בזמן לימודיי באוניברסיטה היה לי ידיד – דוקטוראנט בכלכלה בתחום הביטוח. היה זה לפני הרפורמה בבריאות והוא לא היה חבר באף קופת-חולים. הוא טען שמודלים מתמטיים מוכיחים שהכי זול זה לא לקנות ביטוח בריאות ואם חס וחלילה קורה משהו פשוט לשלם. (בטח בנקודה זו איבדתי את רוב קוראיי אבל המתמידים יפוצו בצילום קלוז-אפ שלי). אתמול, בזמן שנדחסתי עם המון רב בשבוע הספר בכיכר רבין נזכרתי בידידי. הבנתי שזול יותר לקנות ספרים על פי צורך ולא על פי מבצע. שאלתי את עצמי אם קראתי את כל חמשת הספרים שרכשתי בשנה שעברה והתשובה הייתה: לא! חלק קניתי למלאי, כלומר שיהיה בבית. כמו אותם מיני מוצרי מזון משומרים שאני קונה למלאי, למקרה של התקפה אטומית-ביולוגית כימית (לא רק שיהיו לי המון שימורי תירס אלא אוכל סוף סוף לקרוא את מלחמה ושלום או לכל הפחות לסיים את יוליסס), ומשליכה אחרי שתקפם פג כך גם אני נוהגת בספרים שברור לי שלא אקרא, אני מוכרת אותם לאנטיפת בחנות הספרים הקרובה אל ביתי. יש אחד נחמד אבל הוא רחוק וקשה לסחוב. היתרון במבצעי ההנחות של רשתות הספרים הוא לצורך מתנה, כמו למשל תקופה של ריבוי ימי הולדת כמו שיש לנו עכשיו, עושה רושם שכל הילדים נולדו בקיץ. אפשרות אחרת היא להתגבר על הדחף. לערוך רשימת ספרים ובכל פעם שיש מבצע לקנות רק את מה שיש ברשימה. היה לי פעם רעיון לקרוא לפחות ספר אחד של כל הסופרים שזכו בפרס נובל... בסוף, קניתי שני ספרי שירה בחצי מחיר, יכולתי לקנות גם 4 ב-100 מאותה הוצאה אבל ויתרתי ועוד ספר עיון בהנחה רגילה ולא 1+1 במחיר מלא. קניתי רק מה שרציתי, זכיתי בהנחה וחזרתי הביתה מרוצה. כשעמדתי ליד דוכני הוצאות הספרים האהובות עליי (כרמל, גוונים, מוסד ביאליק) כל הזמן שמעתי את האנשים חוזרים ומתלהבים מ"ספרים שאין מצב למצוא אותם ברשתות". מסיבה זו אני שמחה לבקר בשבוע הספר ושמחה עוד יותר על האפשרות לרכוש ספרים בהנחה דרך הטלפון או אתר. בקיצור, או לסיכום מה שחשוב הוא הקשר בין צורך אמיתי, קנייה ושימוש: אם קונים מוצר ולא משתמשים בו או לא נהנים ממנו מפסידים את מלוא מחיר הקנייה ולא מרוויחים דבר מן המבצע. תפסת מרובה לא תפסת.
ושמישהו יפתור לי את החידה סוף סוף, הקריין אמיתי או מוקלט?
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני גם שמתי כאן תמונה מפתה ובאו אליי פי שלוש מבקרים. התמונה מעבירה מסר של בחורה יפה ובודדה, קצת סליזיות של בית מלון יקר, קצת שלומיאליות באופן בו רגליה מונחות. ואת הבלוג לא שיניתי.
אותו דבר המבצעים: אם תקני 10 ספרים בשנה במחיר 25 ש"ח (המחיר הכי נמוך במבצעים) לכל ספר ותקראי רק שניים הרי שהפסדת 200 ש"ח.
ב-200 ש"ח יכולת לקנות 2 ספרים במחיר רגיל (נגיד 98 ש"ח, המחיר הכי גבוה) ולקרוא אותם במשך השנה.
הם משכנעים אותך לא ש"כדאי" וגם לא "שצריך" אלא שכל החיים שלך הולכים להשתנות אם תרכוש את המוצר, ולא רק ספרים. כדי לשכנע אותך הם פונים לרגש שלך על-ידי פרסום. תוקפים את העיניים והאוזניים שלך מכל מקום.
אפשר למצוא שימוש לספר שלא קוראים ורחבה היריעה. וברצינות יגיע יומו של הספר להקרא או להימסר כמתנה. גם עלי לא חביב המבצע של 4 במאה, משום מה כשאני קונה זה אחד בשבעים.
אני לא אמרתי שאי-אפשר לקרוא אחר-כך. את לא יודעת אם תקראי אחר-כך או לא, את קונה מוצר שהשימוש בו אינו וודאי. מה שוודאי הוא שהוצאת כך וכך שקלים ולכאורה וחסכת כך כך שקלים.
אם תקראי - חסכת.
אם לא - הפסדת.
כדאי ורצוי לרכוש עכשיו רק את שאפשר גם לקרוא עכשיו. אל תתני למשווקים להשתלט לך על העתיד.
אני מבינה היטב את התחושה אבל מה עם שלושת הספרים שלא קראנו? עד שנגיע אליהם מבצעים חדשים בפתח וחבל לא לקנות. ספר הוא לא כמו מזון או בגד, אפשר לדחות את הקריאה בו.
כלומר שלם עכשיו וקרא אחר-כך, סוג של הלוואה (של הזמן שלנו כנראה, שהוא היקר מכל)...מה שאני עושה זה לדחות את הקנייה לאותו זמן של הקריאה.
אני קוראת במזומן :-)
הוספת תגובה
גם הפסטיבל השתנה בשנים האחרונות, לצערי. כל חמש דקות תקפו אותנו אנשי מכירות כשהם פונים ישירות לביתי בת ה-7 ומפתים אותה בכל מיני מחמאות שווא ומתנות בכאילו (שזו חוצפה לכל הדיעות).
אם את רוצה לדפדף בספר מיד יצוץ איש מכירות זריז ויבלבל לך את המח עד שתשכחי מה רצית ותשלפי כרטיס אשראי רק כדי שישתוק. כשתחזרי הביתה תכאב לך הבטן מרוב יוגורטים חינם שתאכלי ותצטרכי לזרוק לפח ערימה של פליירים מנייר לא מתכלה לפח.
ואף מילה על הקריין...:-)
ולי יש בכלל הנחה (תרתי משמע
) שמדובר לא בהכרח במבצעים וברכישת ספרים, אלא במיצוי החוויה של תחושת הפסטיבל שיש בשבוע הספר.
הילדות שלי למשל, לא פסחו על העניין בשום שנה מאז הגן של דליה...(-: והיום אחת מהן נאלצת לוותר רק בגלל שהצבא לא נותן פס לרגל שבוע הספר.