לזרוק אותו.

אני לדוגמה מחכה שהוא יציע לי חברות, ואז אני לא אאשר את החברות.

בקיצר, אי אפשר להתעלם ממנו.

בדיוק ככה. אי אפשר להתעלם ממנו וכל הדאווין הזה של "למה מי זה עמוס שוקן" זה חתיכת פוזה מגוחכת.

וישנה גם השאלה מה יותר מגוחך, להיות "חבר" של "עמוס שוקן" או לכתוב פוסטים על החברים של "עמוס שוקן".

גיחי גיחי

להיות "חבר" של "עמוס שוקן" זה מגוחך.

לכתוב פוסטים על ה"חברים" של "עמוס שוקן" זה עוד יותר מגוחך,

אבל להיות "עמוס שוקן" זה בכלל לא מגוחך.

ובאמת אי אפשר להתעלם ממנו.

רק מאיתנו אפשר.

סליחה אדון שוקי, ממך אי אפשר להתעלם.

אני רק מציעה להיות קצת יותר משועשעים בכל הנוגע לאנשים שיש מרכאות על השם שלהם. יש לנו מספיק שדים גם בלעדיהם

13/4/07 14:43:

צטט: מאנייה 2007-04-13 14:08:12

צטט: סנייק 2007-04-13 13:58:19

צטט: מאנייה 2007-04-13 02:38:22
סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

את יכולה להיות חברה שלו,,, כן ?

ואחר כך לזרוק אותו.

אני לדוגמה מחכה שהוא יציע לי חברות, ואז אני לא אאשר את החברות.

בקיצר, אי אפשר להתעלם ממנו.

בדיוק ככה. אי אפשר להתעלם ממנו וכל הדאווין הזה של "למה מי זה עמוס שוקן" זה חתיכת פוזה מגוחכת.

וישנה גם השאלה מה יותר מגוחך, להיות "חבר" של "עמוס שוקן" או לכתוב פוסטים על החברים של "עמוס שוקן".

גיחי גיחי

להיות "חבר" של "עמוס שוקן" זה מגוחך.

לכתוב פוסטים על ה"חברים" של "עמוס שוקן" זה עוד יותר מגוחך,

אבל להיות "עמוס שוקן" זה בכלל לא מגוחך.

ובאמת אי אפשר להתעלם ממנו.

רק מאיתנו אפשר.

13/4/07 14:08:

צטט: סנייק 2007-04-13 13:58:19

צטט: מאנייה 2007-04-13 02:38:22
סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

את יכולה להיות חברה שלו,,, כן ?

ואחר כך לזרוק אותו.

אני לדוגמה מחכה שהוא יציע לי חברות, ואז אני לא אאשר את החברות.

בקיצר, אי אפשר להתעלם ממנו.

בדיוק ככה. אי אפשר להתעלם ממנו וכל הדאווין הזה של "למה מי זה עמוס שוקן" זה חתיכת פוזה מגוחכת.

וישנה גם השאלה מה יותר מגוחך, להיות "חבר" של "עמוס שוקן" או לכתוב פוסטים על החברים של "עמוס שוקן".

סנייק

13/4/07 13:58:

צטט: מאנייה 2007-04-13 02:38:22
סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

את יכולה להיות חברה שלו,,, כן ?

ואחר כך לזרוק אותו.

אני לדוגמה מחכה שהוא יציע לי חברות, ואז אני לא אאשר את החברות.

בקיצר, אי אפשר להתעלם ממנו.

13/4/07 02:38:

סליחה אבל בעולמנו הדל אינני רואה מה ההבדל בין גיטריסט נחשק במייספייס לבין עמוס שוקן. שניהם בלתי מושגים, שניהם "כוכבים", לשניהם יש מעמד שמקנה להם סקס אפיל, וזה משעשע באותה מידה להיות חברה של עמוס שוקן ושל קית ריצ'רדס. יש מי שיקרא לזה פוסט מודרניזם, יש מי שיראה בזה חנפנות כמו שאתה רומז, ויש מי שחושב שזה פשוט משעשע להיות חבר של שוקן. אני גם חברה במייספייס של כמה אמנים מתים לגמרי. לפחות שוקן חי (יבדל"א).

12/4/07 20:59:

ההיבט האנתרופולוגי

12/4/07 20:57:

מעניין שעוד מישהו שם לב לתופעה..

אני רואה פה שני היבטים.

- האחד, ההיבט האנרופולוגי של 125 "חברים" שעליו כתבת.

- השני, המתח בין העיתונות המודפסת המסורתית למדיה הדיגיטאלית. משנרשם כחבר בקהילה, הייתי מצפה ממר שוקן, העומד בראש אחד מארגוני התקשורת הגדולים, למעורבות פעילה יותר. אני לא מצליח לזהות מהו החזון של רשת שוקן במדיה הזו.

סנייק

12/4/07 15:35:

צטט: עמוס שוקן 2007-04-12 13:36:28
בדרך מקרה ראיתי את הפוסט הזה ואת והתגובות לו, אז אולי כמה הערות: באמת למעט אחד או שניים, כל החברים בדף שלי הם אנשים שפנו אלי, וחשבתי שלא נכון ולא אדיב להתעלם ולא לאשר. בתקשורת ישירה עם אנשים בקפה, החלפתי מיילים עם כחמישה אנשים עד כה. ארבעה אני חושב פנו אלי, אל אחת פניתי אני, וכרגע יש אצלי מייל אחד שטרם השבתי עליו, ואשיב עליו בקרוב. כמובן זאת תקשורת לא חשופה לכל: פשוט חילופי מיילים. בהקשר הזה אני מנצל את התגובה הזאת לומר שמי שיפנה אלי אשיב לו (בפרטי או בציבורי). אגב, היו אלי שתיים שלוש פניות להשתתף בדיון פתוח בנושאים שלא הרגשתי שיש לי מה לומר בהם, ולא השתתפתי. בשנים האחרונות אני חושב שיצא לי לפרסם ב"הארץ" בערך מאמר אחד בשנה.

אני לא יודע בדיוק מה אתה עושה אדון שוקן.

מה שבטוח, שאם הייתי במקומך, לא הייתי כותב, אפילו את המאמר ההוא ...לשנה.

אני ממש מזדהה עם האנונימיות ואיתך...

( קח אותי בצחוק , ואל תפנה אלי לחברות, אני בטוח לא אאשר את החברות שלך)

עמוס שוקן

12/4/07 13:36:

בדרך מקרה ראיתי את הפוסט הזה ואת והתגובות לו, אז אולי כמה הערות: באמת למעט אחד או שניים, כל החברים בדף שלי הם אנשים שפנו אלי, וחשבתי שלא נכון ולא אדיב להתעלם ולא לאשר. בתקשורת ישירה עם אנשים בקפה, החלפתי מיילים עם כחמישה אנשים עד כה. ארבעה אני חושב פנו אלי, אל אחת פניתי אני, וכרגע יש אצלי מייל אחד שטרם השבתי עליו, ואשיב עליו בקרוב. כמובן זאת תקשורת לא חשופה לכל: פשוט חילופי מיילים. בהקשר הזה אני מנצל את התגובה הזאת לומר שמי שיפנה אלי אשיב לו (בפרטי או בציבורי). אגב, היו אלי שתיים שלוש פניות להשתתף בדיון פתוח בנושאים שלא הרגשתי שיש לי מה לומר בהם, ולא השתתפתי. בשנים האחרונות אני חושב שיצא לי לפרסם ב"הארץ" בערך מאמר אחד בשנה.

ענר רבון

5/4/07 13:47:

המשמעות היחידה של רשימת החברים בקפה היא המיקום של הפוסטים בעמודת "הבלוגים של החברים שלי". יותר חברים = יותר צפיות ובכך פחות או יותר זה מסתכם.

אשר לשוקן, נשמע שיש לך בקורת עניינית עליו ועל הארץ שאני לפחות הייתי שמח לשמוע, בין היתר מכיוון שגם לי יש. זאת בלי לסתור את העובדה שהארץ הוא העיתון הרציני והעמוק ביותר בתקשורת הישראלית.

אולי דווקא משום כך אני משוכנע שכולנו נרוויח מזירת בקורת עניינית על הארץ ועל דהמרקר במקום בו יש סיכוי ששוקן ישתתף או לפחות יקרא.

shahare

5/4/07 11:05:

טוב, אנסה להבהיר את עצמי מעט. אין לי תלונות על ההימנעות של שוקן מהשתתפות פעילה, אני ממש לא מצפה ממנו ללהג בבלוג. בפעמים המועטות שלשוקן היה חשוב להגיד משהו הוא דאג לפנות לעצמו מקום על דפי העיתון, ובצדק. ברור לי ששוקן עוקב בעניין אחרי התפתחות הקהילה כאן (ובניגוד לאחרים אני משוכנע שהוא לא חייב לפתוח פרופיל משל עצמו כדי ליהנות מכל יתרונות המערכת). התלונה שלי היא יותר על מנטליות המייספייס שעולה מתוך רשימת החברים המופרכת למדי של האיש. יכול להיות שכבר נחצתה איזו נקודת אל-חזור בעניין הזה והנימוס כבר יחייב אותו להשיב בחיוב על בקשות חברות של אנשים שרואים את עצמם קרובים אליו יותר מחלק ניכר של מאכלסי רשימת החברים שלו. אני מרגיש שיש כאן זילות של מושג החברות, גם במובן הרשתי וגם במובן החוץ-רשתי שלו, ומצר על כך. ואני עדיין מתקשה להאמין שהעובדה שיש למישהו, לכאורה, חבר משותף עם שוקן במציאות המעוותת הזו תעזור לו להגיע אליו אם ירצה.

אסף ג

5/4/07 00:16:

אני חושב שאחד הדברים הנחמדים באתר, שניתן בקלות יחסית להגיע לאנשים שהיה קשה הרבה יותר להגיע אליהם בדרך אחרת.

לגבי הכתיבה, לא כולם רוצים לכתוב, חלק מעדיפים להישאר כצופים מהצד.. מה שכן, אני מניח שאם היית שואל אותו בעצמך למה הוא לא משתתף כרגע, יש סיכוי לא רע שהיית מקבל תשובה :-)